גירושין אזרחיים בישראל – האם ניתן, מה האלטרנטיבות ואיך עוקפים את הרבנות

"אני לא רוצה שום קשר עם הרבנות – אפשר להתגרש אזרחית בישראל?" זו אחת השאלות שאני שומע הכי הרבה, והתשובה מורכבת ממה שנדמה. בישראל אין "גירושין אזרחיים" ליהודים במובן המלא – הגט נשאר בסמכות בתי הדין הרבניים. אבל זה רחוק מלהיות סוף הסיפור: יש מסלולים חוקיים אמיתיים לצמצם עד למינימום את המגע עם הרבנות, לפתור את כל הסוגיות הכספיות והמשפחתיות בבית המשפט האזרחי, ולמקרים מסוימים – אפילו להתיר את הנישואין בלי גט. בוא/י נדבר תכלס: במדריך המקיף הזה נפרוש את כל האפשרויות, בלי הבטחות שווא ובלי לעגל פינות.

למה אין "גירושין אזרחיים" ליהודים בישראל?

נתחיל מהאמת, גם אם היא לא נעימה. לפי חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953, נישואין וגירושין של יהודים בישראל נערכים על פי דין תורה, ולבתי הדין הרבניים סמכות ייחודית בגירושין של בני זוג יהודים.^[1] המשמעות: כדי לסיים נישואין יהודיים בישראל, נדרש גט – ואין לכך תחליף אזרחי ישיר.

זה נכון אפילו לזוגות יהודים שנישאו בנישואים אזרחיים בחו"ל – הם עדיין נדרשים, בדרך כלל, לגט "לחומרא" מהרבנות כדי להסיר ספק. זו נקודת המוצא שחשוב להכיר, לפני שמדברים על הדרכים לצמצם את המגע עם המערכת הדתית.

מה זה בכלל אומר "לעקוף את הרבנות"?

חשוב לתחום את הציפיות. "לעקוף את הרבנות" לא אומר, ברוב המקרים, להתחמק מהגט – אלא לצמצם את תפקיד הרבנות אך ורק למתן הגט הטכני, ולפתור את כל השאר – רכוש, מזונות, משמורת – בבית המשפט האזרחי.

עבור זוגות מסוימים (מעורבים, חד-מיניים, חסרי דת) יש אף מסלולים להתרת הנישואין בלי גט כלל. ובמקרים אחרים, עצם הבחירה שלא להינשא (ידועים בציבור) מייתרת את הצורך בגירושין. נעבור על כל המסלולים אחד-אחד.

מסלול 1: פתרון כל הסוגיות בבית המשפט לענייני משפחה

זה המסלול הרלוונטי לרוב הזוגות היהודים. בכל הנוגע לסוגיות הנלוות לגירושין – חלוקת רכוש, מזונות ומשמורת – קיימת סמכות מקבילה לבית המשפט לענייני משפחה ולבית הדין הרבני. כלומר, אתם יכולים לנהל את כל המאבק הכספי והמשפחתי בערכאה האזרחית, ולהשאיר לרבנות רק את מתן הגט עצמו.

עבור מי שמעדיף גישה אזרחית ושוויונית לחלוקת הרכוש ולמזונות, זו דרך לגיטימית ומקובלת. הסוגיות האלה – כמו חלוקת חשבון בנק משותף או מזונות אישה – מוכרעות לפי הדין האזרחי. הבחירה בערכאה נעשית ב"מרוץ הסמכויות", שעליו נרחיב בהמשך.

מסלול 2: התרת נישואין (מקרים מיוחדים)

יש זוגות שאינם כפופים לסמכות הרבנות. בני זוג יהודים בני אותו מין, וכן בני זוג שאחד מהם יהודי והשני בן דת אחרת (או חסר דת), אינם מתגרשים בגט – אלא פונים לבית המשפט לענייני משפחה בהליך של "התרת נישואין".

הליך התרת הנישואין מעוגן בחוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), התשכ"ט-1969. במסגרתו נקבע מי הערכאה המוסמכת לדון, ובמקרים המתאימים בית המשפט האזרחי הוא שמתיר את הנישואין – בלי מעורבות הרבנות. זהו מסלול "אזרחי" של ממש, אך הוא שמור למקרים המיוחדים האלה.

מסלול 3: ברית הזוגיות לחסרי דת

מסלול נוסף קיים לזוגות ששני בני הזוג רשומים כ"חסרי דת". חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התש"ע-2010, מאפשר לזוגות כאלה להירשם כ"בני ברית זוגיות" – ובהתאם, גם להתיר את הקשר במסלול אזרחי, ללא רבנות וללא גט.

המגבלה ברורה: המסלול פתוח רק כששני בני הזוג חסרי דת. הוא אינו פתרון לרוב הזוגות היהודים, אך הוא ממחיש שהמחוקק כן יצר אלטרנטיבות אזרחיות למי שאינו כפוף לדין הדתי.

מסלול 4: ידועים בציבור – בלי חתונה, בלי גירושין

הדרך ה"אזרחית" הנפוצה ביותר בישראל היא פשוט לא להינשא. זוג ידועים בציבור אינו נשוי – ולכן, בפרידה, אין צורך בגט ואין מעורבות של הרבנות כלל. החלוקה הרכושית וסוגיות המזונות מוכרעות לפי הדין האזרחי ולפי הפסיקה על ידועים בציבור.

רבים בוחרים במסלול הזה בדיוק כדי להימנע מהמערכת הדתית. עם זאת, למעמד ידועים בציבור יש כללים ומורכבויות משלו (הוכחת הקשר, זכויות רכושיות, מזונות) – הרחבנו עליהם במדריך על ידועים בציבור. חשוב לדעת: היעדר "גירושין" לא אומר היעדר זכויות וחובות.

