בקצרה: בהחלטה בבע"מ 5921/22 מיום 1.2.2023 דחתה שופטת בית המשפט העליון י' וילנר בקשת רשות ערעור על פסילת צוואה. הצוואה נותרה בטלה בשל השפעה בלתי הוגנת. לצד זאת העירה השופטת שקשה לבסס היעדר כשרות לצוות על עצם קיומה של מחלת נפש, בלי לבחון את מצב המצווה בשעת עשיית הצוואה.
פרטי ההחלטה
- ערכאה: בית המשפט העליון
- הליך: בע"מ 5921/22
- תאריך: 1.2.2023
- סוג ההליך: החלטה של שופטת יחידה בבקשת רשות ערעור
- שופטת: השופטת י' וילנר
- תוצאה: הבקשה נדחתה, והצוואה נותרה בטלה
- נושא: ירושה וצוואות
מה היה הרקע?
אישה שהתמודדה מגיל צעיר עם מחלת נפש, ואושפזה בגללה פעמים רבות, ערכה צוואה בפני שני עדים. בצוואה הורישה את כל רכושה לאחיה, ולבנה היחיד לא הורישה דבר. הצוואה נערכה כחודשיים אחרי שהשתחררה מאשפוז ממושך, ובמשך כתשע שנים אחריה לא אושפזה. לאחר מותה ביקש האח לקיים את הצוואה, והבן הגיש התנגדות.
בית המשפט לענייני משפחה קיבל את ההתנגדות משני טעמים, שכל אחד מהם עומד בפני עצמו. הראשון הוא היעדר כשרות לצוות: על יסוד חוות דעת של פסיכיאטר שמינה בית המשפט, נקבע שהמנוחה לא ידעה להבחין בטיבה של צוואה. השני הוא השפעה בלתי הוגנת: נקבע שהמנוחה הייתה תלויה באחיה באופן מקיף, בצרכים הפיזיים והרפואיים וגם במישור הנפשי, ושהוא שלט בנכסיה.
בית המשפט המחוזי דחה את הערעור של האח. בין היתר קבע שבנסיבות כאלה עבר אל האח הנטל להראות שלא הייתה השפעה בלתי הוגנת, ושהוא לא עמד בו. האח ביקש רשות לערער לבית המשפט העליון, וטען בין היתר שהקביעה על הכשרות פוגעת בכלל האנשים שמתמודדים עם מחלת נפש.
מה נקבע בהחלטה ולמה?
השופטת י' וילנר דחתה את הבקשה. היא הזכירה שרשות לערעור נוסף, אחרי שהעניין כבר נדון בשתי ערכאות, ניתנת רק במקרים חריגים: כשמתעוררת שאלה משפטית עקרונית, או כדי למנוע עיוות דין.
השפעה בלתי הוגנת. הקביעה שהצוואה נעשתה מחמת השפעה בלתי הוגנת נשענת על ממצאי עובדה, ובין היתר על עדויות שנשמעו בבית המשפט לענייני משפחה. ערכאת ערעור אינה נוהגת להתערב בממצאים כאלה, ועל אחת כמה וכמה בבקשת רשות ערעור. מאחר שהקביעה הזו מספיקה לבדה כדי לבסס את ביטול הצוואה, די היה בה כדי לדחות את הבקשה.
כשרות לצוות. עם זאת מצאה השופטת להעיר שחוות הדעת הפסיכיאטרית אינה נקייה מקשיים. היא הזכירה שחזקה על אדם שהוא כשיר לעשות צוואה, ושמי שטוען אחרת צריך להוכיח זאת. לדבריה, "המועד הרלוונטי לבחינת כשרות המנוחה הוא שעת עשיית הצוואה עצמה", והראיות צריכות להתייחס למועד הזה. נראה היה לה שהמסקנה בחוות הדעת לא התבססה על מצבה של המנוחה בשעת עשיית הצוואה, אלא על עצם העובדה שסבלה ממחלת נפש ועל האשפוזים שלה לאורך השנים. זאת אף שלפי חוות הדעת עצמה המחלה אינה גורמת בהכרח לליקוי קוגניטיבי קבוע, ואף שהצוואה נערכה כחודשיים אחרי שחרור מאשפוז וכתשע שנים לפני האשפוז הבא. בנסיבות כאלה, כתבה, יש קושי ניכר לבסס היעדר כשרות על עצם קיומה של המחלה.
הקשיים האלה לא שינו את התוצאה. הצוואה נותרה בטלה, משום שהקביעה על השפעה בלתי הוגנת עומדת בפני עצמה.
מה זה אומר עבורכם?
- אבחנה לבדה אינה הוכחה. לפי הערת השופטת, מי שטוען שמצווה לא היה כשיר צריך להראות מה היה מצבו בשעת עשיית הצוואה, ולא רק שהייתה לו מחלה.
- ראיות מהתקופה הרלוונטית. מסמכים רפואיים ועדויות על מצב המצווה סמוך למועד הצוואה חשובים יותר מאבחנה כללית או מרשימה של אשפוזים.
- עילות נפרדות. היעדר כשרות והשפעה בלתי הוגנת הן עילות שונות. במקרה הזה די היה בהשפעה הבלתי הוגנת כדי שהצוואה תתבטל.
