תקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020, וחוק בית המשפט לענייני משפחה קובעים איך מתנהל תיק משפחה בפועל: לאן מגישים, מה מצרפים, מה קורה ביחידת הסיוע ואילו מועדים אסור לפספס. ריכזנו כאן את הכללים המרכזיים לפי סדר ההליך.
תוכן העניינים
- לאיזה בית משפט לענייני משפחה מגישים? מקום שיפוט ואיחוד תיקים
- גילוי מסמכים מוקדם בבית המשפט לענייני משפחה: מה מצרפים לכתב הטענות
- הרצאת פרטים בתביעת מזונות: מה חובה לצרף, ומה קורה כשלא מצרפים
- מומחה מטעם בית המשפט לענייני משפחה: מינוי, מועדים ושאלות הבהרה
- הפניה ליחידת הסיוע בבית המשפט לענייני משפחה: עיכוב הליכים, גישור והסכם
- מה שנאמר ביחידת הסיוע נשאר חסוי? החיסיון לפי סעיף 5א לחוק בית המשפט לענייני משפחה
- תביעה רכושית בבית המשפט לענייני משפחה: דיון מקדמי, ישיבת מהו"ת וקדם משפט
- צו עיקול בתביעת מזונות: עד כמה, ולכמה זמן
- אישור הסכם בבית המשפט לענייני משפחה: מה השופט בודק לפני שהוא מאשר
לאיזה בית משפט לענייני משפחה מגישים? מקום שיפוט ואיחוד תיקים
תביעה ראשונה בין בני זוג, או בין הורים לילדיהם, מוגשת בדרך כלל לבית המשפט של מקום המגורים המשותף. תביעות נוספות מוגשות לאותו בית משפט. כך קובעים תקנה 6 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020, וסעיף 6 לחוק בית המשפט לענייני משפחה.
תביעה ראשונה
לפי תקנה 6(א), תביעה ראשונה מוגשת לבית המשפט שבתחום שיפוטו מקום המגורים המשותף. כשאין מקום מגורים משותף, מגישים לפי מקום המגורים המשותף האחרון בישראל, בתנאי שאחד הצדדים עדיין גר שם. בתביעה בעניין קטין, בית המשפט רשאי להעביר את הדיון לבית משפט במקום אחר.
תביעות נוספות
לפי סעיף 6(ד) לחוק ותקנה 6(ד), תביעה חדשה מוגשת לאותו בית משפט שדן בתביעה קודמת בין הצדדים, גם אם הדיון בה הסתיים. כשתביעה הוגשה לבית משפט אחר, היא תועבר לבית המשפט הקודם.
איחוד תיקים
לפי סעיף 6 לחוק, כשתביעות בין אותם צדדים הוגשו לכמה בתי משפט, הן נדונות יחד בבית משפט אחד. באותו אזור שיפוט מחליט על כך נשיא בית משפט השלום או סגן הנשיא לענייני משפחה. באזורי שיפוט שונים, רשאי להורות על כך נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא.
חריג לנפגעי אלימות
לפי תקנה 6(ה), בית המשפט רשאי לדון בתביעה של אישה השוהה במקלט, או של מי שניתן להגנתו צו הגנה, גם כשמקום המגורים המשותף אינו באזור השיפוט שלו.
גילוי מסמכים מוקדם בבית המשפט לענייני משפחה: מה מצרפים לכתב הטענות
בבית המשפט לענייני משפחה המסמכים מוגשים כבר בתחילת הדרך. תקנה 17 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020, מחייבת לצרף לכתב הטענות רשימה של כל המסמכים הרלוונטיים, ועותקים של אלה שברשותך.
מה צריך לצרף?
- רשימה: של כל המסמכים שנוגעים לעניינים השנויים במחלוקת, גם כשהם אינם ברשותך.
- עותקים: של כל מסמך כזה שנמצא ברשותך.
- מסמך שאינו ברשותך: מציינים בתצהיר בידי מי הוא נמצא, למיטב הידיעה.
מה שונה מהליך אזרחי רגיל?
לפי תקנה 17(ג), הפרק על הליכים מקדמיים בתקנות סדר הדין האזרחי אינו חל על תביעות בענייני משפחה. עם זאת, בית המשפט רשאי להתיר לצד לשלוח שאלון לצד השני, ולקבוע לכך מועדים.
מה קורה כשלא מצרפים?
לפי תקנה 17(ד), כשצד לא צירף מסמך כנדרש, בית המשפט רשאי לתת צו לגילוי מסמכים. בתביעת מזונות יש לכך משמעות נוספת: מי שלא צירף מסמך להרצאת הפרטים עלול שלא להורשות להביא ראיות על תוכנו (תקנה 12).