נישואים אזרחיים בחו"ל – עדיין צריך גט?

הרבה זוגות נישאים אזרחית בחו"ל (קפריסין, פראג ועוד) ומניחים שכך "עקפו" את הרבנות לתמיד. אך זו טעות נפוצה: נישואים אזרחיים בחו"ל אמנם נרשמים במשרד הפנים, אך כאשר זוג יהודי מבקש להתגרש – בית הדין הרבני עשוי לדרוש גט "לחומרא" להסרת ספק.

כלומר, הנישואים האזרחיים בחו"ל פותרים את שלב ה"חתונה", אך לא בהכרח מייתרים את הגט בשלב הפרידה. מי ששוקל נישואים אזרחיים בחו"ל צריך להבין זאת מראש, ולשקול הסדרה מקדימה כמו הסכם ממון.

מרוץ הסמכויות: רבנות מול בית משפט

כאן טמונה אחת ההחלטות האסטרטגיות החשובות ביותר. בסוגיות הנלוות (רכוש, מזונות, משמורת) קיימת סמכות מקבילה, והצד שמגיש ראשון את תביעתו עשוי לקבוע היכן יידונו – בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני.

לבחירת הערכאה יש השפעה ממשית: הגישות שונות בין הערכאות בסוגיות מסוימות. מי שרוצה גישה אזרחית-שוויונית יעדיף בדרך כלל את בית המשפט לענייני משפחה – ולכן חשוב לפעול נכון ובמהירות. סוגיה זו קריטית במיוחד כשמעורב גם גורם של סרבנות, כפי שהרחבנו במדריך על סרבנות גט.

וכשאחד הצדדים בחו"ל?

גירושין עם צד שנמצא בחו"ל מוסיפים שכבת מורכבות – סמכות בין-לאומית, המצאת מסמכים והכרה הדדית. גם כאן, חוק התרת הנישואין מסדיר את שאלת הסמכות הבין-לאומית במקרים המתאימים. הרחבנו על כך במדריך על גירושין כשאחד הצדדים חי בחו"ל.

אז מה באמת אפשר לעשות? סיכום אסטרטגי

בואו נסכם תכלס:

• זוג יהודי "רגיל": הגט חובה, אך אפשר לפתור את כל השאר בבית המשפט האזרחי ולצמצם את הרבנות למינימום.
• זוג מעורב / חד-מיני / חסר דת: ייתכן מסלול של התרת נישואין בבית המשפט – בלי גט.
• חסרי דת: ברית הזוגיות מאפשרת מסלול אזרחי מלא.
• מי שלא נישא (ידועים בציבור): אין גירושין וגט כלל – אך יש זכויות וחובות.

המסקנה: אין "כפתור" של גירושין אזרחיים ליהודים, אבל יש הרבה מרחב תמרון חוקי – והבחירה הנכונה תלויה בנסיבות שלכם. עורך דין קובי ישראל ילווה אתכם למצות את כל האפשרויות, לצמצם את המגע עם הרבנות, ולהגן על זכויותיכם – באמפתיה, בנחישות ובשקיפות מלאה.

שאלות ותשובות

אפשר להתגרש אזרחית בישראל בלי הרבנות?
זוג יהודי "רגיל" נדרש לגט מבית הדין הרבני – אין לכך תחליף אזרחי ישיר. אך אפשר לפתור את כל הסוגיות הנלוות (רכוש, מזונות, משמורת) בבית המשפט לענייני משפחה, ולצמצם את הרבנות למתן הגט בלבד. זוגות מעורבים, חד-מיניים או חסרי דת עשויים להתגרש בהתרת נישואין ללא גט.

נישאנו אזרחית בחו"ל – אנחנו פטורים מגט?
לא בהכרח. הנישואים האזרחיים נרשמים במשרד הפנים, אך זוג יהודי המבקש להתגרש עשוי להידרש לגט "לחומרא" מהרבנות להסרת ספק. הנישואים בחו"ל פותרים את שלב החתונה, לא בהכרח את הגירושין.

מה זו "התרת נישואין"?
הליך בבית המשפט לענייני משפחה לסיום נישואין של זוגות שאינם כפופים לסמכות הרבנות – כמו בני זוג מעורבים, חד-מיניים או חסרי דת – מכוח חוק שיפוט בעניני התרת נישואין, התשכ"ט-1969. במסלול זה אין צורך בגט.

ידועים בציבור צריכים להתגרש?
לא. ידועים בציבור אינם נשואים, ולכן בפרידה אין צורך בגט ואין מעורבות של הרבנות. עם זאת, קיימות זכויות וחובות רכושיות ומזונות שמוכרעות לפי הדין האזרחי והפסיקה.

מקורות

• חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953 – סמכות בתי הדין בגירושין יהודים
• כל-זכות – תביעת גירושין בין יהודים והסמכויות המקבילות בסוגיות הנלוות

מילון מושגים

מדריך זה עודכן לשנת 2026 ומשקף את הדין הנוהג במועד כתיבתו. דיני המשפחה והסמכויות מתעדכנים מעת לעת, וכל מקרה נבחן לגופו. אין באמור תחליף לייעוץ משפטי פרטני המותאם לנסיבות המקרה.

רוצים להתגרש עם מינימום רבנות? יש יותר אפשרויות ממה שחשבתם.

גם אם הגט הכרחי, אפשר לפתור את הכל בבית המשפט האזרחי ולצמצם את המגע עם המערכת הדתית – ולמקרים מסוימים, אפילו להתיר נישואין בלי גט. בוא/י נדבר תכלס: עורך דין קובי ישראל ימצה עבורכם את כל המסלולים. צרו קשר לייעוץ אישי ודיסקרטי.