- תלות מקיפה בנהנה. כשמצווה תלוי באופן מקיף במי שנהנה מהצוואה, הדבר עשוי לבסס טענה של השפעה בלתי הוגנת. במקרה הזה כך נקבע, גם בלי קביעה שהאח יצר את התלות בזדון.
דוגמה להמחשה (מקרה בדוי)
נניח שלאה, שמתמודדת שנים עם הפרעה נפשית, ערכה צוואה שבה הורישה את דירתה לבן אחד, שגר איתה, טיפל בה וניהל את כל ענייניה. אחיו מתנגדים לצוואה. לפי ההערה בבע"מ 5921/22, עצם האבחנה לא תספיק כדי להראות שלאה לא הייתה כשירה: האחים יצטרכו להביא ראיות על מצבה בשעת עשיית הצוואה. לעומת זאת, אם יוכח שלאה הייתה תלויה בבן באופן מקיף, עד שהצוואה אינה משקפת את רצונה החופשי, הצוואה עלולה להתבטל בשל השפעה בלתי הוגנת, גם בלי להוכיח היעדר כשרות. התוצאה תלויה בראיות שיובאו.
מה עושים עכשיו
- אם אתם שוקלים התנגדות, אספו מסמכים רפואיים מהתקופה שבה נערכה הצוואה.
- אתרו עדים שראו את המצווה סמוך לעשיית הצוואה, ובהם העדים לצוואה.
- בדקו מי טיפל במצווה וניהל את ענייניו, ומה היו היחסים בינו לבין מי שנהנה מהצוואה.
- אם הוגשה בקשה לצו קיום צוואה, אל תדחו את הבירור ואת הגשת ההתנגדות.
מה אומר החוק
חוק הירושה, התשכ"ה-1965, קובע בסעיף 26 שצוואה שנעשתה על ידי קטין, על ידי מי שהוכרז פסול דין, או בשעה שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה של צוואה, בטלה. לשון הסעיף מכוונת את הבדיקה לשעת עשיית הצוואה, וזה מה שהדגישה השופטת בהערתה: השאלה אינה אם המצווה היה חולה, אלא אם באותה שעה ידע להבחין בטיבה של צוואה. סעיף 30(א) לחוק קובע שהוראת צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית, בטלה. זו עילה נפרדת, שאינה מחייבת להוכיח שהמצווה לא היה כשיר, והיא שעמדה ביסוד התוצאה במקרה הזה.
גבולות ההחלטה
זו החלטה של שופטת יחידה שדחתה בקשת רשות ערעור, ולא פסק דין של הרכב. הדברים על מחלת נפש ועל כשרות לצוות נאמרו כהערה, אחרי שכבר נקבע שדין הבקשה להידחות, ולכן אינם הלכה מחייבת. הם גם אינם קובעים שמחלת נפש לעולם אינה רלוונטית: מצב רפואי עשוי להיות חשוב, כשהראיות מתייחסות לשעת עשיית הצוואה. הקביעה על השפעה בלתי הוגנת נשענת על העובדות המיוחדות של המקרה, כפי שנקבעו בבית המשפט לענייני משפחה, ובית המשפט העליון לא בחן אותן מחדש.
כל מקרה תלוי בעובדותיו ובראיות שמובאות בו. כדאי לבדוק את המצב המשפטי העדכני לפני שמסתמכים על ההחלטה.
שאלות נפוצות
אפשר לפסול צוואה כי המצווה סבל ממחלת נפש?
לא רק בגלל זה. לפי סעיף 26 לחוק הירושה, השאלה היא אם בשעת עשיית הצוואה ידע המצווה להבחין בטיבה של צוואה. בהחלטה בבע"מ 5921/22 הוער שקשה לבסס זאת על אבחנה כללית ועל אשפוזים בעבר.
על מי הנטל להוכיח שהמצווה לא היה כשיר?
על מי שטוען זאת. כפי שהוזכר בהחלטה, חזקה על אדם שהוא כשיר לעשות צוואה.
מה זו השפעה בלתי הוגנת?
לפי סעיף 30(א) לחוק הירושה, הוראת צוואה שנעשתה מחמת השפעה בלתי הוגנת בטלה. במקרה הזה היא נלמדה מתלות מקיפה של המנוחה באחיה, שהיה הנהנה היחיד מהצוואה.
אפשר לטעון גם היעדר כשרות וגם השפעה בלתי הוגנת?
כן, אלה עילות נפרדות. במקרה הזה ההתנגדות התקבלה משתי העילות, ובית המשפט העליון ציין שדי בהשפעה הבלתי הוגנת כדי לבסס את התוצאה.
איך מגינים על צוואה של אדם עם רקע רפואי?
כדאי לתעד את מצבו בעת עריכת הצוואה, למשל באישור רפואי סמוך למועד, ולהקפיד שהצוואה תיערך באופן עצמאי, בלי מעורבות של מי שנהנה ממנה.
קראו עוד: התנגדות לצוואה | על מה אפשר לפסול צוואה | צו קיום צוואה | עורך דין ירושות וצוואות
לשיחה עם המשרד
לבחינת המצב שלכם אפשר להתקשר: 050-5076507, או למלא שאלון קצר ונחזור אליכם.
מידע כללי בלבד, אינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני.