ריכזנו כאן במקום אחד את הסעיפים המרכזיים בחוק הירושה, התשכ"ה-1965, שעולים בפועל בתיקי ירושה ועיזבון: מי יורש, מה אפשר לקבוע בצוואה, איך מנהלים ומחלקים עיזבון ומה קורה עם חובות המנוח. כל פרק עומד בפני עצמו, ואפשר לעבור ישירות לנושא מתוכן העניינים.
תוכן העניינים
- מי כשר לרשת? ילד שנולד אחרי הפטירה וילד להורים לא נשואים (סעיף 3)
- מי פסול לרשת? סעיף 5 לחוק הירושה
- ירושה מכוח אימוץ: מי יורש את מי?
- מי כשר לערוך צוואה? כשרות לצוות וחופש לצוות
- צוואה בעל פה: מתי היא תקפה, ומתי היא מתבטלת
- יורש במקום יורש, יורש אחר יורש ויורש על תנאי: מה אפשר לקבוע בצוואה
- מכירה או שעבוד של חלק בירושה לפני חלוקת העיזבון (סעיף 7)
- שניים שמתו כאחד: איך מחולק העיזבון כשלא ידוע מי נפטר ראשון
- ביטוח חיים, קופת גמל וקרן פנסיה: למה הם לא חלק מהעיזבון (סעיף 147)
- מנהל עיזבון: מתי ממנים, מי ממנה, ומה התפקידים שלו
- מגורים בדירת המנוח אחרי הפטירה: תקופת המעבר לפי סעיף 108 לחוק הירושה
- דירת המגורים ומשק חקלאי בעיזבון: מה קובעים סעיפים 114 ו-115 לחוק הירושה
- חלוקת עיזבון בהסכם או בצו בית משפט: הכללים של סעיפים 110 עד 117 לחוק הירושה
- האם היורשים אחראים לחובות המנוח? סעיפים 104 ו-126 עד 134 לחוק הירושה
מי כשר לרשת? ילד שנולד אחרי הפטירה וילד להורים לא נשואים (סעיף 3)
סעיף 3 לחוק הירושה קובע מי כשר לרשת אדם. הכלל פשוט, אבל יש לו שתי הרחבות חשובות.
הכלל
כל מי שהיה בחיים במות המוריש כשר לרשת אותו (3(א)).
ילד שנולד אחרי הפטירה
מי שנולד תוך 300 יום לאחר מות המוריש, דינו כדין מי שהיה בחיים במות המוריש, אלא אם הוכח שהורתו הייתה אחרי כן (3(ב)).
ילד להורים שאינם נשואים
לעניין זכויות הירושה של ילד, אין נפקא מינה אם הוריו היו נשואים זה לזה בשעת לידתו (3(ג)). כשההורות שנויה במחלוקת, ייתכן שיידרש הליך לבירורה, ויש לבדוק כל מקרה לגופו.
מי פסול לרשת? סעיף 5 לחוק הירושה
סעיף 5 לחוק הירושה פוסל מלרשת מי שגרם למות המוריש, מי שהורשע בניסיון לגרום למותו, ומי שהורשע בהעלמה, השמדה או זיוף של צוואתו. בית המשפט רשאי, במקרים מסוימים, לצמצם את הפסלות.
מי פסול לרשת?
- מי שגרם, במתכוון או באדישות, למותו של המוריש (בנוסח הסעיף מאז תיקון תשפ"ד).
- מי שהורשע שניסה לגרום למותו של המוריש.
- מי שהורשע שהעלים, השמיד או זייף את צוואתו האחרונה של המוריש, או שתבע לפי צוואה מזויפת.
מתי הפסלות מצומצמת?
- מי שהורשע בניסיון, והמוריש מחל לו בכתב או עשה צוואה לטובתו, חוזר להיות כשר לרשת.
- בית המשפט רשאי, מנימוקים מיוחדים, לקבוע שהפסלות תחול רק על חלק מהזכות, או שלא תחול כלל, אם שוכנע שזה היה רצון המוריש.
- הפסלות בשל גרימת מוות לא חלה על מי שהוכיח סייג לפליליות המעשה לפי חוק העונשין, ברמת הוכחה של משפט אזרחי.
