בקצרה: כשהמנוח הותיר נכסים גם מחוץ לישראל, צריך לברר שלושה דברים: איזה בית משפט מוסמך, איזה דין חל על הירושה, ואיך מממשים כל נכס במדינה שבה הוא נמצא. לפי חוק הירושה חל ככלל דין מקום מושבו של המוריש בשעת מותו, אבל יש נכסים שעוברים לפי דין מקום הימצאם. את הדין הזר חובה לבדוק בנפרד.
דירה באירופה, חשבון בנק בארצות הברית, תיק השקעות שמנוהל בחו"ל: עיזבון שמפוזר בכמה מדינות כבר אינו נדיר. כשמדובר בירושה ונכסים בחו"ל, צו ירושה ישראלי הוא רק חלק מהתמונה. המאמר מסביר מה קובע הדין הישראלי, ובמיוחד פרק המשפט הבינלאומי הפרטי שבחוק הירושה, התשכ"ה-1965. הוא אינו עוסק בתוכן הדין של מדינה זרה כלשהי, ואותו יש לברר עם עורך דין מקומי באותה מדינה.
האם בית משפט בישראל מוסמך לדון בירושה שיש בה נכסים בחו"ל?
לפי סעיף 136 לחוק הירושה, בית משפט בישראל מוסמך לדון בירושתו של כל אדם שמושבו ביום מותו היה בישראל, או שהניח נכסים בישראל. "מושב" מוגדר בסעיף 135 כמקום שבו נמצא מרכז חייו של האדם. מכאן שתי מסקנות:
- מי שמרכז חייו היה בישראל, הירושה שלו נדונה בישראל גם כשחלק מהנכסים נמצא בחו"ל.
- מי שמרכז חייו היה בחו"ל אך הניח נכסים בישראל, אפשר לפנות בעניין ירושתו גם לערכאות בישראל.
בפועל, הרשם לענייני ירושה מצהיר על זכויות היורשים בצו ירושה או בצו קיום צוואה (סעיף 66), ובית המשפט המוסמך הוא בית המשפט לענייני משפחה (סעיף 151). על ההליך ראו בקשה לצו ירושה שלב אחר שלב.
חשוב להבין את הגבול: סמכות של ערכאה ישראלית אינה מבטיחה שבנק, רשם מקרקעין או בית משפט במדינה אחרת יפעלו לפי צו ישראלי. האם הצו יוכר שם, ובאילו תנאים, זו שאלה של דין אותה מדינה.
איזה דין חל על הירושה?
חוק הירושה קובע כמה כללים של ברירת דין:
- הכלל: על הירושה חל דין מושבו של המוריש בשעת מותו (סעיף 137).
- נכסים מסוימים: נכסים שעוברים בירושה לפי דין מקום הימצאם בלבד, יחול על ירושתם אותו דין (סעיף 138).
- הפניה חוזרת: כשחל דין של מדינה אחרת ואותו דין מפנה לדין נוסף, אין נזקקים להפניה ומחילים את הדין הפנימי של אותה מדינה. אבל כשאותו דין מפנה לדין הישראלי, מחילים את הדין הפנימי הישראלי (סעיף 142).
- סייג: אין נזקקים לדין חוץ במידה שהוא מפלה מטעמי גזע, דת, מין או לאום, או שהוא סותר את תקנת הציבור בישראל (סעיף 143).
- פרשנות המונחים: לצורך קביעת הסמכות והדין, לכל מונח תהיה המשמעות שיש לו בדין הישראלי (סעיף 141).
המשמעות המעשית כפולה. תושב ישראל שהותיר דירה בחו"ל: על ירושתו חל ככלל הדין הישראלי, אבל ייתכן שלמדינה שבה נמצאת הדירה יש כללים משלה על העברת מקרקעין בירושה, וצו ישראלי אינו גובר עליהם מעצמו. ומנגד, אדם שמרכז חייו היה בחו"ל והותיר נכס בישראל: בית המשפט בישראל מוסמך, אבל הוא עשוי להחיל את הדין של מדינת המושב, ואז יש להוכיח לפניו מהו אותו דין.
האם צוואה שנערכה בחו"ל, או שעוסקת בנכסים בחו"ל, תקפה בישראל?