מה כדאי לעשות
לבנות מראש תיק מסמכים מסודר: הסכמים, התכתבויות, דפי בנק, מסמכי רכוש ומסמכים שנוגעים לילדים. מסמך שהוסתר עלול לפגוע באמינות יותר ממסמך לא נוח.
הרצאת פרטים בתביעת מזונות: מה חובה לצרף, ומה קורה כשלא מצרפים
לתביעת מזונות מצרפים "הרצאת פרטים", טופס שמפרט הכנסות, נכסים וצרכים. תקנה 12 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020, קובעת תוצאות משמעותיות למי שלא ממלא אותו כראוי.
מה חובה לצרף?
- לתביעת מזונות מצרפים הרצאת פרטים לפי טופס 4.
- הורה שתובע מזונות קטין מצרף גם פירוט של הכנסותיו ב-12 החודשים שקדמו לתביעה, ופירוט של השווי המשוער של נכסיו.
- גם הנתבע מצרף הרצאת פרטים לכתב ההגנה, שמוגש תוך 30 ימים מהמצאת התביעה (תקנה 13).
- בתביעות אחרות בין בני זוג, וגם באישור הסכם, מצרפים הרצאת פרטים לפי טופס 3.
מה קורה כשלא מוסרים פרט?
לפי תקנה 12(ב)(2), בעל דין שלא מסר פרט שנמצא בתחום ידיעתו האישית נחשב כמי שמודה במה שמסר הצד שכנגד באותו עניין. הכחשה סתמית לא מספיקה.
מה קורה כשלא מצרפים מסמך?
לפי תקנה 12(ב)(3), מי שלא צירף מסמך שהיה עליו לצרף נחשב כמי שלא מסר את הפרטים שבו. הוא לא יורשה להביא ראיות עליהם, אלא אם בית המשפט התיר זאת מטעמים מיוחדים. בנוסף, כשבעל דין לא מקיים את ההוראות, בית המשפט רשאי למחוק את כתב הטענות שלו, או לצוות עליו לתקן את הפגם במועד שיקבע (תקנה 12(ב)(5)).
ומה עם פרטים שלא יודעים?
על פרטים שאינם בתחום ידיעתו האישית, בעל הדין מצהיר שהם נכונים לפי מיטב אמונתו, ומציין על מה האמונה מבוססת. כשאין בידו לעשות זאת, הוא מציין את הסיבה (תקנה 12(ב)(4)). למשל, הכנסות הצד השני.
מה כדאי לעשות
לאסוף מראש תלושי שכר, דפי בנק, קבלות על הוצאות הילדים ומסמכים על נכסים. הרצאת פרטים מלאה ומדויקת מונעת פגיעה במעמד בהמשך ההליך.
מומחה מטעם בית המשפט לענייני משפחה: מינוי, מועדים ושאלות הבהרה
בית המשפט לענייני משפחה רשאי למנות מומחה מטעמו, גם בלי הסכמת הצדדים, למשל לבדיקת מסוגלות הורית. תקנות 25 ו-26 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020, קובעות מועדים קצרים, ומי שמפספס אותם עלול לאבד זכויות.
איך נבחר המומחה?
לפי תקנה 25(א), המומחה נבחר מתוך רשימת מומחים קבועה. בית המשפט מתייעץ עם הצדדים, וכשאין הסכמה הוא בוחר בעצמו. מיד עם המינוי, המומחה מצהיר על זיקות אישיות להליך, לצדדים או לבית המשפט. כדאי לקרוא את ההצהרה בעיון.
המועדים העיקריים
- 14 ימים מהמינוי: בעל דין רשאי להביא למומחה מסמכים שנוגעים לעניין, לפי הוראות בית המשפט.
- 45 ימים מהמינוי: המומחה מגיש את חוות דעתו.
- 14 ימים מקבלת חוות הדעת: בעל דין רשאי להגיש שאלות הבהרה בכתב. המומחה משיב תוך 14 ימים.
- 14 ימים מקבלת התשובות: בקשה מנומקת לחקור את המומחה.
מתי אפשר לחקור את המומחה?
לפי תקנה 25(ו), מומחה שמינה בית המשפט לא יוזמן לחקירה אלא ברשות בית המשפט, אחרי בקשה מנומקת. בדרך כלל צריך להגיש קודם שאלות הבהרה. מי שלא הגיש שאלות הבהרה עלול לאבד את האפשרות לחקור, אלא אם בית המשפט הורה אחרת.
מי משלם?
בית המשפט קובע מי מהצדדים ישלם את שכר המומחה, ורשאי לחלק ביניהם (תקנה 25(ז)). השכר מוגבל לפי התעריף ברשימת המומחים ומספר השעות המרבי, ובית המשפט רשאי לחרוג מכך רק בנסיבות מיוחדות ובמגבלות שנקבעו (תקנה 26).
הפניה ליחידת הסיוע בבית המשפט לענייני משפחה: עיכוב הליכים, גישור והסכם
תקנות 37 עד 42 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020, מסדירות את ההפניה ליחידת הסיוע ואת השפעתה על ההליך.
ההפניה (תקנה 37)
בית המשפט רשאי להפנות את בעלי הדין ליחידת הסיוע, כדי שתיתן להם, בעצמה או באמצעות אחרים, שירותי אבחון, ייעוץ, גישור או טיפול בענייני משפחה. עם ההפניה, ההליכים מעוכבים לשלושים ימים.
חיסיון (תקנה 38)
בית המשפט יסביר לצדדים שעל הדברים שימסרו ליחידת הסיוע חלים כללי החיסיון שבסעיף 5א לחוק בית המשפט לענייני משפחה. אבל כשההפניה היא לשם חוות דעת, אין חיסיון כלפי בית המשפט על הדברים שנמסרו לצורך חוות הדעת.
ייעוץ או גישור בהסכמה (תקנה 40)
הסכימו הצדדים, לפי הצעת יחידת הסיוע, לפנות לייעוץ או לגישור, היחידה מודיעה על כך לבית המשפט, והוא מורה על עיכוב ההליכים לתקופה שיקבע.
הפסקה או הסכם (תקנות 41 ו-42)
- צד שהפסיק את הייעוץ או הגישור ונמסרה על כך הודעה בכתב: בית המשפט יורה על חידוש ההליכים.
- הגיעו הצדדים להסכם: בית המשפט רשאי לאשר אותו ולתת לו תוקף של פסק דין, בכפוף לדין.
מה שנאמר ביחידת הסיוע נשאר חסוי? החיסיון לפי סעיף 5א לחוק בית המשפט לענייני משפחה
ככלל, כן. סעיף 5א לחוק בית המשפט לענייני משפחה קובע שדברים שנאמרו ומידע שנמסר ליחידת הסיוע חסויים, ואי אפשר להגיש אותם כראיה. יש לכך חריגים חשובים, במיוחד כשיש חשש לפגיעה בקטין.
מה קובע הסעיף?
- איסור פרסום: דברים שנאמרו ביחידת הסיוע דינם כדברים שנאמרו בדיון בדלתיים סגורות.
- אי קבילות: איש אינו חייב למסור אותם, ובית המשפט לא יקבל אותם כראיה.
- השתתפות בדיון: טענות על השתתפות, מהלך הדיון או הפסקתו לא יובאו בחשבון.
מתי החיסיון לא חל?
- כשהדברים נמסרו לצורך חוות דעת שבית המשפט ביקש, ובית המשפט הודיע מראש שלא יחול חיסיון.
- כשכל הצדדים ויתרו על החיסיון בכתב. כשעובד יחידת הסיוע שימש מגשר, נדרשת גם הסכמתו של העובד.
- כשעולה חשש לעבירה בקטין או בחסר ישע שחלה עליה חובת דיווח, חשש לעילה לצו הגנה, או חשש לפגיעה בשלומו של קטין.
מה לא נעשה חסוי?
מידע שאפשר היה להציג בבית המשפט בלי קשר ליחידת הסיוע לא הופך לחסוי רק בגלל שהובא לפניה. למשל, מסמך בנק שקיים ממילא. בהליך פלילי חלות הוראות פקודת הראיות.
מה זה אומר בפועל?
אפשר לדבר ביחידת הסיוע באופן פתוח יותר מאשר בבית המשפט. עם זאת, יש לזכור את החריגים. שימו לב גם להבדל בין פגישת מהו"ת לבין תסקיר שבית המשפט הורה עליו, שנמסר לבית המשפט.
תביעה רכושית בבית המשפט לענייני משפחה: דיון מקדמי, ישיבת מהו"ת וקדם משפט
בתביעה כספית או רכושית בבית המשפט לענייני משפחה יש שלבים מקדימים לפני השמיעה: דיון מקדמי בין הצדדים, ישיבת מהו"ת עם מגשר, וקדם משפט. כך קובעות תקנות 20 עד 23 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020.
דיון מקדמי
לפי תקנה 20, בתביעה כספית או רכושית חלות ההוראות של תקנות סדר הדין האזרחי על דיון מקדמי בין בעלי הדין. במסגרתו הצדדים נפגשים כדי לבחון הסכמות ולצמצם את המחלוקת.
