כשהורים נפרדים, עולות שאלות מעשיות על הילדים: מי זכאי למידע, מה עושים כשהורה מסרב לחתום על דרכון, מה זה תיאום הורי ותסקיר, ומתי הילד עצמו נשמע בבית המשפט. ריכזנו כאן את השאלות האלה במקום אחד. כל פרק עומד בפני עצמו.
תוכן העניינים
- האם הורה גרוש זכאי למידע מבית הספר ומקופת החולים?
- הורה מסרב לחתום על דרכון לילד? מה עושים
- מה זה תיאום הורי, ומתי בית המשפט מפנה אליו?
- מה זה תסקיר עו"ס לסדרי דין ואיך מתכוננים אליו?
- שמיעת הילד בבית המשפט לענייני משפחה: מתי ואיך הילד משמיע את קולו
- ילד שמגיש תביעה בעצמו: תובענה של קטין בבית המשפט לענייני משפחה
- קטין נזקק: מתי הרווחה פונה לבית המשפט, ומה הזכויות של ההורים
- קשר בין סבים לנכדים: מתי סבא וסבתא יכולים לפנות לבית המשפט
האם הורה גרוש זכאי למידע מבית הספר ומקופת החולים?
גירושין לא מבטלים את האפוטרופסות של אף אחד מההורים. גם הורה שהילד לא גר אצלו רוב הזמן ממשיך לשאת באחריות לחינוך ולבריאות שלו, ולכן זקוק למידע עליהם.
מה קובע החוק?
סעיף 15 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע שאפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין, לרבות חינוכו ולימודיו. סעיף 18 מחייב את שני ההורים לפעול בהסכמה בעניינים אלה. בלי מידע, הורה לא יכול למלא את התפקיד שהחוק מטיל עליו.
מה עושים כשמסרבים למסור מידע?
- פונים בכתב למסגרת החינוכית או לקופת החולים, ומציגים את ההורות.
- כשקיים פסק דין על אחריות הורית משותפת, מצרפים אותו.
- כשהסירוב נמשך, אפשר לפנות לבית המשפט לענייני משפחה.
מתי זה שונה?
כשבית המשפט הגביל את אפוטרופסותו של הורה, או כשיש צו שמגביל מסירת מידע. במקרים אלה כדאי לבדוק מה נקבע בדיוק.
הורה מסרב לחתום על דרכון לילד? מה עושים
שני ההורים הם האפוטרופסים של הילד, והחוק מחייב אותם לפעול בהסכמה בעניינים שלו. כשהורה אחד מסרב להסכים להוצאת דרכון, אפשר לפנות לבית המשפט לענייני משפחה, שיכריע לפי טובת הילד.
מה קובע החוק?
- סעיף 14 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע שההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים.
- סעיף 18 קובע שבכל עניין שנתון לאפוטרופסותם חייבים שני ההורים לפעול תוך הסכמה.
- סעיף 19 קובע מה קורה כשההורים לא מסכימים: העניין מגיע להכרעת בית המשפט.
איך פונים לבית המשפט?
מגישים בקשה לבית המשפט לענייני משפחה להכרעה במחלוקת בין אפוטרופסים. כדאי לצרף את מטרת הנסיעה, המועדים והבטוחות שמוצעות לחזרת הילד.
מה בודק בית המשפט?
- מהי מטרת הנסיעה, ומה התועלת לילד.
- האם קיים חשש מבוסס שהילד לא יוחזר לארץ.
- אילו ערבויות אפשר לקבוע כדי להבטיח את החזרה.
מה זה תיאום הורי, ומתי בית המשפט מפנה אליו?
תיאום הורי הוא תהליך שבו איש מקצוע עוזר להורים בסכסוך ליישם את הסדרי ההורות ולפתור מחלוקות יומיות בלי לפנות שוב ושוב לבית המשפט. בית המשפט מפנה אליו בעיקר כשהסכסוך מתמשך ופוגע בילדים.
מתי בית המשפט מפנה לתיאום הורי?
