בקצרה: כששני בני הזוג הם בעלים של הדירה ורק אחד מהם ממשיך לגור בה אחרי הפרידה, ייתכן שעליו לשלם לבן הזוג שעזב תשלום חודשי על השימוש בחלקו. סעיף 33 לחוק המקרקעין קובע חובה לשלם שכר ראוי בעד השימוש, אבל בין בני זוג בתי המשפט בוחנים גם את נסיבות העזיבה, את מועד הדרישה ואת מגורי הילדים בדירה.
זה אחד המצבים השכיחים אחרי פרידה: אחד מבני הזוג עוזב את הבית ושוכר דירה, והשני נשאר בדירה המשותפת, לעיתים קרובות עם הילדים. מי שעזב ממשיך להיות בעלים של חלק מהדירה אבל אינו נהנה ממנה, ולעיתים הוא משלם גם שכר דירה וגם חלק מהמשכנתא. מי שנשאר טוען מנגד שלא הוציא איש מהבית, ושהדירה משמשת קודם כול בית לילדים. המאמר מסביר מה קובע החוק, אילו שיקולים חוזרים בפסיקה ומה כדאי לעשות בכל אחד מהצדדים. על ההשלכות של עצם העזיבה הרחבנו במאמר עזיבת הבית המשותף לפני הגט.
מה הם דמי שימוש ראויים ומה קובע החוק?
דמי שימוש ראויים הם תשלום שמשלם מי שמשתמש לבדו בנכס משותף לשותף שאינו משתמש בו. המסגרת נמצאת בפרק השיתוף שבחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969:
- בעלות משותפת: כשמקרקעין שייכים לכמה בעלים, בעלותו של כל אחד מהם מתפשטת בכל אתר ואתר שבמקרקעין, ולאף שותף אין חלק מסוים בהם (סעיף 27). חזקה היא שחלקי השותפים שווים (סעיף 28).
- זכות השימוש: כל שותף רשאי להשתמש במקרקעין המשותפים שימוש סביר בלי הסכמת יתר השותפים, ובלבד שלא ימנע שימוש כזה משותף אחר (סעיף 31(א)(1)).
- תשלום בעד שימוש: שותף שהשתמש במקרקעין משותפים חייב ליתר השותפים, לפי חלקיהם במקרקעין, שכר ראוי בעד השימוש (סעיף 33).
- הוצאות וקיזוז: כל שותף נושא לפי חלקו בהוצאות הדרושות להחזקה התקינה של הנכס ולניהולו, ומי ששילם מעבר לחלקו זכאי לחזור אל השותפים האחרים (סעיף 32). חובות שהשותפים חבים זה לזה עקב השיתוף ניתנים לקיזוז (סעיף 36).
הוראות אלה חלות כשאין הוראה אחרת בהסכם שיתוף (סעיף 29(ב)). לכן הסכם בין בני הזוג, למשל הסכם ממון או הסכם גירושין, יכול לקבוע הסדר אחר.
כשהדירה שייכת רק לאחד מבני הזוג והשני ממשיך לגור בה, התביעה נשענת בדרך כלל על חוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979: מי שקיבל טובת הנאה שלא על פי זכות שבדין חייב להשיב אותה או לשלם את שוויה (סעיף 1(א)), ובית המשפט רשאי לפטור מהשבה, כולה או חלקה, כשיש נסיבות שעושות אותה בלתי צודקת (סעיף 2).
האם כל מי שנשאר בדירה חייב לשלם?
לא. לשון סעיף 33 נראית חד-משמעית, אבל בין בני זוג בתי המשפט אינם מיישמים אותה באופן מכני. הם רואים בדירת המגורים חלק ממערכת יחסים רחבה יותר, ושואלים מה הייתה ההסכמה בין בני הזוג, במפורש או מכללא, לגבי המגורים בדירה אחרי הפרידה.
שתי עמדות חוזרות בפסיקה, וחשוב להכיר את שתיהן:
- מצד מי שנשאר: בן זוג שעזב את הדירה ולא שב אליה, בלי שמישהו מנע זאת ממנו, עשוי להיחשב כמי שהסכים שבן הזוג השני ימשיך לגור בה בלי תשלום. כל עוד לא דרש אחרת, קשה לבסס חיוב.
- מצד מי שעזב: עזיבה בעקבות סכסוך, גם כשהיא מרצון, אינה מעידה בהכרח על ויתור על זכויות הקניין בדירה, ובכלל זה על הזכות לשכר ראוי. מה שהתחיל כהסדר זמני עלול להפוך לקבוע, ולכן מי שעזב רשאי לעמוד על זכויותיו.
ההכרעה בין העמדות תלויה בעובדות של כל משפחה, ואין תשובה אחת שמתאימה לכולם.
מה בודקים בתי המשפט?
מעיון בפסקי דין של בתי המשפט לענייני משפחה, של בתי המשפט המחוזיים ושל בתי הדין הרבניים עולים כמה שיקולים שחוזרים על עצמם. אלה מגמות, לא כללים נוקשים:
- נסיבות העזיבה. האם העזיבה הייתה מרצון, או שנכפתה בשל אלימות, החלפת מנעולים או מניעה אחרת. מי שנמנע ממנו בפועל לגור בדירה נמצא בעמדה חזקה יותר.
- מועד הדרישה. החיוב מתחיל בדרך כלל מהמועד שבו מי שעזב הבהיר שאינו משלים עוד עם השימוש הבלעדי. ברוב המקרים זהו מועד הגשת תביעה לפירוק השיתוף או מועד דרישה מפורשת לדמי שימוש. יש פסקי דין שרואים במועד הגירושין נקודת מפנה, משום שממנו בני הזוג מנועים מלגור תחת קורת גג אחת.
- ויתור. ויתור מפורש שולל את הזכות. לעיתים בתי המשפט למדו על ויתור גם מהסכם שכלל סעיף כללי של היעדר תביעות, או משיהוי ממושך בהגשת התביעה.
- צו הגנה או הרחקה. כשמי שעזב הורחק מהדירה בצו, בתי המשפט נטו שלא לחייב את בן הזוג שנשאר בדמי שימוש על תקופת ההרחקה. עם זאת, כשחלפו שנים ובן הזוג שנשאר מנע את פירוק השיתוף, נפסק חיוב.
- מגורי הילדים. כשהילדים גרים בדירה, עולה השאלה איך דמי השימוש משתלבים עם חובת ההורה שעזב להשתתף במדור הילדים. לעיתים שני החיובים מתקזזים, במלואם או בחלקם.
- תשלומי המשכנתא. תשלומים ששילם מי שנשאר בדירה עבור חלקו של בן הזוג שעזב מובאים בחשבון. יש מקרים שבהם השכר הראוי חושב כהפרש שבין דמי השימוש לבין תשלום המשכנתא.
- תום לב ונזק בפועל. תביעות נדחו כשהתובע פעל בחוסר תום לב, או כשלא הוכיח שנגרם לו חסרון כיס, למשל משום שלא שכר דירה לעצמו.
- שיעור התשלום. הסכום נקבע בדרך כלל לפי חוות דעת של שמאי מקרקעין על דמי השכירות הראויים לדירה במצבה, ומתוכו נפסק החלק היחסי של בן הזוג שאינו גר בה.
בבתי הדין הרבניים עלו גם שיקולים נוספים, למשל הטענה שדירה שבני הזוג הסכימו למכור אינה מיועדת עוד למגורים, ולכן אין לחייב את מי שגר בה עד המכירה. הגישות אינן אחידות, ולכן חשוב לדעת באיזו ערכאה מתברר העניין הרכושי.
ממתי מחשבים את דמי השימוש, ועד מתי אפשר לתבוע?
החוק אינו קובע סכום או נוסחה. "שכר ראוי" נקבע לפי שווי השימוש בדירה, והתקופה נמשכת בדרך כלל עד שהדירה מפונה, נמכרת, או עד שאחד מבני הזוג רוכש את חלקו של השני. מהסכום מקזזים חובות הדדיים שנובעים מהשיתוף, כמו חלקו של בן הזוג שעזב במשכנתא ובהוצאות ההחזקה.
לגבי התיישנות, חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958, קובע תקופות שונות לתביעה במקרקעין ולתביעה שאינה במקרקעין (סעיף 5), וקובע שהתקופה מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה (סעיף 6). סעיף 13 מוסיף שבחישוב התקופה לא יבוא במניין הזמן שבו בעלי הדין היו נשואים זה לזה. איזו תקופה חלה על תביעה מסוימת היא שאלה שיש לבדוק לגופה. בכל מקרה לא כדאי להמתין: שיהוי בהעלאת הדרישה עלול להתפרש כהסכמה למגורים בלי תשלום, גם כשהתביעה עצמה לא התיישנה.
איך זה נראה בפועל? דוגמה בדויה
המקרה הבא בדוי ונועד להמחשה בלבד. דנה ויואב הם בעלים בחלקים שווים של דירה. אחרי הפרידה יואב עבר לדירה שכורה, ודנה נשארה בדירה עם שני הילדים והמשיכה לשלם את המשכנתא. במשך שנה יואב לא העלה כל דרישה. לאחר מכן הגיש תביעה לפירוק השיתוף ודרש דמי שימוש מיום שעזב.
סביר שבית המשפט יבחן כמה שאלות. האם יואב עזב מרצונו, או שנמנע ממנו לחזור? אם עזב מרצונו ולא דרש דבר, ייתכן שהשנה הראשונה תיחשב תקופה שבה הסכים למגורי דנה בלי תשלום. ממועד הגשת התביעה התמונה משתנה, כי יואב הבהיר שאינו מסכים עוד. מנגד, דנה תבקש לקזז את חלקו של יואב במשכנתא ששילמה, ולהביא בחשבון את חלקו במדור הילדים. התוצאה תלויה בראיות, ואי אפשר לדעת אותה מראש.