ישיבת מהו"ת אזרחית
לפי תקנה 21, בתביעות מסוימות שהחוק להסדר התדיינויות אינו חל עליהן, מתקיימת ישיבת מהו"ת עם מגשר מתוך רשימת המגשרים בענייני משפחה. בית המשפט רשאי להורות שהיא לא נדרשת בנסיבות העניין. התקנה אינה חלה על הליך שהוגש בהסכמה, על תביעה לאכיפת הסכם או פסק דין, ועל הליכי ביצוע.
קדם משפט
לפי תקנה 22, בית המשפט רשאי להורות שלא תתקיים ישיבת קדם משפט. במקרה כזה הוא קובע סדרים לניהול ההליך, כמו הגשת רשימת עדים ואופן הדיון בבקשות.
חובת התייצבות אישית
לפי תקנה 23, בעלי הדין עצמם מתייצבים לדיונים, כולל קדם משפט, אלא אם בית המשפט הורה אחרת. לא מספיק שעורך הדין מגיע. לאי התייצבות יש תוצאות לפי תקנות סדר הדין האזרחי.
צו עיקול בתביעת מזונות: עד כמה, ולכמה זמן
כשיש חשש שהחייב יבריח נכסים או כספים ולא ישלם מזונות, אפשר לבקש צו עיקול כבר במהלך התביעה. תקנה 34 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020, קובעת מגבלות על ההיקף ועל משך הצו.
עד כמה אפשר לעקל?
לפי תקנה 34(א), צו עיקול בתביעת מזונות לא יעלה על סכום המזונות הנתבע לתקופה של שנתיים, אלא אם בית המשפט הורה אחרת מטעמים מיוחדים. בית המשפט רשאי להאריך את הצו מזמן לזמן, כשהנסיבות מצדיקות זאת.
מה קורה אחרי פסק הדין?
לפי תקנה 34(ב), כשהתובע זכה בתביעה, הצו פוקע בתום חמש שנים מיום מתן פסק הדין, אלא אם בית המשפט הורה אחרת מטעמים מיוחדים.
מתי מבקשים צו עיקול?
- כשהחייב מוכר נכסים או מעביר כספים לחו"ל.
- כשיש סימנים שהוא עומד לעזוב את הארץ.
- כשהוא עובד כעצמאי ועלול להסתיר הכנסות.
מה חשוב לדעת
צו עיקול הוא סעד זמני שנועד להבטיח שיהיה ממה לגבות. מבקש הצו צריך להציג ראיות לחשש, ולעיתים בית המשפט דורש גם התחייבות עצמית או ערובה (תקנה 32). במקביל אפשר לבקש גם מזונות זמניים.
אישור הסכם בבית המשפט לענייני משפחה: מה השופט בודק לפני שהוא מאשר
בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לאשר הסכם ולתת לו תוקף של פסק דין, גם כשאין תביעה תלויה. לפני האישור, השופט מסביר לצדדים את משמעות ההסכם ומוודא שנערך בהסכמה חופשית.
מה קובע החוק?
לפי סעיף 3(ג) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, כל עניין שבסמכות בית המשפט כולל גם אישור הסכם בקשר אליו, גם כשאין תביעה תלויה. בית המשפט רשאי לתת להסכם תוקף של פסק דין.
מה השופט בודק?
לפי תקנה 43 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020, לפני אישור הסכם או שינוי הסכם בית המשפט:
- מסביר לצדדים את משמעות הוראות ההסכם.
- מברר שהם מבינים את הוראותיו ואת תוצאותיו.
- מברר שערכו אותו בהסכמה חופשית.
- בהסכם בעניין קטין, מאשר רק אחרי שנוכח שהוא לטובת הקטין.
כשצד מנוע מלהתייצב, בית המשפט רשאי לערוך את הבירור באמצעות עורך הדין שלו או בדרך אחרת, מטעמים מיוחדים.
הסכם על הילדים
לפי סעיף 24 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, הורים שחיים בנפרד רשאים להסכים מי יחזיק בילד ומה יהיו הסדרי הקשר. הסכם כזה טעון אישור בית המשפט, ומשאושר, דינו כדין החלטת בית משפט, פרט לעניין ערעור.
מה חשוב לדעת
אחרי האישור קשה מאוד להתנער מהסכם. לכן כדאי לקרוא את הנוסח הסופי בעיון, ולשאול את כל השאלות לפני הדיון.
לקריאה נוספת: עורך דין לענייני משפחה ברחובות | עורך דין גירושין
לשיחה: 050-5076507, או בשאלון קצר.
מידע כללי בלבד, אינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני.