חוק הירושה מקל בשאלת הצורה. לפי סעיף 140(א), צוואה כשרה מבחינת צורתה אם היא כשרה לפי הדין הישראלי, לפי דין מקום עשייתה, לפי דין מקום מושבו או מקום מגוריו הרגיל של המצווה, או לפי דין אזרחותו, בשעת עשיית הצוואה או בשעת מותו. במידה שהצוואה נוגעת למקרקעין, היא כשרה גם אם היא עומדת בדרישות של דין מקום הימצאם. על הכשרות לצוות חל דין מושבו של המצווה בשעת עשיית הצוואה (סעיף 139).
כדי לפעול לפי צוואה בישראל נדרש צו קיום: אין לתבוע זכויות על פי צוואה אלא אם ניתן עליה צו קיום (סעיף 39). צוואה טעונה הוכחה בהגשת המקור. כשהמקור נמצא מחוץ לישראל ואי אפשר להגישו, וערכאה או רשות מוסמכת בחו"ל כבר נתנה צו קיום, אפשר להסתפק בהוכחת הצו הזר כתעודת חוץ (סעיף 68(ב) לחוק ותקנה 14(ב)(3) לתקנות הירושה, התשנ"ח-1998). מסמך בשפה זרה, למעט אנגלית, מוגש עם תרגום לעברית או לערבית שאושר בידי נוטריון, והרשם או בית המשפט רשאים לדרוש תרגום גם למסמך באנגלית (תקנה 54א). על צוואות בכלל ראו ירושה על פי צוואה.
יש מי שעורכים צוואה נפרדת לנכסים שבכל מדינה. זה פתרון אפשרי, אבל הוא מחייב תיאום זהיר בין הצוואות, כדי שצוואה אחת לא תבטל בטעות את האחרת, ובדיקה של דין המדינה הזרה לפני החתימה.
מה בודקים בתי המשפט?
מעיון בפסקי דין בנושא עולים כמה שיקולים שחוזרים על עצמם. אלה מגמות, וכל מקרה נבחן לפי נסיבותיו:
- היכן היה מרכז החיים. המושב נקבע לפי מכלול הזיקות: מקום המגורים, המשפחה, העבודה, הנכסים ומשך השהות. מי שעבר למדינה אחרת זמן קצר לפני מותו עשוי להיחשב כמי שמושבו נותר במדינה הקודמת.
- האם יש נכסים בישראל. כשהמנוח לא גר בישראל ולא הניח בה נכסים, תובענות בעניין ירושתו נדחו בהיעדר סמכות, גם כשהוגשו ככאלה שעניינן כספי.
- הוכחת הדין הזר. כשחל דין של מדינה אחרת, בתי המשפט דרשו להוכיח את תוכנו, בדרך כלל בחוות דעת של משפטן שבקיא באותו דין.
- האם הנכס שייך לעיזבון. יש נכסים, למשל חשבונות בנק מסוימים, שלפי דין מקום הימצאם אינם חלק מהעיזבון ועוברים בדרך אחרת. גם זו שאלה שנבחנת לפי הדין הזר.
- ניהול נכסים שבחו"ל. כשהמוריש היה תושב חוץ והנכסים בחו"ל, בתי המשפט לא ראו מקום למנות בישראל מנהל עיזבון זמני לניהולם.
- הפורום המתאים. גם כשיש סמכות, עשויה לעלות הטענה שמדינה אחרת היא המקום המתאים יותר לברר בו את המחלוקת.
איך זה נראה בפועל? דוגמה בדויה
המקרה הבא בדוי ונועד להמחשה בלבד. אברהם חי בישראל כל חייו. הוא הותיר דירה בישראל, דירת נופש במדינה אחרת וחשבון בנק באותה מדינה. הוא ערך צוואה בישראל ובה חילק את רכושו בין שלושת ילדיו.
מרכז חייו היה בישראל, ולכן הירושה נדונה בישראל, ועל הירושה חל ככלל הדין הישראלי. הילדים יגישו בקשה לצו קיום צוואה. לגבי הדירה והחשבון שבחו"ל יצטרכו לברר עם עורך דין מקומי כמה שאלות: האם הרשויות שם מכירות בצו הישראלי או דורשות הליך מקומי נפרד, אילו אישורים ותרגומים נדרשים, האם הדין המקומי מגביל את חופש הציווי, והאם חלים מסים או אגרות על ההעברה. התשובות שונות ממדינה למדינה, ואין להסיק אותן מהדין הישראלי.