מה עושים עכשיו?
אם עזבתם את הדירה:
- העלו את הדרישה בכתב ובמועד מוקדם. הודעה ברורה שלפיה אינכם מסכימים למגורים בלי תשלום היא נקודת ההתחלה של רוב החישובים.
- תעדו את נסיבות העזיבה: מה קדם לה, האם נמנעה מכם כניסה לדירה, והאם ביקשתם לחזור.
- שקלו תביעה לפירוק השיתוף בדירה. לפי סעיף 37(א) לחוק המקרקעין, כל שותף זכאי בכל עת לדרוש את פירוק השיתוף.
- שמרו ראיות להוצאות הדיור שלכם, ובררו מהם דמי השכירות המקובלים לדירה דומה.
אם נשארתם בדירה:
- שמרו אסמכתאות לכל תשלום: משכנתא, ביטוח מבנה ותיקונים. על היחס בין משכנתא למדור ראו משכנתא אחרי הפרידה מול דמי מדור.
- אל תמנעו מבן הזוג גישה לדירה בלי צו שיפוטי. מניעה כזו מחזקת את התביעה נגדכם.
- שקלו להציע הסדר: רכישת חלקו של בן הזוג, מכירה, או תשלום מוסכם לתקופת ביניים.
- אם אתם חותמים על הסכם, ודאו שיש בו התייחסות מפורשת לדמי שימוש, לעבר ולעתיד.
מבחינת ההליך, תובענה אזרחית בין בני זוג שעילתה סכסוך בתוך המשפחה היא עניין משפחה (סעיף 1(2) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995), והיא נדונה בבית המשפט לענייני משפחה (סעיף 3(א)). תובענה כספית או רכושית הנובעת מהקשר בין בני הזוג נכללת בהגדרת "תובענה בעניין של סכסוך משפחתי" שבסעיף 2 לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014, ולכן בדרך כלל מגישים תחילה בקשה ליישוב סכסוך (סעיף 3(א)). כשהעניין הרכושי נדון בבית הדין הרבני, גם שאלת דמי השימוש עשויה להתברר שם. על ליווי משפטי בהליך כולו ראו בעמוד עורך דין גירושין ברחובות.
שאלות נפוצות
האם מגיעים לי דמי שימוש אם עזבתי את הדירה מרצוני?
ייתכן, אבל לא באופן אוטומטי. עזיבה מרצון בלי דרישה לתשלום עשויה להתפרש כהסכמה למגורי בן הזוג בלי תמורה. מהרגע שהעליתם דרישה ברורה, או שהגשתם תביעה לפירוק השיתוף, המצב משתנה.
ממתי מתחיל החיוב בדמי שימוש?
אין מועד אחד שקבוע בחוק. בפסיקה חוזרים שלושה מועדים אפשריים: מועד הדרישה המפורשת, מועד הגשת התביעה לפירוק השיתוף ומועד הגירושין. הבחירה ביניהם תלויה בנסיבות המקרה.
הילדים גרים בדירה עם ההורה השני. האם אפשר לדרוש דמי שימוש?
אפשר לדרוש, אבל בית המשפט יביא בחשבון שהדירה משמשת גם למגורי הילדים, ושעל ההורה שעזב מוטלת חובה להשתתף במדור שלהם. לעיתים החיובים מתקזזים זה מול זה.
מי שנשאר בדירה משלם את כל המשכנתא. האם זה מתקזז?
כן, בדרך כלל. לפי חוק המקרקעין כל שותף נושא בהוצאות לפי חלקו, וחובות הדדיים עקב השיתוף ניתנים לקיזוז. לכן תשלום ששולם עבור חלקו של בן הזוג שעזב מובא בחשבון מול דמי השימוש.
האם אפשר לוותר על דמי שימוש בהסכם גירושין?
כן. הוראות חוק המקרקעין בעניין זה חלות כשאין הסכמה אחרת. כדאי לנסח את הוויתור, או את החיוב, במפורש: סעיף כללי של היעדר תביעות עלול להתפרש כוויתור גם כשלא לכך התכוונתם.
מה קורה כשהדירה רשומה רק על שם אחד מבני הזוג?
אם לבן הזוג שגר בדירה אין זכויות בה, הבעלים רשאי בדרך כלל לדרוש תשלום על השימוש מהמועד שבו הודיע שאינו מסכים עוד למגורים. אם יש טענה לזכויות בדירה, בית המשפט יכריע בה תחילה או במקביל.
לשיחה עם המשרד
לבחינת המצב שלכם אפשר להתקשר: 050-5076507, או למלא שאלון קצר ונחזור אליכם.
מידע כללי בלבד, אינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני.