בקצרה: אפוטרופוס לדין לקטין הוא אדם, בדרך כלל עורך דין, שבית המשפט ממנה כדי לייצג את הילד בהליך משפטי מסוים ולהשמיע את קולו ואת טובתו בנפרד מעמדות הוריו. הסמכות למנות קבועה בסעיף 68(א) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. המינוי אינו שגרתי, ונעשה כשיש חשש שבלעדיו עניינו של הילד לא יוצג כראוי.
בסכסוך בין הורים כל צד משוכנע שהוא מדבר בשם הילד. ברוב התיקים זה מספיק: בית המשפט שומע את ההורים, נעזר בתסקיר, ולעיתים שומע את הילד עצמו. אבל יש תיקים שבהם המאבק בין המבוגרים חריף כל כך, שאיש אינו מציג את עניינו של הילד בצורה נקייה. למצבים כאלה נועד המינוי של אפוטרופוס לדין. המאמר מסביר מה המקור החוקי למינוי, מתי הוא נעשה, מה האפוטרופוס לדין עושה בפועל, ומה אפשר לעשות כשאחד ההורים חולק על המינוי או על העמדה שהוגשה.
מהו אפוטרופוס לדין ובמה הוא שונה מאפוטרופוס רגיל?
נקודת המוצא היא שההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים (סעיף 14 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962). האפוטרופסות שלהם כוללת את החובה והזכות לדאוג לצורכי הקטין, וצמודה לה גם הסמכות לייצגו (סעיף 15). כלומר, בדרך כלל ההורים הם שמייצגים את הילד, גם בבית המשפט.
אפוטרופוס לדין אינו מחליף את ההורים. הוא אינו מגדל את הילד, אינו מחליט היכן יגור ואינו מנהל את כספו. המינוי שלו מוגבל להליך המשפטי: לייצג את הקטין, להביא את עמדתו ואת טובתו לפני בית המשפט, ולהגיש בשמו בקשות במידת הצורך. בכך הוא שונה מאפוטרופוס שממונה לקטין שאין לו הורה מתפקד, נושא שעליו הרחבנו במאמר מתי צריך אפוטרופוס לקטין.
הוא שונה גם מהעובדת הסוציאלית לסדרי דין. העובדת הסוציאלית חוקרת ומגישה לבית המשפט תסקיר בכתב (סעיף 2 לחוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט"ו-1955). האפוטרופוס לדין, לעומתה, משתתף בהליך עצמו ומשמיע בו את קולו של הילד.
מי ממנה אפוטרופוס לדין ומכוח איזו סמכות?
המקור הכללי הוא סעיף 68(א) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. לפי הסעיף, בית המשפט רשאי בכל עת לנקוט אמצעים זמניים או קבועים הנראים לו לשמירת ענייניו של קטין, ובכלל זה מינוי אפוטרופוס זמני או אפוטרופוס לדין. הוא רשאי לעשות זאת לבקשת היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, לבקשת צד מעוניין, ואף מיוזמתו. הסעיף מוסיף שבית המשפט רשאי לפעול כך גם כאשר הקטין עצמו פנה אליו.
לצד ההוראה הכללית יש הוראות נוספות שמזכירות את המינוי:
- הליכי נזקקות: בית המשפט הדן בעניינו של קטין לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960, רשאי בכל עת למנות לו אפוטרופוס לדין, אם מצא שהדבר דרוש לטובת הקטין ולשם שמירה על ענייניו (סעיף 8ג).
- הליך יישוב הסכסוך: יחידת הסיוע רשאית במקרים מיוחדים להמליץ לערכאה השיפוטית על מינוי אפוטרופוס לדין לקטין, כשבהיעדר מינוי עלולה זכותו להיפגע פגיעה של ממש (תקנה 5(ח) לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ו-2016).
- בדיקה גנטית לקשרי משפחה: כשקטין או האחראי עליו לא הסכימו לבדיקה, בית המשפט לא יורה עליה אלא אם מינה לקטין עורך דין או אפוטרופוס לדין שייצג אותו, ככל שהקטין אינו מיוצג (סעיף 28ו(ב) לחוק מידע גנטי, התשס"א-2000).
- שלילת אפוטרופסות מהורה בשל עבירה חמורה: כשההורה מבקש שההוראה לא תחול עליו, בית המשפט ימנה לקטין שמלאו לו 14 שנים אפוטרופוס לדין שייצג אותו בבקשה, אלא אם שוכנע מטעמים שיירשמו שהייצוג לא יקדם את טובת הקטין או את הבאת רצונו (סעיף 27א(ו) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות).
סכסוך על אחריות הורית או על זמני שהות מתנהל כתובענה בעניין קטין לפי תקנה 15(א)(3) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020. בתיקים כאלה המינוי נשען בדרך כלל על הסמכות הכללית שבסעיף 68(א).
מתי ממנים אפוטרופוס לדין בסכסוך בין הורים?
