בקצרה: ברוב תיקי המשפחה ההורים הם הצדדים והילדים נמצאים ברקע. אבל החוק מאפשר לקטין להגיש תובענה בעצמו, או על ידי ידיד קרוב, בעניין שבו זכותו עלולה להיפגע פגיעה של ממש.
מה קובע החוק
לפי סעיף 3(ד) לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995, בעניין מענייני המשפחה שנוגע לקטין:
- הקטין רשאי להגיש תובענה, בעצמו או על ידי ידיד קרוב, בכל עניין שבו עלולה זכותו להיפגע פגיעה של ממש.
- גם עובד סוציאלי שמונה לפי חוק רשאי להגיש תובענה כזו, באמצעות היועץ המשפטי לממשלה או באישורו.
- "הגשת תובענה" כוללת גם הגשת בקשה בתוך תובענה שהגיש מישהו אחר, והופעה בבית המשפט.
כלומר, ילד יכול לבקש שישמעו אותו גם בתוך הליך קיים בין הוריו, ולא רק לפתוח הליך חדש.
איך מגישים
תקנה 11(ב)(2) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020, קובעת שתובענה עצמאית של קטין תהיה ערוכה לפי טופס 2א, ויצוין בה שמו של הידיד הקרוב או של האפוטרופוס לדין, אם התובענה הוגשה באמצעותם.
תובענה שהגיש הורה בעניין קטין
כשהורה או אפוטרופוס מגישים תובענה בעניין קטין, רושמים בחלק הראשון של כתב התביעה שהיא "בעניין קטין", עם פרטי הקטין, וההורים נרשמים כתובעים או כנתבעים (תקנה 11(ב)(1)). זה שונה מתובענה עצמאית, שבה הקטין עצמו יוזם את ההליך.
תצהיר, שמיעת הילד ואפוטרופוס לדין
כשהתובענה מוגשת בשם קטין, את התצהיר נותן אפוטרופסו או ידידו הקרוב, ובלבד שהעובדות ידועות לו מידיעה אישית (תקנה 16(ד) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020). בתובענה בעניין קטין בית המשפט נותן לילד הזדמנות להביע את רגשותיו, דעותיו ורצונותיו (תקנה 49). אם מונה לקטין אפוטרופוס לדין, הוא מצורף כמשיב לכל בקשת ביניים (תקנה 18(ב1)).
לקריאה נוספת: ילדים בהליכי משפחה – מדריך להורים | סדרי הדין בבית המשפט לענייני משפחה
לשיחה: 050-5076507, או בשאלון קצר.
מידע כללי בלבד, אינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני.