החיים תחת קורת גג אחת במהלך משבר זוגי עשויים להפוך לבלתי נסבלים ולהוביל לדחף רגשי עז לארוז מזוודה ולעזוב את הבית המשותף. עם זאת חשוב להבין כי עזיבה פיזית של הבית לפני הסדרה משפטית היא פעולה בעלת משמעויות דרמטיות. ביצוע מהלך כזה באופן פזיז וללא תכנון מוקדם עלול להוביל לפגיעה חמורה בזכויות המשמורת על הילדים, לאובדן תשלומי מזונות, וליצירת סיבוכים מיותרים בחלוקת הרכוש. היערכות נכונה מונעת נזקים פיננסיים ואסטרטגיים.
המיתוס של "נטישת הבית"
אחד החששות המונעים מאנשים לצאת מבית עוין הוא הפחד שמא צעד זה יתפרש מבחינה משפטית כ"נטישה", אשר תוביל לאובדן של חלקם בדירת המגורים. חשוב להבהיר באופן חד וברור כי למונח העממי נטישה אין כל אחיזה בדיני הקניין הישראליים, ואדם שעוזב את ביתו אינו מוותר על זכויותיו הכלכליות בו. כאשר נעשית חלוקת רכוש בגירושין, הדירה תימכר ותמורתה תחולק בין בני הזוג, או שאחד מהם ירכוש את חלקו של השני.
חשוב להבהיר בהקשר הזה כי גם אם הדירה לא רשומה על בן הזוג "הנוטש", עדיין אין בנטישה כדי לפגוע בטענה של כוונת שיתוף. אם נוצרה "כוונת שיתוף ספציפית" בדירת מגורים (גם אם הדירה רשומה בטאבו על שם אחד מבני הזוג בלבד), היא התגבשה לאורך שנות הנישואין בזכות חיים משותפים, השקעה כספית, שיפוצים או תשלום משכנתא משותף (ראו למשל ע"א 1915/91 קנובלר ויעקובי). העובדה שצד אחד בחר לארוז מזוודה ולעזוב את הבית בשיאו של משבר, אינה מוחקת את השנים שבהן הוכחה כוונת השיתוף ואינה נחשבת לוויתור על חלקו בנכס.
שאלה נוספת שעולה תדיר היא האם הצד שעזב את הבית זכאי לדרוש שכר דירה, המוגדר בחוק המקרקעין (סעיף 33) כדמי שימוש ראויים, מהצד שנותר להתגורר בנכס המשותף לבדו. תיאורטית יש זכות כזאת, אולם פסיקת דמי שימוש תתאפשר לרוב רק כאשר יוכח כי הצד שעזב נאלץ לעשות זאת עקב התנהגות בלתי נסבלת או אלימה של הצד השני, או במקרים בהם הצד שנותר בנכס מכשיל במכוון ובחוסר תום לב את הליכי פירוק השיתוף ומכירת הדירה. בע"א 1492/90 נאיפה סעיד זרקא נ' סלמאן פארס נפסק כי ניתן לדרוש דמי שימוש ראויים, רק כאשר הצד השני השתמש במקרקעין באופן בלעדי, באופן שמנע מייתר השותפים להשתמש אף הם במקרקעין. כלומר, אם בן הזוג עזב את הבית, הוא זכאי לדרוש דמי שימוש, רק כאשר בן הזוג השני "גירש" אותו בצורה כזאת או אחרת, ומנע ממנו להתגורר בנכס.
השפעת העזיבה על קביעת "מועד הקרע"
אף על פי שזכויות הקניין בדירה אינן נפגעות, לעזיבת הבית יש משמעות כלכלית מזווית אחרת: בתי המשפט נוטים לראות ביום העזיבה הפיזית את היום הרשמי של סיום השיתוף הכלכלי, תאריך המכונה בשפה המשפטית מועד הקרע. משמעות הדבר היא שביום בו אדם יוצא מהבית ועובר לחיות בנפרד, עוצר למעשה השעון הפיננסי המשותף. כל ההכנסות, ההפקדות לפנסיה, החסכונות והחובות שייווצרו לאחר מועד זה, יהיו שייכים לכל צד בנפרד ולא ייכללו בתחשיב החלוקה הכולל.
סכנת העזיבה לנשים: אובדן זכות המדור, הכתובה ומזונות אישה
בעוד שבמישור הרכושי ההגנה קיימת, במישור האישי הנידון בבית הדין הרבני התמונה שונה לחלוטין. עבור נשים, עזיבת הבית ללא ייעוץ משפטי מקדים טומנת בחובה סיכונים כלכליים כבדים.
על פי הדין הדתי, אישה זכאית לקבל מבעלה מזונות אישה (להבדיל ממזונות ילדים) הכוללים בתוכם גם את רכיב המדור שמשמעותו קורת גג למגורים. זכות זו מותנית בהמשך החיים המשותפים או בקיומה של עילה הלכתית מוצדקת לעזיבה.
אישה אשר קמה ועוזבת את הבית המשותף על דעת עצמה, ללא עילה מוצדקת כגון אלימות או התעמרות קשה, חושפת את עצמה להכרזה כאישה מורדת. אישה מורדת היא אישה נשואה אשר מסרבת ללא עילה מוצדקת לקיים את חובותיה במסגרת הנישואין, כגון סירוב לקיים יחסי אישות עם בעלה או עזיבה חד-צדדית של הבית המשותף. כתוצאה מהכרזה על אישה כמורדת, בית הדין הרבני רשאי לשלול ממנה זכויות כלכליות מהותיות, ובראשן הזכות לקבלת דמי מזונות אישה ותשלום הכתובה בעת הגירושין. בנוסף, עזיבת הבית שומטת את הקרקע תחת היכולת לבקש מבית הדין צו למדור ספציפי. צו זה, שנועד לאפשר לאישה להמשיך להתגורר בדירה הספציפית שאליה הורגלה תוך עיכוב מכירתה, לא יינתן לאישה שכבר הוכיחה במעשיה כי היא מסוגלת למצוא לעצמה קורת גג חלופית.
השלכות עזיבת הבית על משמורת הילדים וזמני השהות
עבור אבות המעוניינים לצאת מבית המאופיין במתח גבוה, הסכנה המרכזית אינה טמונה באובדן רכוש אלא בפגיעה ישירה בקשר עם הילדים. דיני המשפחה ובתי המשפט מייחסים משקל אדיר למושג הסטטוס קוו ולשמירה על יציבות בחיי הקטינים.
הורה שאורז את חפציו ועובר להתגורר בדירה חלופית הרחוקה ממוסדות החינוך, מותיר הלכה למעשה את ההורה השני בבית כהורה הדומיננטי המרכזי בחיי הקטינים.
בתי המשפט ופקידות הסעד נשענים על מחקרים פסיכולוגיים המצביעים על כך שניתוק הילדים מהסביבה המוכרת להם, או זעזוע של שגרת חייהם בצל הסכסוך, עלולים לעורר חרדות קשות ולפגוע ביכולתם להתמודד עם הפרידה. לכן, יצירת מציאות שבה הילדים שוהים רוב הזמן עם הורה אחד, פוגעת קשות בסיכויים לקבל בעתיד החלטה על זמני שהות שוויוניים.
הדרך הנכונה לפעול היא לשכור דירה מתאימה בקרבת מוסדות החינוך של הילדים, להכין עבורם חדר מצויד, ולהגיש בקשה משפטית לקביעת זמני שהות טרם העזיבה הפיזית.
שימו לב: הסיכון האמיתי הוא שהורה שעוזב מוצא עצמו משלם מזונות ילדים גבוהים יותר, כיוון שהסטטוס קוו הנוצר מקנה לצד השני חזקה על הילדים.
מה חשוב לעשות לפני שאורזים מזוודה?
החלטה על יציאה מהבית מחייבת הכנה. פעולה ללא תכנון מקדים עלולה להותיר את הצד העוזב ללא גישה למידע קריטי וללא יכולת להוכיח את טענותיו בהמשך.
בטרם העזיבה יש לבצע מספר פעולות יסודיות. ראשית יש לבצע תיעוד חזותי מלא של כל תכולת הבית, לרבות רהיטים, מכשירי חשמל, חפצי אמנות וכספות. צילומים אלו מונעים מצב שבו הצד שנשאר בבית יעסוק בהברחת רכוש פיזי ויטען לאחר מכן כי החפצים נלקחו על ידי הצד שעזב.
שנית חובה לאסוף ולצלם כל מסמך פיננסי הקיים בבית, כגון דפי חשבון, תדפיסי אשראי, דוחות פנסיה ומסמכי בעלות. לאחר סגירת הדלת, הגישה למסמכים אלו תיחסם לחלוטין. היבט קריטי נוסף נוגע לבני זוג המתגוררים בדירה שכורה. עזיבת נכס מושכר אינה פוטרת את הצד שעזב מהתחייבויותיו החוזיות הקיימות מול בעל הדירה, ובוודאי שאינה מבטלת את חובתו החוקית להשתתף במימון המדור של ילדיו הקטינים שנותרו בנכס. התנערות מתשלום שכר הדירה באופן חד צדדי עלולה להוביל לתביעות מצד בעל הנכס ולפסיקת חובות כבדים. לכן, יש להסדיר את סיום החוזה או את אופן חלוקת שכר הדירה, וכן את תשלומי הארנונה והחשבונות השוטפים, טרם האריזה.
| ⭐ שימו לב ⭐ כאשר קיימת אלימות פיזית, אלימות מילולית קשה או התעללות בבית, כללי המשחק משתנים לחלוטין. במצבים אלו החוק מגן על הצד הנפגע באופן מוחלט ורואה בעזיבת הבית צעד קיומי ומוצדק שאינו פוגע בזכויות המשפטיות או הכלכליות. במקביל למעבר, ניתן ורצוי לפנות לערכאות להוצאת צו הרחקה או צו הגנה, אשר יחייב את הצד האלים לעזוב את הנכס, ובכך לאפשר לצד הנפגע לשוב לביתו בביטחה. |
היערכות משפטית חכמה לפני שינוי כתובת
החלטה על עזיבת בית המגורים לא צריכה להתקבל ברגע של כעס או ייאוש. מדובר במהלך טקטי בעל השלכות רוחב על כל היבטי החיים ביום שאחרי, החל מקביעת זמני שהות עם הילדים ועד לחלוקת הנטל הכלכלי וקביעת מועד הקרע הפיננסי. קבלת החלטות המונעת מאמוציות עלולה לגבות מחיר אישי ופיננסי כבד שייקח שנים לתקן באולמות הדיונים. הדרך הבטוחה והנכונה ביותר היא לבצע את המהלך באופן מחושב ותוך ראיית התמונה המלאה.
אנו מזמינים אתכם ליצור עמנו קשר טרם ביצוע כל פעולה חד צדדית. בפגישת הייעוץ ננתח את הסיכונים, נבנה אסטרטגיה חכמה, ונפעל כדי למזער סיכונים משפטיים לקראת המעבר, תוך שאיפה להגיע לניסוח של הסכם גירושין מסודר שיעניק לכם שקט נפשי וודאות.