בפסיקה הפניה לתיאום הורי מופיעה בדרך כלל לצד הכרעה על זמני שהות או אחריות הורית, ולעיתים קרובות בעקבות המלצה של תסקיר או של חוות דעת מקצועית. במקרים שנדונו בפסיקה, בית המשפט חייב את ההורים להשתתף בטיפול, בהדרכה ובתיאום הורי במסגרת שירותי הרווחה, לצד טיפול רגשי לילדים. במקרה אחר קבע בית המשפט חלוקה שוויונית של זמני השהות והפנה את ההורים לתיאום הורי.
במה תיאום הורי עוזר?
- יישום של זמני השהות והמעברים בין הבתים.
- החלטות שוטפות על חינוך, חוגים ובריאות.
- תקשורת בין ההורים, כדי שהילדים לא ישמשו מתווכים.
מה קורה כשהורה לא משתף פעולה?
ההתנהלות של כל הורה במהלך התיאום מגיעה לעיתים לבית המשפט דרך תסקיר או דיווח. סירוב לשתף פעולה עלול להשפיע על ההכרעה בעניין זמני השהות והאחריות ההורית.
מה זה תסקיר עו"ס לסדרי דין ואיך מתכוננים אליו?
תסקיר עו"ס לסדרי דין הוא חוות דעת של עובדת סוציאלית מטעם הרווחה, שבית המשפט מבקש כדי להכריע בזמני שהות ובאחריות הורית. בית המשפט לא חייב לאמץ את המלצות התסקיר, אבל בפועל הוא נותן להן משקל רב.
מתי בית המשפט מורה על תסקיר?
בדרך כלל כשההורים לא מסכימים על זמני השהות או על האחריות ההורית, כשעולות טענות על מסוגלות הורית, או כשיש קושי בקשר בין הילד לאחד ההורים. קבלת התסקיר יכולה להשפיע גם על הליכים אחרים. בבע"מ 5944/22 דחה בית המשפט העליון בקשת רשות ערעור על החלטה שקבעה כי שאלת זמני השהות משפיעה על המזונות הזמניים, ולכן יש להמתין לתסקיר.
מה בודקת העובדת הסוציאלית?
- פגישות עם כל אחד מההורים, ולעיתים ביקור בבית.
- שיחה עם הילד, בהתאם לגילו.
- מידע מבית הספר, מהגן ומגורמים טיפוליים.
- היכולת של כל הורה לשתף פעולה ולאפשר קשר עם ההורה השני.
מה משקל התסקיר בהכרעה?
בבע"מ 4400/22 נדונה החלטה של בית המשפט לענייני משפחה שהרחיבה את זמני השהות, תוך אימוץ עיקרי המלצות התסקיר. זהו מצב נפוץ: כשהתסקיר מפורט ומנומק, בית המשפט נוטה לאמץ את המלצותיו. בית המשפט יכול לסטות מהן כשיש סיבה מבוססת.
איך מתכוננים לתסקיר?
- מגיעים לפגישות בזמן ומשתפים פעולה.
- מתמקדים בצרכי הילד, ולא בטענות נגד ההורה השני.
- מביאים מסמכים רלוונטיים, כמו עדכונים מבית הספר ומסמכים רפואיים.
- כששוקלים להגיש תגובה לתסקיר או לחקור את העובדת הסוציאלית, כדאי להיועץ בעורך דין.
שמיעת הילד בבית המשפט לענייני משפחה: מתי ואיך הילד משמיע את קולו
בתביעות שנוגעות לילד, כמו החזקת ילדים וזמני שהות, בית המשפט לענייני משפחה נותן לילד הזדמנות להביע את רגשותיו, דעותיו ורצונותיו. כך קובעות תקנות 49 עד 56 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020.
מתי הילד נשמע?
לפי תקנה 49, בית המשפט שומע את הילד ונותן לדבריו משקל ראוי לפי גילו ובשלותו. בית המשפט רשאי להחליט שהילד לא יישמע רק מנימוקים מיוחדים, כששוכנע שהשמיעה תפגע בילד יותר משלילתה. לפי תקנה 50, ההחלטה על שמיעת הילד ניתנת בקדם המשפט, וההורים מופנים ליחידת הסיוע. בית המשפט רשאי להחליט על כך גם בכל שלב אחר.
מאיזה גיל?
לפי תקנה 51, בית המשפט שומע ילד מגיל שש. ילד צעיר יותר יישמע כשבית המשפט רואה לנכון, למשל כשאחיו הגדולים הוזמנו.
לפני מי, והאם ההורים נוכחים?
- הילד בוחר אם להשמיע את דבריו לפני השופט או לפני עובד יחידת הסיוע (תקנה 52).
- הילד נשמע בלי נוכחות הוריו או עורכי הדין שלהם, וככל האפשר בנפרד מאחיו (תקנה 51).
- הילד רשאי לוותר על הזכות, או להעביר את דבריו בכתב.
מה נעשה עם דברי הילד?
לפי תקנה 55, התרשומת של דברי הילד חסויה בפני כל אדם, פרט לבית המשפט שלערעור. השופט לא מפרט בהחלטתו את דברי הילד, אלא אם הילד הסכים והגילוי מקדם את טובתו. לפי תקנה 56, עיקרי ההחלטה נמסרים לילד דרך יחידת הסיוע, באופן שמותאם לגילו.
מה חשוב להורים
שמיעת הילד נועדה לאפשר לו להביע את עצמו, ולא להעביר אליו את ההכרעה. כדאי להסביר לילד שהוא לא צריך לבחור בין הוריו, ולהימנע מלהכין אותו מה לומר.
ילד שמגיש תביעה בעצמו: תובענה של קטין בבית המשפט לענייני משפחה
כן. בעניין משפחתי שנוגע לקטין, הקטין רשאי להגיש תובענה בעצמו או באמצעות ידיד קרוב, כשזכותו עלולה להיפגע פגיעה של ממש. כך קובע סעיף 3(ד) לחוק בית המשפט לענייני משפחה.
מה קובע החוק?
סעיף 3(ד) מאפשר שתי דרכים להביא עניין של קטין לבית המשפט, מעבר להורים:
- הקטין עצמו: בעצמו או באמצעות ידיד קרוב, בכל עניין שבו עלולה זכותו להיפגע פגיעה של ממש.
- עובד סוציאלי שמונה לפי חוק: באמצעות היועץ המשפטי לממשלה או באישורו.
"הגשת תובענה" כוללת גם הגשת בקשה בתוך תובענה שהגיש מישהו אחר, וגם הופעה בבית המשפט. כלומר, קטין יכול להצטרף להליך שכבר מתנהל בין הוריו.
מיהו ידיד קרוב?
ידיד קרוב הוא אדם שמגיש את התובענה בשם הקטין ולמענו. תקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020, קובעות שתובענה עצמאית של קטין תיערך בטופס מיוחד, ויצוין בה שמו של הידיד הקרוב או של האפוטרופוס לדין, אם הוגשה באמצעותם.
מתי זה רלוונטי?
- כשהורה מסרב לתבוע מזונות בשם הילד מההורה השני.
- כשהעמדה של הילד שונה מזו של שני הוריו, למשל בעניין הקשר עם אחד מהם.
- כשקטין מבקש לשנות את שמו הפרטי והוריו מתנגדים. חוק השמות מפנה במפורש לסעיף 3(ד).
מה חשוב לדעת
התנאי הוא פגיעה של ממש בזכות הקטין, ולא כל מחלוקת. ההליך רגיש, ומעמיד את הילד במרכז הסכסוך. לכן כדאי לשקול יחד עם איש מקצוע אם יש דרך אחרת להשמיע את קולו, כמו שיחה עם השופט או מינוי אפוטרופוס לדין.
קטין נזקק: מתי הרווחה פונה לבית המשפט, ומה הזכויות של ההורים
כשעובד סוציאלי סבור שילד הוא "קטין נזקק", וההורים לא מסכימים לטיפול, הוא רשאי לפנות לבית המשפט לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה). ההורים הם צד להליך, וחשוב שידעו מה החוק מאפשר ומה לא.
מיהו קטין נזקק?
לפי סעיף 2 לחוק, בין השאר:
- לא נמצא אחראי עליו.
- מי שאחראי עליו אינו מסוגל לטפל בו או להשגיח עליו, או מזניח את הטיפול בו.
- הוא נתון להשפעה רעה, או חי במקום שמשמש דרך קבע מקום עבירה.
- שלומו הגופני או הנפשי נפגע או עלול להיפגע מכל סיבה אחרת.
מתי פונים לבית המשפט?
לפי סעיף 3, העובד הסוציאלי פונה לבית המשפט כשהוא סבור שנדרשת החלטה שיפוטית, כי מי שאחראי על הקטין אינו מסכים לטיפול, או שהוא מסכים אבל הקטין אינו מציית לו.
אילו צווים בית המשפט יכול לתת?
כשבית המשפט נוכח שהקטין נזקק, הוא רשאי, בין השאר:
- לתת לקטין או להורים הוראות בעניין הטיפול, הלימודים והחינוך.
- להעמיד את הקטין תחת השגחת עובד סוציאלי.
- כשאין דרך אחרת, להוציא את הקטין ממשמורת ההורים ולמסור אותו למשמורת רשות סעד.
- לתת צו הגנה או צו מניעת הטרדה מאיימת (סעיף 3א).
אמצעי חירום
לפי סעיף 11, כשנשקפת לקטין סכנה תכופה, עובד סוציאלי רשאי לפעול גם בלי הסכמת ההורים. קטין לא יוחזק מחוץ לרשות ההורים יותר משבוע בלי אישור בית המשפט. החלטת ביניים של בית המשפט פוקעת אחרי 30 יום, אלא אם הוארכה (סעיף 12).
כמה זמן החלטה תקפה, ואיך משנים אותה?
לפי סעיף 13, החלטה לפי החוק ניתנת לתקופה של עד שלוש שנים, ואפשר להאריך אותה. לפי סעיף 14, ההורים, הקטין ואחרים רשאים לבקש לשנות החלטה. הורים שמוזמנים לדיון כזה רשאים להציג את עמדתם, וכדאי שיהיו מיוצגים.
קשר בין סבים לנכדים: מתי סבא וסבתא יכולים לפנות לבית המשפט
כן. חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מאפשר לסבים לבקש מבית המשפט להחליט על הקשר עם נכדיהם, ובית המשפט יחליט לפי טובת הילד. הדרך מתחילה בבקשה ליישוב סכסוך ובפנייה ליחידת הסיוע.
מה קובע החוק?
- סעיף 28א, הורים שכולים: כשהורה של הקטין נפטר, בית המשפט רשאי להחליט בבקשת הוריו של הנפטר על הקשר שלהם עם הנכד.
- סעיף 28ב, סבים בכלל: בית המשפט רשאי להחליט בבקשת סבים על הקשר עם נכדם, כשהדבר לטובת הקטין.
בשני המקרים המבחן הוא טובת הקטין, ולא רצונם של הסבים.
איך מגישים בקשה?
לפי סעיף 28ב(ב) ותקנה 39 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020, מגישים קודם בקשה ליישוב סכסוך, ובית המשפט מפנה את הצדדים ליחידת הסיוע. כשיחידת הסיוע מודיעה שלא הגיעו להסכמה, הסבים רשאים להגיש תביעה. מי שהגיש כבר בקשה כזו בשנה שקדמה, נגד אותם צדדים, רשאי להגיש תביעה ישירות.
מתי זה קורה בפועל?
- אחרי פטירת אחד ההורים, כשהקשר עם משפחתו נותק.
- בגירושין, כשהורה מגביל את הקשר עם הורי בן זוגו לשעבר.
- בסכסוך בין הורים לילדיהם הבוגרים, שמשפיע גם על הנכדים.
מה חשוב לדעת
ההורים הם האפוטרופסים של הילד, ובית המשפט שוקל גם את עמדתם. עדיף להציג הסדר קשר מדוד ומעשי, שמכבד את שגרת הילד ואת מעמד ההורים.
לקריאה נוספת: עורך דין לענייני משפחה ברחובות | עורך דין גירושין | זמני שהות שווים
לשיחה: 050-5076507, או בשאלון קצר.
מידע כללי בלבד, אינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני.