החוק אינו קובע רשימה סגורה של מצבים. מהחלטות של בתי המשפט לענייני משפחה ושל בתי המשפט המחוזיים עולה שהמינוי אינו צעד שגרתי, אבל גם אינו חריג ביותר. הוא נעשה בעיקר במצבים האלה:
- סכסוך בעצימות גבוהה, שבו ההורים שקועים במאבק ביניהם וטובת הילד נדחקת הצידה.
- חשש לניכור הורי או לסרבנות קשר, כשאחד ההורים מצמצם או מוחק את מקומו של ההורה האחר בחיי הילד.
- פערי כוחות גדולים בין ההורים, כך שבפועל נשמע רק קול אחד.
- ילד שעמדתו שונה מעמדות שני הוריו, או שיש צורך להביא את רצונו העצמאי בנפרד מהם.
- הליכים שבהם הילד עצמו עלול להיפגע מהתוצאה, למשל מחלוקת על העתקת מקום מגורים, בקשה להחזרת ילד לחו"ל או שאלה של אבהות.
לעיתים הבקשה באה מאחד ההורים, לעיתים מהעובדת הסוציאלית או מגורם מקצועי אחר, ולעיתים בית המשפט ממנה מיוזמתו.
מה תפקידו של האפוטרופוס לדין בהליך?
ההוראות שסקרנו אינן מגדירות את התפקיד בפירוט, והיקפו נקבע בהחלטת המינוי. לכן כדאי לקרוא את ההחלטה בעיון: האם המינוי הוא לכל ההליך או לעניין מסוים, ואילו סמכויות ניתנו. בפועל, אפוטרופוס לדין נפגש בדרך כלל עם הילד, משוחח עם ההורים ועם גורמי החינוך והטיפול, ומגיש לבית המשפט עמדה.
תקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020, נותנות לו מעמד דיוני ברור:
- אם מונה אפוטרופוס לדין לקטין בהליך, הוא מצורף כמשיב לבקשת ביניים שמוגשת באותו הליך (תקנה 18(ב1)).
- העתק של כתב ערעור ושל ההחלטה שעליה מערערים מומצא גם לו, אלא אם בית המשפט הורה אחרת (תקנה 47א).
- כשהילד בוחר להשמיע את דבריו לפני שופט, השופט רשאי לאפשר גם את נוכחות האפוטרופוס לדין (תקנה 53).
- קטין רשאי להגיש תובענה בעצמו או על ידי ידיד קרוב, בכל עניין שבו עלולה זכותו להיפגע פגיעה של ממש (סעיף 3(ד) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995). בכתב התביעה מצוין שם הידיד הקרוב או האפוטרופוס לדין, אם התובענה הוגשה באמצעותם (תקנה 11(ב)(2)).
המשמעות המעשית: מרגע המינוי, האפוטרופוס לדין הוא גורם שצריך להמציא לו בקשות, ועמדתו נשמעת לפני החלטות זמניות בעניין הילד.
מה בודקים בתי המשפט?
תקנה 2(ב) לתקנות קובעת שלפני קבלת החלטה בעניינו של ילד, בית המשפט ישקול את טובתו, ובכלל זה את מכלול זכויותיו, צרכיו והאינטרסים שלו, וכן את רצונו בהתחשב בגילו ובכשריו המתפתחים. מההחלטות שבחנו עולים כמה שיקולים שחוזרים על עצמם:
- האם קולו של הילד נשמע גם בלי מינוי. לעיתים די בתסקיר ובשמיעת הילד. לפי תקנה 49 בית המשפט נותן לילד הזדמנות להביע את רגשותיו, דעותיו ורצונותיו, ולפי תקנה 51(ב) נשמע ילד שגילו שש שנים לפחות.
- עוצמת הסכסוך. האם ההורים מסוגלים להפריד בין המאבק ביניהם לבין צורכי הילד.
- המלצות הגורמים המקצועיים, ובהם העובדת הסוציאלית לסדרי דין.
- זכות הטיעון של ההורים. בתי משפט מחוזיים העירו שלפני מינוי כזה ראוי לבקש את עמדת הצדדים, ושההחלטה צריכה להיות מנומקת.
- היקף התפקיד ושאלת השכר. כשהשכר מוטל על אחד הצדדים בלבד, מצופה שההחלטה תסביר מדוע.
- העומס על הילד. מינוי נוסף פירושו מבוגר נוסף שהילד נדרש לפגוש, ולכן לא ממנים רק משום שאפשר.
ערכאת הערעור אינה ממהרת להתערב בהחלטות מסוג זה, שנחשבות החלטות דיוניות. עם זאת, היו מקרים שבהם החלטת מינוי בוטלה, צומצמה או הוחזרה לדיון נוסף בגלל הדרך שבה התקבלה.
מה אפשר לעשות כשלא מסכימים למינוי או לעמדת האפוטרופוס לדין?
הורה שמתנגד למינוי רשאי להגיש את עמדתו ולהסביר מדוע קולו של הילד נשמע היטב גם בלי המינוי, או מדוע המינוי יכביד על הילד. הורה שמבקש מינוי צריך להציג עובדות, ולא רק חוסר אמון בצד השני.
חשוב לזכור שעמדת האפוטרופוס לדין היא עמדה שבית המשפט שוקל, ולא הכרעה. ההחלטה נשארת בידי בית המשפט, והוא בוחן אותה לצד התסקיר, שמיעת הילד ויתר הראיות. הורה שחולק על העמדה יכול להגיב עליה בכתב, להציג ראיות אחרות, ובמקרים מתאימים לבקש הבהרה או שינוי בהיקף המינוי. מה שלא מועיל הוא התקפה אישית על האפוטרופוס לדין או ניסיון להשפיע על הילד לפני הפגישה איתו. התנהלות כזו נרשמת, ועלולה לחזק דווקא את החשש שבגללו נעשה המינוי.
יש גם ביקורת על התחום עצמו. בית המשפט העליון העיר, בהליך שעסק באפוטרופוס לדין שמונה לאדם בגיר, שדרכי המינוי וחובות האפוטרופוס לדין אינן מוסדרות די הצורך, וקרא להסדרה ברורה יותר. עד שתהיה הסדרה כזו, יש חשיבות רבה לנוסח של החלטת המינוי בתיק שלכם.
איך זה נראה בפועל? דוגמה בדויה
הדוגמה שלהלן בדויה לחלוטין ונועדה להמחשה בלבד. הורים לילדה בת 11 נפרדו לפני שנתיים. בחודשים האחרונים הילדה מסרבת להגיע לאב. האם אומרת שזה רצונה של הילדה, והאב טוען שהאם מסיתה אותה. התסקיר מתאר ילדה שמדברת במילים של מבוגרים ונמנעת מלומר מה היא עצמה רוצה.
בית המשפט מבקש את עמדת ההורים, ולאחר מכן ממנה לילדה אפוטרופוסית לדין לצורך ההליך. היא נפגשת עם הילדה פעמיים, משוחחת עם המחנכת ועם שני ההורים, ומגישה עמדה: הילדה רוצה קשר עם אביה, אבל חוששת מהתגובה בבית. בעקבות זאת בית המשפט קובע חידוש קשר הדרגתי בליווי טיפולי, וקובע מועד לבחינה מחדש. במצב אחר, שבו הילדה מוסרת עמדה עקבית ומנומקת גם לעובדת הסוציאלית וגם לשופט, ייתכן שבית המשפט היה מוותר על המינוי.
מה עושים עכשיו?
- קראו את החלטת המינוי. מדוע מונה האפוטרופוס לדין, לאיזה הליך, ואילו סמכויות ניתנו לו.
- שתפו פעולה. הגיעו לפגישות, מסרו מסמכים, ואפשרו פגישה עם הילד בלי הכנה מוקדמת.
- אל תכינו את הילד לפגישה ואל תחקרו אותו אחריה.
- המציאו לאפוטרופוס לדין את הבקשות שאתם מגישים בהליך, כפי שהתקנות דורשות.
- אם אתם שוקלים לבקש מינוי, אספו עובדות קונקרטיות שמראות מדוע קולו של הילד אינו נשמע היום.
- קראו עוד במדריך ילדים בהליכי משפחה ובעמוד עורך דין משמורת וזמני שהות.
שאלות נפוצות
האם אפוטרופוס לדין חייב להיות עורך דין?
סעיף 68(א) אינו קובע מי ימונה. בפועל ממנים בדרך כלל עורך דין, ובחלק מהמקרים המינוי נעשה באמצעות הסיוע המשפטי.
מי משלם את שכרו של האפוטרופוס לדין?
הדבר נקבע בהחלטת המינוי ותלוי בנסיבות. יש מקרים שבהם השכר ממומן מכספי ציבור, ויש מקרים שבהם הוא מוטל על ההורים, בחלקים שווים או אחרים.
האם האפוטרופוס לדין חייב לטעון את מה שהילד רוצה?
תפקידו להביא לפני בית המשפט גם את רצון הילד וגם את טובתו. כשיש פער בין השניים, מקובל שיציג את שניהם, וההכרעה בידי בית המשפט.
האם ילד יכול לבקש בעצמו שימונה לו אפוטרופוס לדין?
כן. לפי סעיף 68(א), בית המשפט רשאי לנקוט אמצעים לשמירת ענייניו של קטין גם כשהקטין עצמו פנה אליו.
האם אפשר לבקש להחליף אפוטרופוס לדין או לסיים את המינוי?
אפשר לפנות לבית המשפט שמינה אותו. הסמכות לפי סעיף 68(א) נתונה לבית המשפט בכל עת, אבל בקשה כזו צריכה להישען על טעמים ענייניים, ולא על אי שביעות רצון מהעמדה שהוגשה.
לשיחה עם המשרד
לבחינת המצב שלכם אפשר להתקשר: 050-5076507, או למלא שאלון קצר ונחזור אליכם.
מידע כללי בלבד, אינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני.