חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, קובע מי מחליט בשם ילד או בשם אדם שאינו יכול לדאוג לענייניו, ומה מותר ואסור לו לעשות. ריכזנו כאן את הסעיפים שעולים בפועל אצל הורים, גרושים ובני משפחה של אדם מבוגר. כל פרק עומד בפני עצמו.
תוכן העניינים
- שני ההורים אפוטרופסים שווים: מה זה אומר אחרי גירושין
- מכירת דירה של קטין: אילו פעולות ברכוש הילד טעונות אישור מראש
- עסקה של קטין: מתי צריך הסכמת הורה ומתי אפשר לבטל (סעיפים 4 עד 6א)
- המרת דת של קטין: הסכמת שני ההורים, הסכמת הילד ואישור בית משפט (סעיף 13א)
- שלילת אפוטרופסות מהורה: מתי בית המשפט רשאי לשלול או להגביל
- מי ימונה לאפוטרופוס? עדיפות לבן משפחה והנחיות מקדימות (סעיפים 35 ו-35א)
- מינוי אפוטרופוס לילדים בצוואה או במסמך הבעת רצון (סעיף 64)
- תומך בקבלת החלטות: חלופה לאפוטרופסות (סעיף 67ב)
- חובות האפוטרופוס: דוחות לאפוטרופוס הכללי, הוצאות ושכר (סעיפים 53 עד 56)
- סיום אפוטרופסות: התפטרות, פיטורים ופקיעה (סעיפים 60 עד 63)
- אמצעי שמירה לטובת קטין או אדם עם אפוטרופוס, וייצוג בעניינים רפואיים (סעיפים 68 ו-68א)
שני ההורים אפוטרופסים שווים: מה זה אומר אחרי גירושין
האם והאב כאחד הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם. הגירושין אינם משנים זאת, גם כשהילד גר רוב הזמן אצל אחד מהם. כך קובע סעיף 3 לחוק שיווי זכויות האשה, וכך עולה מחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.
מה קובע החוק?
- סעיף 3(א) לחוק שיווי זכויות האשה: האם והאב כאחד הם האפוטרופסים הטבעיים. כשאחד מהם נפטר, הנשאר בחיים הוא האפוטרופוס הטבעי.
- סעיף 3(ב): בית המשפט רשאי לקבוע אחרת בענייני אפוטרופסות, בהתחשב בטובת הילדים בלבד.
- סעיף 3א: מי שדורש לציין בטופס את שם ההורה, ידרוש לציין את שמות שני ההורים, ככל שהם ידועים.
מה זה אומר בפועל?
לפי חוק הכשרות, האפוטרופסות כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין, לרבות חינוך, לימודים, וקביעת מקום מגוריו (סעיף 15). ההורים חייבים לפעול בהסכמה (סעיף 18). לכן החלטות מהותיות כמו בחירת בית ספר, טיפול רפואי או מעבר דירה רחוק נעשות ביחד.
מה עושים כשאין הסכמה?
לפי סעיף 19 לחוק הכשרות, כשההורים לא מסכימים, אפשר לפנות לבית המשפט, שיכריע במחלוקת. לפני כן כדאי לשקול תיאום הורי או גישור, שמקצרים את המחלוקת ומשמרים את החלטות בידי ההורים.
מה חשוב לדעת
אפוטרופסות אינה זהה להחזקה פיזית של הילד. הורה שהילד שוהה אצלו פחות זמן עדיין שותף מלא להחלטות המהותיות, וזכאי למידע על הילד.
מכירת דירה של קטין: אילו פעולות ברכוש הילד טעונות אישור מראש
ההורים מנהלים את רכושו של ילדם, אבל פעולות מסוימות מחייבות אישור מראש, ובהן מכירת דירה. כך קובע סעיף 20 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. מאז תיקון משנת 2024 (תשפ"ד), הבקשה מוגשת לאפוטרופוס הכללי.
אילו פעולות טעונות אישור?
לפי סעיף 20(א), ההורים אינם מוסמכים לבצע בשם הקטין בלי אישור מראש:
- העברה, שעבוד, חלוקה או חיסול של דירה, או של עסק בחקלאות, בתעשייה, במלאכה או במסחר.
- פעולה שתוקפה תלוי ברישום בפנקס שמתנהל לפי חוק.
- מתן מתנות, פרט למתנות רגילות.
- מתן ערבות.
- פעולה משפטית בין הקטין לבין הוריו או קרובי הוריו, פרט לקבלת מתנות לקטין.
למי מגישים את הבקשה?
לפי סעיף 74א, בקשת אישור לפי סעיף 20 מוגשת לאפוטרופוס הכללי, בדרך שמפורסמת באתר משרד המשפטים. האפוטרופוס הכללי רשאי לאשר אותה, או להעביר אותה לבית המשפט. במקרים מסוימים הוא מעביר אותה לבית המשפט בלי לדון בה. בבקשה מציינים גם את עמדת הקטין, כשמלאו לו 16.
מתי זה קורה בפועל?
- ילד שירש חלק בדירה מהורה שנפטר, והמשפחה רוצה למכור אותה.
- דירה שרשומה חלקית על שם הילד, ומבקשים לשעבד אותה למשכנתא.
- העברת רכוש בין הילד להורה, במסגרת חלוקת עיזבון או הסכם גירושין.
מה חשוב לדעת
פעולה בלי אישור עלולה להיות חסרת תוקף. לכן כדאי להקדים את הבקשה לפני חתימה על הסכם מכר, ולצרף הערכת שמאי והסבר מדוע הפעולה לטובת הילד.
עסקה של קטין: מתי צריך הסכמת הורה ומתי אפשר לבטל (סעיפים 4 עד 6א)
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע שפעולה משפטית של קטין טעונה הסכמת נציגו, בדרך כלל ההורים. אבל לא כל פעולה שנעשתה בלי הסכמה ניתנת לביטול.
הכלל (סעיף 4)
ההסכמה יכולה להינתן מראש או בדיעבד, לפעולה מסוימת או לסוג של פעולות. הנציג רשאי לבטל את הסכמתו כל עוד הפעולה לא נעשתה.
ביטול פעולה (סעיף 5)
- הנציג רשאי לבטל פעולה שנעשתה בלי הסכמתו תוך חודש מהיום שנודע לו עליה. אם אין לקטין נציג, היועץ המשפטי לממשלה.
- אם לא נודע להם על הפעולה, הקטין עצמו רשאי לבטל אותה תוך חודש מהיום שהיה לבגיר.
מתי אי אפשר לבטל (סעיף 6)
פעולה שדרכם של קטינים בגילו לעשות כמוה, וכן פעולה עם מי שלא ידע ולא היה עליו לדעת שמדובר בקטין, אינן ניתנות לביטול, אלא אם יש בהן נזק של ממש לקטין או לרכושו.
קנייה באשראי ושכירות (סעיף 6א)
רכישת נכס באשראי או במקח אגב שכירות, שכירות נכס, או קבלת שירות באשראי, כולל בתשלומים, אין להן תוקף כל עוד לא באה עליהן הסכמת הנציג.
המרת דת של קטין: הסכמת שני ההורים, הסכמת הילד ואישור בית משפט (סעיף 13א)
סעיף 13א לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע תנאים מחמירים להמרת דתו של קטין. המרה שלא לפי הסעיף אין לה תוקף משפטי.
התנאים
- שני ההורים נתנו מראש הסכמה בכתב, או שבית המשפט אישר מראש את ההמרה, לבקשת אחד ההורים או האפוטרופוס.
- מגיל 10 נדרשת, בנוסף, הסכמה מראש ובכתב של הקטין עצמו.
- ההמרה אפשרית רק לדת של ההורים או של אחד מהם, או לדת של מי שהקטין היה סמוך על שולחנו מתוך כוונה לאמצו בששת החודשים שלפני הבקשה, כשבית המשפט שוכנע שההמרה דרושה לשם האימוץ.
המרה שלא כדין
לפי סעיף 13א(ד), המרת דתו של קטין בניגוד לסעיף אין לה תוקף משפטי.
כשההורים חלוקים
לפי סעיף 19 לחוק, בעניין שנוגע לרכוש הקטין רשאי כל אחד מההורים לפנות לבית המשפט. בעניין אחר, כמו המרת דת, רשאים ההורים לפנות לבית המשפט יחד. בית המשפט ינסה להביאם להסכמה, ואם לא הצליח וראה מקום לכך, יכריע בעצמו או יטיל את ההכרעה על מי שימצא לנכון.
שלילת אפוטרופסות מהורה: מתי בית המשפט רשאי לשלול או להגביל
שלילת אפוטרופסות היא צעד חריג מאוד. סעיף 27 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מאפשר לשלול או להגביל את אפוטרופסות ההורה במקרים של פגיעה חמורה בטובת הילד. סעיף 27א קובע שלילה של האפוטרופסות מכוח החוק בעבירות חמורות מסוימות.
מתי בית המשפט רשאי לשלול או להגביל?
לפי סעיף 27, כשנקטו כלפי הורה אמצעים מסוימים לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), כמו העמדת הילד תחת השגחת עובד סוציאלי או הוצאתו ממשמורת ההורה. הדין זהה כשהוכח שהתקיימו התנאים לאמצעים כאלה. כלומר, המבחן קשור למצב של קטין נזקק, ולא למחלוקת רגילה בין הורים.
שלילה מכוח החוק בעבירות חמורות
לפי סעיף 27א, אפוטרופסות נשללת מהורה שהורשע בפסק דין חלוט בעבירות חמורות שהסעיף מונה, כלפי ההורה השני או כלפי ילדיו. בחלק מהעבירות, האפוטרופסות נשללת זמנית כבר מהגשת כתב אישום, עד זיכוי או עד הרשעה. בית המשפט רשאי, בנסיבות חריגות ולטובת הקטין, לקבוע שההוראות לא יחולו, כולן או חלקן.
מה נשאר בתוקף?
שלילת האפוטרופסות לפי סעיף 27א אינה גורעת מחובת המזונות של ההורה כלפי ילדו, או מחובות אחרות שחלות עליו לפי דין. הורה שאינו אפוטרופוס עדיין חייב במזונות.
הגבלה חלקית במקום שלילה
בית המשפט יכול להגביל את האפוטרופסות במקום לשלול אותה. כשאפוטרופסות של הורה הוגבלה, בית המשפט רשאי למנות לקטין אפוטרופוס נוסף לעניינים שיקבע (סעיף 29). זה נעשה רק מסיבה מיוחדת לטובת הקטין, ואחרי שלהורה ניתנה הזדמנות לטעון (סעיף 30).
מי ימונה לאפוטרופוס? עדיפות לבן משפחה והנחיות מקדימות (סעיפים 35 ו-35א)
בית המשפט ממנה לאפוטרופוס את מי שנראה לו מתאים ביותר בנסיבות העניין לטובת האדם, תוך התחשבות ברצונו (סעיף 35(א) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות).
קטין: עדיפות לבן משפחה
כשממנים אפוטרופוס לקטין ששני הוריו מתו, או שאינם יכולים או נמנעים מלמלא את חובותיהם (סעיף 33(א)(1)), בית המשפט ייתן עדיפות לבן משפחה מתאים, אלא אם מצא שטובת הקטין היא למנות מישהו אחר (35(ב)).
לעניין זה, "בן משפחה" הוא אח, אחות, הורה של הורה, אח או אחות של הורה, ובן זוג או בת זוג של הורה.
הנחיות מקדימות (סעיף 35א)
- אדם בגיר בעל כשירות רשאי לקבוע מראש מי ימונה לו לאפוטרופוס, ומה רצונו לגבי החלטות עתידיות.
- ההנחיות נערכות בכתב לפי טופס, ונחתמות בפני עורך דין.
- ההנחיות מופקדות אצל האפוטרופוס הכללי. ההפקדה היא תנאי לכניסתן לתוקף.
- אם יש צורך במינוי, בית המשפט ימנה את מי שצוין בהנחיות ויורה לו לפעול לפיהן, אלא אם התקיימו החריגים שבחוק, או שהמינוי או קיום ההנחיות יפגעו פגיעה של ממש באדם.
מינוי אפוטרופוס לילדים בצוואה או במסמך הבעת רצון (סעיף 64)
סעיף 64 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מאפשר להורה לקבוע מראש מי ימונה לאפוטרופוס על ילדו הקטין, למקרה של פטירה או של מוגבלות.
שתי דרכים
- בצוואה: הורה, או אפוטרופוס שהוא קרוב של הקטין, רשאי לציין את שמו של מי שהוא מבקש שימונה לאפוטרופוס אחרי מותו (64(א)).
- במסמך הבעת רצון: לאותה מטרה, למקרה שבשל מוגבלות יחדל להיות מסוגל לדאוג לילד (64(ב)). המסמך נערך בכתב ונחתם בפני עורך דין (64(ד)).
הנחיות
באותה מסגרת אפשר לתת הנחיות בעניינים שהחוק משאיר לשיקול דעת בית המשפט או האפוטרופוס, כדי שיקוימו אחרי הפטירה או במקרה של מוגבלות (64(ג)).
מה עושה בית המשפט
בית המשפט ייתן עדיפות למי ששמו צוין, ויורה לו לפעול לפי ההנחיות, אלא אם ראה שטובת הקטין מחייבת לסטות מהן. כל זה בכפוף לסעיף 28: כשאחד ההורים נפטר, האפוטרופסות היא להורה השני, ובית המשפט רשאי למנות אפוטרופוס נוסף עליו (64(ה)).
תומך בקבלת החלטות: חלופה לאפוטרופסות (סעיף 67ב)
תומך בקבלת החלטות הוא מנגנון שנועד לאדם בגיר שיכול לקבל החלטות בעצמו אם יקבל תמיכה. בניגוד לאפוטרופוס, התומך אינו מחליט במקומו (סעיף 67ב(ג) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות).
מה התומך עושה
- מסייע לקבל מידע מכל גוף.
- מסייע להבין את המידע, כולל החלופות והשלכותיהן, בשפה פשוטה וברורה.
- מסייע לממש החלטות ולמצות זכויות, כולל ביטוי ההחלטות כלפי צדדים שלישיים.
הסמכויות
לפי סעיף 67ב(ב), בית המשפט יכול להעניק לתומך, כולן או חלקן, סמכות לפנות לכל גורם ולקבל מידע בשם האדם, לסייע לו בביטוי רצונותיו, ולבצע בשמו, לבקשתו, פעולות למימוש החלטותיו, בהיקף שנקבע בתקנות.
המינוי
בית המשפט רשאי למנות תומך לבגיר שיכול, עם תמיכה, לקבל החלטות בענייניו בעצמו. בהחלטה יפורטו העניינים שבהם התומך משמש, תקופת המינוי, התפקידים והסמכויות (67ב(ד)-(ה)).
חובות האפוטרופוס: דוחות לאפוטרופוס הכללי, הוצאות ושכר (סעיפים 53 עד 56)
מינוי לאפוטרופוס מטיל חובות דיווח ברורות. החוק גם קובע מי נושא בהוצאות האפוטרופוס ומתי מגיע לו שכר.
חשבונות ודוחות (סעיף 53)
- האפוטרופוס חייב לנהל חשבונות בכל ענייני האפוטרופסות.
- עליו להגיש לאפוטרופוס הכללי דוח כפי שיורה, ולפחות אחת לשנה, וכן בגמר תפקידו או כשהאפוטרופסות פוקעת.
- עליו למסור לאפוטרופוס הכללי מידע מלא לפי דרישתו.
- האפוטרופוס הכללי רשאי, לפי נהליו, לפטור מהגשת דוח או לקבוע מועד אחר.
סעיף 54 מסמיך את שר המשפטים לקבוע בתקנות את אופן הגשת הדוחות ובדיקתם, כולל הגשה מקוונת לתאגידים ולאפוטרופסים מקצועיים.
הוצאות (סעיף 55)
ההוצאות הסבירות שהאפוטרופוס הוציא במילוי תפקידו חלות על האדם שהוא אפוטרופסו, והאפוטרופוס רשאי להחזיר אותן לעצמו מנכסי אותו אדם.
שכר (סעיף 56)
שכר האפוטרופוס נקבע בידי בית המשפט אם ראה טעם לכך, או באמצעות אישור לפי סעיף 74א. השכר חל על האדם שמונה לו אפוטרופוס, והאפוטרופוס רשאי לקבלו מנכסיו. לעניין זה הותקנו תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (כללים בדבר קביעת שכר לאפוטרופסים), התשמ"ט-1988.
סיום אפוטרופסות: התפטרות, פיטורים ופקיעה (סעיפים 60 עד 63)
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע איך מסתיימת אפוטרופסות, ומה האפוטרופוס חייב לעשות כשהיא מסתיימת.
התפטרות ופיטורים
- התפטרות (60): בהודעה בכתב לבית המשפט. ההתפטרות תופסת רק באישור בית המשפט, ומהיום שנקבע באישור.
- פיטורים (61): בית המשפט רשאי לפטר אפוטרופוס שלא מילא את תפקידיו כראוי, או מסיבה אחרת שראה.
פקיעה (סעיף 62)
- על קטין: כשהוא מגיע לבגירות.
- על פסול דין: עם ביטול הפסלות בידי בית המשפט.
- על אדם אחר: כשבית המשפט קבע שחדלו סיבות האפוטרופסות או שהושגה מטרתה, מהיום שקבע.
- על כל אדם: במותו.
מה עושים בסיום (סעיף 63)
האפוטרופוס, ואם נפטר, יורשיו, חייב למסור לאדם עצמו או למי שקבע בית המשפט את הנכסים שבידו או בפיקוחו, ואת המסמכים הנוגעים להם.
גם אחרי הפקיעה, אפוטרופוס לענייני רכוש מוסמך, עד 90 ימים וכל עוד אין גורם אחר מוסמך, לבצע פעולות מסוימות בלי פנייה לבית המשפט: תשלומים שוטפים, גביית שכר הטרחה שהוא זכאי לו, הוצאות סבירות לקבורה ואבלות, וניהול נכס מושכר או עסק. לפעולות נוספות נדרשת הוראת בית המשפט.
אמצעי שמירה לטובת קטין או אדם עם אפוטרופוס, וייצוג בעניינים רפואיים (סעיפים 68 ו-68א)
סעיף 68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות נותן לבית המשפט סמכות רחבה לפעול לשמירת ענייניו של קטין או של אדם שמונה לו אפוטרופוס.
מי יכול לבקש
היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, צד מעוניין, או בית המשפט מיוזמתו. בית המשפט רשאי לפעול גם כשהקטין או האדם עצמו פנה אליו (68(א)).
אילו אמצעים
אמצעים זמניים או קבועים שנראים לבית המשפט, כולל מינוי אפוטרופוס זמני או אפוטרופוס לדין, או בדרך אחרת. הסמכות חלה גם על אדם שבית המשפט רשאי למנות לו אפוטרופוס, עוד לפני שהתברר אם התנאים למינוי מתקיימים (68(ג)).
טיפול רפואי
כשהבקשה היא להורות על ניתוח או טיפול רפואי, בית המשפט יורה על כך רק אם שוכנע, לפי חוות דעת רפואית, שהטיפול דרוש לשלומו הגופני או הנפשי של האדם. לשם כך ישקול את רצונו, את חשיבות הטיפול, נחיצותו ודחיפותו, את הפגיעה האפשרית באורח חייו, ואת סיכויי השיפור באיכות חייו (68(ב)).
ייצוג בעניינים רפואיים (סעיף 68א)
בית המשפט ישקול למנות עורך דין לפי חוק הסיוע המשפטי לאדם שאינו מיוצג, כשאפוטרופוס מבקש הוראות לגבי פעולה רפואית מהותית שהאדם מתנגד לה, או כשמבוקש מינוי אפוטרופוס לצורך טיפול רפואי מהותי והאדם מתנגד ואין לו קרוב שנמצא עמו בקשר.
לקריאה נוספת: מינוי אפוטרופוס | עורך דין לייפוי כוח מתמשך
לשיחה: 050-5076507, או בשאלון קצר.
מידע כללי בלבד, אינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני.