מה קורה לחלק של הפסול?
החלק עובר ליורשים אחרים לפי הדין או לפי הצוואה. במקרים כאלה כדאי להגיש התנגדות לצו הירושה או לצו הקיום בהקדם.
ירושה מכוח אימוץ: מי יורש את מי?
מי שאומץ כדין יורש את מאמצו כאילו היה ילדו. סעיף 16 לחוק הירושה קובע גם מה קורה עם הירושה מקרובי המאמץ ומקרוביו הביולוגיים של המאומץ.
מה קובע הסעיף?
- המאומץ והמאמץ: המאומץ יורש את המאמץ כאילו היה ילדו, וגם צאצאי המאומץ יורשים את המאמץ. המאמץ יורש את המאומץ כאילו היה הורהו.
- קרובי המאמץ: המאומץ וצאצאיו זוכים בעיזבונם של קרובי המאמץ כאילו היו יורשים, והפוך.
- קרוביו הביולוגיים של המאומץ: המאומץ וצאצאיו יורשים אותם. אבל הוריו הביולוגיים, הורי הוריו וצאצאיהם אינם יורשים את המאומץ.
מה חשוב לדעת
הכללים האלה חלים בירושה על פי דין, כלומר כשאין צוואה. צוואה יכולה לקבוע חלוקה אחרת. בנוסף, באימוץ של ילד בן הזוג בית המשפט רשאי לצמצם בצו האימוץ את תוצאותיו, וכדאי לבדוק מה נקבע בצו.
מי כשר לערוך צוואה? כשרות לצוות וחופש לצוות
צוואה שערך קטין, פסול דין, או מי שלא ידע להבחין בטיבה של צוואה בשעת עריכתה, בטלה. כך קובע סעיף 26 לחוק הירושה. סעיפים 27 עד 29 מגנים על חופש המצווה.
מי אינו כשר לצוות?
- קטין.
- מי שהוכרז פסול דין.
- מי שבשעת עריכת הצוואה לא ידע להבחין בטיבה של צוואה.
חופש לצוות
- התחייבות לעשות צוואה, לשנותה או לבטלה, או שלא לעשות את אלה, אינה תופסת (סעיף 27).
- הוראת צוואה ששוללת את זכות המצווה לשנות או לבטל את הצוואה בטלה.
- צוואה נעשית רק בידי המצווה עצמו, והוראה שתולה את תוקפה ברצונו של אחר בטלה (סעיף 28).
- המצווה אינו יכול למסור לאחר את קביעת היורשים. הוא רשאי לציין קבוצת אנשים או נכסים, ולהסמיך מישהו לבחור מתוכם (סעיף 29).
מה זה אומר בפועל?
הסכמה בין בני משפחה שהורה "יתחייב" לא לשנות צוואה אינה מחייבת אותו. כשיש ספק בכשרות של מצווה מבוגר, כדאי לצרף חוות דעת רפואית סמוך לעריכת הצוואה.
צוואה בעל פה: מתי היא תקפה, ומתי היא מתבטלת
צוואה בעל פה היא חריג שמיועד למצבים קיצוניים. לפי סעיף 23 לחוק הירושה, רק שכיב מרע, או מי שרואה עצמו בנסיבות מצדיקות מול פני המוות, רשאי לצוות בעל פה.
מה נדרש?
- המצווה מצווה בפני שני עדים ששומעים את לשונו.
- דברי המצווה, עם ציון היום והנסיבות, נרשמים בזכרון דברים ששני העדים חותמים עליו.
- העדים מפקידים את זכרון הדברים אצל רשם לענייני ירושה.
- הרישום, החתימה וההפקדה נעשים ככל האפשר בסמוך למועד שבו ניתן לעשות זאת.
מתי היא מתבטלת?
לפי סעיף 23(ג), צוואה בעל פה בטלה כעבור חודש אחרי שחלפו הנסיבות שהצדיקו אותה, והמצווה עדיין בחיים. מי שהחלים צריך לערוך צוואה חדשה באחת הצורות הרגילות.
מה חשוב לדעת
צוואה בעל פה נבדקת בקפדנות, והיא חשופה להתנגדויות. כשהדבר אפשרי, עדיף לערוך צוואה בכתב יד, בעדים או בפני רשות.
יורש במקום יורש, יורש אחר יורש ויורש על תנאי: מה אפשר לקבוע בצוואה
חוק הירושה מאפשר למצווה לתכנן מה יקרה ברכוש גם אחרי היורש הראשון. סעיפים 41 עד 44 מסדירים ארבעה מנגנונים כאלה.
ארבעת המנגנונים
- יורש במקום יורש (סעיף 41): השני יזכה אם הראשון לא זכה, למשל כשמת לפני המצווה, נמצא פסול לרשת, או הסתלק מחלקו.
- יורש אחר יורש (סעיף 42): השני יזכה אחרי שזכה הראשון, במותו או במועד שנקבע. הראשון רשאי לעשות במה שקיבל כבתוך שלו, והשני זוכה רק במה שנשאר. הראשון אינו יכול לשנות זאת בצוואה שלו.
- יורש על תנאי דוחה (סעיף 43): היורש זוכה רק כשהתנאי מתקיים. עד אז העיזבון מנוהל בידי מנהל עיזבון.
- יורש על תנאי מפסיק (סעיף 44): היורש חדל לזכות כשהתנאי מתקיים.
מגבלה חשובה
לפי סעיף 42(ד), הוראה של יורש אחר יורש ליותר משניים בטלה, פרט להוראה לטובת מי שהיה בחיים בשעת עריכת הצוואה. שימוש נפוץ: בן זוג יורש ראשון, והילדים יורשים אחריו.
מכירה או שעבוד של חלק בירושה לפני חלוקת העיזבון (סעיף 7)
סעיף 7 לחוק הירושה מאפשר ליורש לבצע עסקה בחלקו בעיזבון עוד לפני החלוקה, בתנאים ובמגבלות ברורים.
מה מותר
- אחרי הפטירה וכל עוד העיזבון לא חולק, יורש רשאי בהסכם בכתב להעביר או לשעבד את חלקו בעיזבון, כולו או מקצתו (7(א)).
- נושי היורש רשאים לעקל את חלקו בעיזבון (7(א)).
- העברה או שעבוד מצד קטין או פסול דין טעונים אישור בית המשפט (7(ב)).
המגבלות
- העסקה מקנה זכויות רק כדי מה שמגיע ליורש בחלוקת העיזבון (7(ג)).
- עסקה כזו שוללת מהיורש את הזכות להסתלק מחלקו בעיזבון (7(ג)).
- זכות היורש בנכס מסוים מנכסי העיזבון אינה ניתנת להעברה, לשעבוד או לעיקול כל עוד העיזבון לא חולק (7(ד)).
חובות העיזבון
לפי סעיף 130, העברה או שעבוד אינם פוגעים באחריות היורש לחובות העיזבון. מקבל ההעברה אחראי כערב לאותו יורש, לחובות שלא סולקו לפני החלוקה, עד שווי מה שקיבל מהעיזבון.
שניים שמתו כאחד: איך מחולק העיזבון כשלא ידוע מי נפטר ראשון
כשבני משפחה נפטרים באותו אירוע ולא ניתן לקבוע מי מת ראשון, סעיף 9 לחוק הירושה קובע מי זוכה בעיזבון של כל אחד מהם.
שני מושגים
- יורש ודאי: מי שהיה יורש בכל מקרה, לא משנה מי מת ראשון.
- יורש ספק: מי שהיה יורש רק אם אחד מהם מת ראשון.
הכללים
- יורש ודאי עדיף על יורש ספק.
- בין שני יורשי ספק, עדיף מי שהוא בן הזוג או הקרוב של המוריש שאת עיזבונו מחלקים.
- בין כמה תובעים באותה דרגת עדיפות, העיזבון מחולק, באין צוואה, לפי כללי הירושה על פי דין.
הוראה מיוחדת: חרבות ברזל
בשנת תשפ"ד נוסף לחוק סעיף 9א. הוא חל על בני משפחה שאחד או יותר מהם נפטרו בפעולות האיבה או המלחמה בתקופה שבין 7 ל-8 באוקטובר 2023. לפיו רואים אותם כמי שלא ניתן לקבוע מי מהם מת תחילה, והרשם לענייני ירושה או בית המשפט רשאים לאשר חלוקה אחרת בהסכמת היורשים, בתנאים שבסעיף.
ביטוח חיים, קופת גמל וקרן פנסיה: למה הם לא חלק מהעיזבון (סעיף 147)
לפי סעיף 147 לחוק הירושה, סכומים שיש לשלם עקב מותו של אדם לפי חוזה ביטוח, לפי חברות בקופת קצבה או בקופת תגמולים, או לפי עילה דומה, אינם בכלל העיזבון, זולת אם הותנה שהם מגיעים לעיזבון.
מה המשמעות בפועל
- הכספים משולמים לפי מה שנקבע בחוזה או בקופה, ולא לפי חלוקת הירושה.
- אם הותנה שהכספים מגיעים לעיזבון, הם יחולקו יחד עם שאר העיזבון.
- לכן כדאי לבדוק ולעדכן את פרטי המוטבים בכל פוליסה וקופה, במיוחד אחרי גירושין או נישואין שניים.
הקשר לחובות העיזבון
ככלל, היורשים אחראים לחובות העיזבון בנכסי העיזבון (סעיף 126). כספים שאינם בכלל העיזבון אינם חלק מהנכסים האלה. מכיוון שהתוצאה תלויה בנוסח הפוליסה ובתקנון הקופה, יש לבדוק כל מקרה לגופו.
מנהל עיזבון: מתי ממנים, מי ממנה, ומה התפקידים שלו
מנהל עיזבון ממונה כשצריך מישהו ניטרלי שירכז את נכסי העיזבון, ישלם את חובותיו ויחלק אותו בין היורשים. כשכל הנוגעים מסכימים, מגישים את הבקשה לרשם לענייני ירושה. כשאין הסכמה, מגישים לבית המשפט.
מי ממנה?
- בהסכמת כל הצדדים: הבקשה מוגשת לרשם לענייני ירושה (סעיף 78(ב) לחוק הירושה).
- בלי הסכמה: הבקשה מוגשת לבית המשפט (תקנה 31 לתקנות הירושה).
- מבצע שנקבע בצוואה: ממנים אותו, אלא אם אינו יכול או אינו מסכים, או שיש סיבות מיוחדות שלא למנותו (סעיף 81). בקשה כזו אינה טעונה הסכמת הנוגעים.
מנהל עיזבון יכול להיות יחיד, תאגיד או האפוטרופוס הכללי, וממנים רק מי שהסכים לכך (סעיפים 79 ו-80).
מה התפקידים שלו?
לפי סעיף 82, מנהל העיזבון מכנס את הנכסים, מנהל את העיזבון, מסלק את החובות, ומחלק את היתרה בין היורשים לפי צו ירושה או צוואה מקוימת. לפי סעיף 84, הוא מגיש ליורשים פרטה של נכסי העיזבון וחובותיו, בהקדם ולא יאוחר מ-60 יום מהמינוי. בית המשפט רשאי לתת לו הוראות בכל עת (סעיף 83).
לכמה זמן?
לפי תקנה 37, כשהצו לא קובע תקופה, מנהל עיזבון ממונה לשנתיים, ומנהל עיזבון זמני לשישה חודשים. בית המשפט רשאי להאריך את התקופות מטעמים מיוחדים.
עד שממנים מנהל
לפי סעיף 77, בית המשפט רשאי לנקוט אמצעים לשמירת העיזבון, כמו עיכוב זמני של פעולות בנכסים או מינוי מנהל עיזבון זמני.
מגורים בדירת המנוח אחרי הפטירה: תקופת המעבר לפי סעיף 108 לחוק הירושה
סעיף 108 לחוק הירושה נותן למי שגר עם המוריש ערב מותו זכות להמשיך לגור בדירה לתקופת מעבר, גם אם אינו יורש. זו זכות זמנית, שנועדה לאפשר התארגנות.
מי זכאי ולכמה זמן
- מי שגר עם המוריש בדירתו ערב מותו רשאי להמשיך לגור בה שלושה חודשים.
- אם הוא גם יורש, התקופה היא שישה חודשים מיום הפטירה.
- הזכות חלה בין שהמוריש היה בעל הדירה ובין ששכר אותה.
שימוש בתכולת הבית
באותה תקופה רשאי הנשאר בדירה להשתמש במטלטלי משק הבית המשותף, במידה שהשתמש בהם ערב מות המוריש (סעיף 108(א)).
כלכלה לחודש הראשון
לפי סעיף 108(ב), מי שגר עם המוריש וכלכלתו הייתה על המוריש, רשאי לקבל את כלכלתו מן העיזבון חודש ימים לאחר הפטירה.
מה הזכות הזו לא עושה
לפי סעיף 108(ג), הזכויות האלה אינן מחייבות את הנשאר בדירה כלפי העיזבון, ואינן גורעות מחלקו של יורש. הן גם אינן מוסיפות על חוקי הגנת הדייר ואינן גורעות מהם, ואינן גורעות מסעיף 115, שמאפשר לבן הזוג, לילדים ולהורים שגרו עם המוריש להמשיך לגור בדירה כשוכרים.
דירת המגורים ומשק חקלאי בעיזבון: מה קובעים סעיפים 114 ו-115 לחוק הירושה
חוק הירושה נותן הגנה מיוחדת לבני המשפחה שגרו עם המוריש בדירתו, וקובע כלל מיוחד למשק חקלאי, כדי שלא יפורק.
דירת המגורים (סעיף 115)
דירה שהמוריש היה בעליה וגר בה ערב מותו: בן זוגו, ילדיו והוריו שגרו בה עמו באותה שעה רשאים להמשיך לגור בה כשוכרים של היורשים שהדירה נפלה בחלקם. דמי השכירות, התקופה והתנאים נקבעים בהסכם ביניהם, ובאין הסכם, בבית המשפט.
לבקשת היורשים, בית המשפט רשאי לקבוע שימשיכו לגור בדירה רק מי שאין להם דירה אחרת, או שהנשארים יגורו רק בחלק מהדירה, ובלבד שהחלק יכלול את המטבח וחדרי השירות (115(ב)).
דירה שכורה
אותם כללים חלים גם על דירה שהמוריש שכר לתקופה של יותר מעשרים וחמש שנים וגר בה ערב מותו, כשהשכירות לא התבטלה במותו (115(ג)). בשכירות לתקופה קצרה יותר, שאינה מתבטלת במות המוריש ואינה מוגנת לפי חוקי הגנת הדייר, זכות השכירות תימסר לבן הזוג, לילדים ולהורים שגרו עמו (115(ד)).
משק חקלאי (סעיף 114)
- משק חקלאי שחלוקתו הייתה פוגעת בכושר קיומו כמשק שיכול לפרנס משפחה, יימסר ליורש המוכן ומסוגל לקיים אותו. היורש יפצה את האחרים במידה ששווי המשק עולה על המגיע לו.
- באין הסכמה מי מקבל את המשק, מה כלול בו, מה שוויו ואיך משלמים את הפיצוי, בית המשפט מחליט לפי הנסיבות.
- כשכמה יורשים מוכנים ומסוגלים, ובהם בן הזוג של המוריש, בן הזוג עדיף.
- יורש שעבד במשק בחיי המוריש, או השקיע בו מהונו בלי תמורה מלאה, הדבר יובא בחשבון בקביעת הפיצוי.
בפועל, במשקים חקלאיים חלים לעיתים גם הסדרים חוזיים נוספים, ולכן יש לבדוק כל מקרה לגופו.
חלוקת עיזבון בהסכם או בצו בית משפט: הכללים של סעיפים 110 עד 117 לחוק הירושה
נכסי העיזבון מחולקים בין היורשים בהסכם ביניהם או בצו בית משפט (סעיף 110(א) לחוק הירושה). כשיש הסכמה, כללי החלוקה שבחוק אינם חלים. כשאין הסכמה, החוק קובע סדר ברור.
חלוקה בהסכם
- מנהל העיזבון יציע ליורשים תכנית לחלוקת הנכסים וינסה להביאם להסכמה (110(ב)).
- יורש נעדר שאינו מיוצג כדין: אישור בית המשפט בא במקום הסכמתו (110(ג)).
- בחלוקה בהסכם לא חלים סעיפים 112 עד 117 (110(ד)).
חלוקה בצו, כשאין הסכמה
מנהל העיזבון מביא לבית המשפט תכנית חלוקה (111(ב)). אם המוריש הורה בצוואתו כיצד לחלק את הנכסים, בית המשפט ינהג לפי הצוואה, אלא אם שוכנע שיש סיבות מיוחדות לסטות ממנה, מטעמים שיירשמו (111(ג)). באין הוראה כזו, חלים הכללים הבאים.
סדר הכללים
- חלוקה בעין ככל האפשר, בשים לב לתועלת שנכס עשוי להביא ליורש מסוים ולערך הרגשי שלו עבורו (112).
- נכס שאינו ניתן לחלוקה, או שחלוקתו תפחית מערכו שיעור ניכר: יימסר ליורש המרבה במחיר, ובלבד שלא יפחת ממחיר השוק. אם אף יורש אינו מעוניין, הנכס יימכר ודמי המכר יחולקו (113).
- משק חקלאי ודירת מגורים: כללים מיוחדים (114 ו-115).
- מה שלא ניתן לחלק לפי הכללים האלה יחולק על פי גורל (116).
כמה יורשים ואותה זכות
יורשים אחדים רשאים להשתמש במשותף בזכות שהחוק נותן ליורש. רצה כל אחד מהם להשתמש בה בנפרד, בית המשפט יכריע. נכס אחד לא יימסר לכמה יורשים בלי הסכמתם (117).
האם היורשים אחראים לחובות המנוח? סעיפים 104 ו-126 עד 134 לחוק הירושה
עד חלוקת העיזבון, היורשים אחראים לחובות העיזבון רק בנכסי העיזבון (סעיף 126 לחוק הירושה). אחרי החלוקה, היקף האחריות תלוי בשאלה אם הוזמנו הנושים ואם סולקו החובות הידועים.
סדר העדיפות בין החובות (סעיף 104)
- הוצאות הלוויה, הקבורה והמצבה, לפי הנהוג.
- הוצאות צו ירושה, צו קיום וניהול העיזבון.
- חובות המוריש ערב מותו, כולל כתובה בסכום סביר.
- המגיע לבן הזוג מקשר האישות, ולפי חוק יחסי ממון או הסכם ממון.
חובות באותה דרגה מסולקים לפי יחס הסכומים. מסים ותשלומי חובה, לפי החוקים הדנים בהם. חובות העיזבון קודמים למזונות מן העיזבון.
אחרי החלוקה: מתי יורש אחראי
- הוזמנו הנושים וסולקו החובות הידועים: יורש אחראי רק לחוב שהוכח שידע עליו בזמן החלוקה, ועד שווי מה שקיבל (127).
- לא הוזמנו הנושים ולא סולקו החובות הידועים: יורש אחראי עד שווי כל העיזבון בזמן החלוקה. אם הוכיח שלא ידע על חוב מסוים, אחריותו לאותו חוב היא עד שווי מה שקיבל. הוכחת השווי מוטלת על היורש (128).
- מי שהעלים נכסים או חוב: אחראי עד שווי כל העיזבון בזמן החלוקה (129).
נושה שאיחר, ופטור מאחריות
נושה שלא הודיע על תביעתו בתקופה שנקבעה בהזמנה, ואין לו הצדקה לכך, רשאי לתבוע מיורש רק חלק יחסי לפי חלקו בעיזבון, ותוך שנתיים מתום התקופה (132(ב)). בית המשפט רשאי לפטור מאחריות, כולה או מקצתה, מי שנהג בתום לב וקיבל מעט מהעיזבון, או כשיש סיבה מיוחדת אחרת (133).
בין היורשים לבין עצמם
היורשים נושאים בחובות לפי יחס חלקיהם בעיזבון, אלא אם המוריש קבע בצוואה חלוקה אחרת. יורש ששילם יותר מחלקו רשאי לדרוש החזר מהאחרים (134).
לקריאה נוספת: עורך דין צוואות | עורך דין סכסוכי ירושה
לשיחה: 050-5076507, או בשאלון קצר.
מידע כללי בלבד, אינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני.