מה עושים עכשיו?
אם אתם יורשים:
- ערכו רשימה של הנכסים לפי מדינות: מקרקעין, חשבונות, השקעות, זכויות פנסיה וביטוח.
- בררו היכן היה מרכז חייו של המנוח בשנים האחרונות, ואספו מסמכים שמעידים על כך.
- חפשו צוואות בכל מדינה שבה היו לו נכסים. ייתכן שנערכה יותר מצוואה אחת.
- הגישו בישראל בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה, וצרפו תרגומים מאושרים למסמכים בשפה זרה.
- פנו לעורך דין מקומי בכל מדינה שבה יש נכס, לפני שמבצעים פעולה כלשהי בנכס.
- כשהנכסים רבים או שיש מחלוקת בין היורשים, שקלו מינוי מנהל עיזבון. בית המשפט רשאי למנות מנהל עיזבון לפי בקשת מעוניין בדבר (סעיף 78(א)).
- התייעצו עם יועץ מס שמכיר את שתי המדינות לפני חלוקת העיזבון.
אם אתם מתכננים את העיזבון שלכם:
- ערכו צוואה שמתייחסת במפורש לנכסים שבחו"ל, ובדקו שהיא עומדת גם בדרישות של המדינה שבה הם נמצאים.
- השאירו ליורשים רשימה מעודכנת של הנכסים ושל אנשי הקשר בכל מדינה.
- בדקו מחדש את הצוואה כשאתם עוברים מדינה או רוכשים נכס בחו"ל, משום שמקום המושב משפיע על הדין שיחול.
מידע רחב יותר על הדין בישראל נמצא במדריך לסעיפי חוק הירושה ובעמוד עורך דין ירושות וצוואות.
שאלות נפוצות
האם צו ירושה ישראלי תקף גם בחו"ל?
לא באופן אוטומטי. הצו מצהיר על היורשים לפי הדין שהוחל בישראל. האם רשויות במדינה אחרת יפעלו לפיו, ובאילו תנאים, תלוי בדין של אותה מדינה, ולכן יש לברר זאת שם לפני שמסתמכים עליו.
המנוח גר בחו"ל אבל יש לו דירה בישראל. היכן מגישים את הבקשה?
אפשר להגיש בישראל, משום שבית משפט בישראל מוסמך לדון בירושתו של מי שהניח נכסים בישראל (סעיף 136). עם זאת, על הירושה עשוי לחול דין מדינת המושב (סעיף 137), וייתכן שתידרשו להוכיח אותו.
האם כדאי לערוך צוואה נפרדת לנכסים בחו"ל?
לעיתים כן, אבל רק אחרי בדיקה בשתי המדינות ובתיאום בין הצוואות. צוואה שנייה שמנוסחת בלי תשומת לב עלולה לבטל את הראשונה או לסתור אותה.
האם צריך לתרגם את המסמכים שמוגשים בישראל?
מסמך בשפה זרה שמוגש לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט, למעט מסמך באנגלית, מצורף עם תרגום לעברית או לערבית שאושר בידי נוטריון. הרשם או בית המשפט רשאים לדרוש תרגום גם למסמך באנגלית (תקנה 54א לתקנות הירושה).
מה קורה אם הדין הזר מפלה בין היורשים?
לפי סעיף 143 לחוק הירושה, ערכאה בישראל אינה נזקקת לדין חוץ במידה שהוא מפלה מטעמי גזע, דת, מין או לאום, או סותר את תקנת הציבור בישראל. הסייג חל על הליך שמתנהל בישראל, ואינו מחייב ערכאות במדינה אחרת.
האם משלמים מס על ירושה של נכס בחו"ל?
חוק הירושה אינו עוסק במיסוי. ייתכן שבמדינה שבה נמצא הנכס חלים מסים או אגרות על העברתו ליורשים, והדבר תלוי בדין של אותה מדינה. כדאי לברר זאת עם יועץ מס לפני חלוקת העיזבון.
לשיחה עם המשרד
לבחינת המצב שלכם אפשר להתקשר: 050-5076507, או למלא שאלון קצר ונחזור אליכם.
מידע כללי בלבד, אינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני.