סרבנות גט היא מצב שבו אחד מבני הזוג מסרב לתת או לקבל גט (מסמך הגירושין), ובכך מונע באופן מכוון את סיום הנישואין. הליך הגירושין על פי ההלכה היהודית מחייב את הסכמת שני הצדדים למתן הגט, מצב שעלול להוביל לכפיית המשך קשר הנישואין בניגוד לרצון הצד השני.
עיקרי הדברים
- סנקציות מגוונות: החוק מעניק לבית הדין הרבני כלים להטיל סנקציות קשות על בעל סרבן, החל מהגבלת רישיון נהיגה ועיכוב יציאה מהארץ, ועד למאסר בפועל.
- חיוב מול כפייה: בית הדין יכול להוציא פסק דין של "חיוב בגט" (המלצה חמה) או "כפיית גט" (הוראה אקטיבית המאפשרת שימוש בסנקציות).
- תביעת נזיקין אזרחית: במקביל להליך בבית הדין הרבני, ניתן להגיש תביעת פיצויים כספיים נגד הבעל הסרבן בבית המשפט לענייני משפחה בגין הנזקים שנגרמו לך.
- שימוש בכתובה: ניתן להשתמש בחיוב הכתובה ככלי לחץ כלכלי משמעותי על הבעל כדי שיסכים לתת את הגט.
- זמן הוא פקטור מכריע: ככל שהזמן עובר, הסרבנות מתקבעת והופכת קשה יותר לשבירה. חשוב לפעול בנחישות ומהירות ולא להיכנע לסחטנות רגשית או כלכלית.
מהי סרבנות גט ומדוע היא בעיה כה חמורה?
בקצרה: סרבנות גט היא שימוש לרעה בהלכת הדין העברי הדורשת הסכמה הדדית לגירושין, כדי לכבול את הצד השני בקשר נישואין בניגוד לרצונו, ולהפוך אותו לעגון או עגונה.
על פי הדין העברי, כדי להתיר קשר נישואין בין בני זוג יהודים, הגבר צריך לתת מרצונו החופשי גט לאישה, והיא צריכה להסכים לקבלו. כאשר אחד הצדדים מסרב, הוא למעשה מונע מהצד השני את היכולת להמשיך בחייו, להינשא מחדש ולהקים משפחה אחרת. מצב זה מכונה "עיגון", והוא נחשב לאחת הבעיות הכואבות והקשות בדיני המשפחה בישראל.
סרבנות גט אינה רק בעיה הלכתית; היא מהווה אלימות רגשית וכלכלית. הבעל הסרבן משתמש בגט כקלף מיקוח כדי להשיג הישגים לא הוגנים בחלוקת הרכוש, במשמורת הילדים, או פשוט מתוך נקמנות. השארת אישה במצב של עגינות היא פגיעה קשה בזכויות האדם הבסיסיות שלה לחירות ולאוטונומיה על גופה וחייה. מערכת המשפט בישראל, האזרחית והרבנית כאחד, מכירה בחומרת התופעה ופיתחה כלים להתמודדות עמה. ראו גם: 'איזון זכויות' ביחס לתשלומי מס החלים על חברות ובעליהן – 1325589-5.
כיצד בית הדין הרבני מטפל בסרבנות גט?
בקצרה: בית הדין הרבני פועל בשלבים: הוא מתחיל בהמלצה לגירושין, ממשיך לחיוב בגט, ובמקרים קשים מגיע לכדי כפיית גט באמצעות סנקציות כואבות, כולל מאסר.
הסמכות הבלעדית לדון בענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל נתונה לבית הדין הרבני. כאשר מוגשת תביעת גירושין וצד אחד מסרב, בית הדין לא מרים ידיים. הוא בוחן את עילות הגירושין ואת נסיבות המקרה כדי לקבוע את מעמדו של הבעל הסרבן. ראו גם: סמכות בין לאומית לפי סעיף 4ב לחשבד"ר כשהבעל מסרב להתייצב בבית הדין בחו"ל בו תבעה האישה גירושין – 1460233/2. ראו גם: חיוב גירושין בטענת מאיס עלי כשהבעל מסרב לגרש בשל קדושת מוסד הנישואין – תיק 1264292/1. ראו גם: אחריות הבעל לחובות אשתו על פי דין תורה וחוק יחסי ממון – 1270606-5.
התהליך מתנהל בדרך כלל בשלושה שלבים היררכיים:
- המלצה או מצווה להתגרש: במקרים שבהם אין עילה הלכתית ברורה לכפות גט, אך ברור שהנישואין הגיעו לסיומם, בית הדין ימליץ לצדדים להתגרש.
- חיוב בגט: אם קיימת עילת גירושין מוכרת (למשל, בגידה, אלימות, מום גופני משמעותי), בית הדין יכול להוציא פסק דין של "חיוב בגט". זהו פסק דין הצהרתי חזק הקובע שהבעל חייב לתת גט.
- כפיית גט: זהו השלב החמור ביותר. כאשר יש עילת גירושין מובהקת והבעל מסרב למלא אחר פסק הדין המחייב אותו לתת גט, בית הדין יכול להכריז עליו כ"סרבן גט" ולהפעיל מנגנון של "כפיית גט". שלב זה מאפשר נקיטת סנקציות מעשיות, כפי שיפורט מיד.
מניסיוני כמי שמייצג במאות דיונים בשנה, אני יכול לומר שהמעבר בין השלבים דורש עבודה משפטית מדויקת. חשוב להציג בפני הדיינים תמונה עובדתית מלאה וחד-משמעית שלא תותיר להם ספק לגבי הצורך להתקדם לשלב הבא ולהפעיל לחץ על הבעל.
אילו סנקציות ניתן להטיל על בעל סרבן גט?
בקצרה: ניתן להטיל על סרבן גט שורה של הגבלות חריפות הפוגעות בחיי היומיום שלו, מונעות ממנו לנהל שגרה כלכלית וחברתית, ובמקרים קיצוניים שולחות אותו למאסר עד שיסכים לתת את הגט.
כאשר בית הדין הרבני מגיע למסקנה שיש לכפות גט, הוא מוסמך להטיל "סנקציות" (המכונות בהלכה "הרחקות דרבנו תם"). הסנקציות נועדו לשבש את חיי הסרבן ולהפוך את סירובו ללא כדאי. ארגז הכלים של בית הדין רחב, והפעלתו תלויה בחומרת המקרה ובנחישות של הצד המיוצג.
להלן הסנקציות העיקריות שניתן להטיל על סרבן גט:
| סוג הסנקציה | הסבר קצר | מקור הסמכות |
|---|---|---|
| הגבלות כלכליות | איסור על החזקת או קבלת רישיון נהיגה, מניעת פתיחת חשבון בנק, הגבלת שימוש בכרטיסי אשראי. | חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) |
| הגבלות תנועה | עיכוב יציאה מן הארץ ואיסור על קבלה או החזקה של דרכון. | חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) |
| הגבלות תעסוקתיות | מניעת קבלה לעבודה בשירות המדינה או גוף מבוקר, וכן שלילת האפשרות לעסוק במקצועות הדורשים רישיון (כמו עריכת דין או רפואה). | חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) |
| מאסר אזרחי | במקרים הקיצוניים ביותר, בית הדין יכול להוציא צו מאסר, והבעל ייכלא עד אשר יסכים לתת את הגט. | חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) |
חשוב להבין שהטלת הסנקציות אינה אוטומטית. היא דורשת בקשה אקטיבית, נימוקים משפטיים מוצקים ולעיתים גם הוכחת נזק מתמשך. בית המשפט העליון, בשבתו כבג"ץ, הכיר בחשיבות המאבק בסרבנות הגט והעניק רוח גבית להפעלת הכלים הללו במקרים המתאימים. למשל, בפסיקה נקבע שניתן להטיל קנס שבועי או יומי על סרבן גט כדי להגביר את הלחץ עליו.
טיפ פרקטי: אל תחכי שהסנקציות "פשוט יקרו". יש להגיש בקשות יזומות ומנומקות לבית הדין להטלת כל סנקציה רלוונטית. לעיתים, עצם האיום בהגשת בקשה כזו, המנוסחת על ידי עורך דין נחוש, יכולה לשבור את התנגדות הסרבן.
האם אפשר לתבוע פיצויים כספיים מבעל סרבן?
בקצרה: כן, בהחלט. במקביל להליך הרבני, ניתן להגיש תביעת נזיקין לבית המשפט לענייני משפחה ולדרוש פיצוי כספי גבוה על הנזקים הרגשיים, החברתיים והכלכליים שנגרמו כתוצאה מעיכוב הגט.
המאבק בסרבנות גט אינו מתנהל רק בבית הדין הרבני. אחד הכלים העוצמתיים ביותר שעומדים לרשותך נמצא דווקא במערכת המשפט האזרחית. הפסיקה בישראל הכירה בכך שסרבנות גט היא עוולה נזיקית המזכה בפיצויים. המשמעות היא שאפשר לתבוע את הבעל הסרבן על הנזק הנפשי, הפגיעה באוטונומיה, אובדן ההזדמנות להקים משפחה חדשה והסבל שנגרם לך.
הגשת תביעה כזו מעבירה מסר חד וברור: לסרבנות שלך יש תג מחיר כספי, והוא עלול להיות גבוה מאוד. סכומי הפיצויים שנפסקים בתביעות כאלה יכולים להגיע למאות אלפי שקלים, בהתאם למשך הסרבנות, חומרתה והנזק שנגרם. ניהול נכון של שני ההליכים במקביל – לחץ בבית הדין הרבני להטלת סנקציות ולחץ בבית המשפט האזרחי לתשלום פיצויים – יוצר חזית כפולה שהרבה סרבנים מתקשים לעמוד בה.
במשרד קובי ישראל אנחנו מלווים לקוחות לאורך כל שלבי ההליך ומסייעים לקבל החלטה מבוססת בנושא סרבנות גט – מה ניתן לעשות נגד בעל שמסרב לתת גט?. לפרטים נוספים והערכת מצב ראשונית — צוות המשרד עומד לרשותכם.
שאלות ותשובות
1מה נחשב "סרבנות גט" באופן רשמי?
סרבנות גט רשמית מתקיימת לאחר שבית הדין הרבני הוציא פסק דין המחייב את הבעל לתת גט, והוא אינו מציית להוראה זו בתוך פרק זמן שנקבע. סירוב לפני פסק דין כזה עדיין נחשב עיכוב, אך ההגדרה המשפטית המאפשרת סנקציות חלות מרגע הפרת פסק הדין.
2כמה זמן לוקח תהליך מול בעל סרבן גט?
הזמן משתנה ותלוי מאוד בנסיבות. זה יכול לקחת מספר חודשים במקרים בהם הלחץ המשפטי עובד מהר, אך עלול להימשך גם שנים במקרים מורכבים ועקשניים. ניהול משפטי נכון ומיידי יכול לקצר משמעותית את התהליך.
3האם אני יכולה לקבל פיצוי כספי על סרבנות גט?
בהחלט. במקביל להליך בבית הדין הרבני, את זכאית להגיש תביעת נזיקין לבית המשפט לענייני משפחה. בתי המשפט פוסקים פיצויים של מאות אלפי שקלים לעיתים, בגין עוגמת הנפש והנזקים שנגרמו לך מהעיכוב.
4מה קורה אם הבעל הסרבן נמצא בחו"ל?
המערכת המשפטית מפתחת כלים להתמודד גם עם מצב זה. ניתן להפעיל סנקציות מסוימות גם מרחוק, לשתף פעולה עם רשויות בחו"ל, ואף לחייב אותו בגט בהיעדרו במקרים מסוימים. ישנם פתרונות יצירתיים, כמו למשל חיוב גט לבעל גם אם הוא מביע סירוב להתייצב בבית הדין בחו"ל.
5האם אישה יכולה להיות סרבנית גט?
כן, למרות שהתופעה נפוצה יותר אצל גברים, גם אישה יכולה לסרב לקבל גט. במקרים כאלה, גם נגדה ניתן להטיל סנקציות מסוימות. הפתרון ההלכתי במקרה כזה מורכב יותר, ולעיתים מאפשר לבעל לקבל "היתר מאה רבנים" לשאת אישה שנייה.
מקורות נוספים שנסקרו במחקר (2)
- פסק-דין בתיק בג"ץ 5185/13 — בג"ץ 5185/13 — פסק-דין בתיק בג"ץ 5185/13
- הטלת סנקציות על סרבני וסרבניות גט (הליך) – כל-זכות — www.kolzchut.org.il — הטלת סנקציות על סרבני וסרבניות גט (הליך) – כל-זכות
