בקצרה: בבע"מ 369/21 מיום 25.11.2021 קבע בית המשפט העליון שסעיף 28 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מאפשר למנות לקטין אפוטרופוס נוסף לצד ההורה, אבל לא להעניק לו סמכויות בלעדיות. לשם כך יש שני מסלולים: חלוקת תפקידים לפי סעיף 45, שמשאירה להורה סמכויות ממשיות, או הגבלת אפוטרופסות ההורה לפי סעיף 27. ערעור האם נדחה.
פרטי פסק הדין
- ערכאה: בית המשפט העליון
- הליך: בע"מ 369/21
- תאריך: 25.11.2021
- הרכב: המשנה לנשיאה נ' הנדל, השופטת י' וילנר והשופט ע' גרוסקופף
- סוג ההחלטה: פסק דין. בקשת רשות הערעור נדונה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור
- התוצאה: הערעור נדחה, והדוד נשאר אפוטרופוס בלעדי לגוף הקטין. בשאלת הדרך המשפטית נחלקו השופטים, שניים מול אחד
- נושא: אפוטרופסות על קטין
מה היה הרקע?
הורי הקטין נפרדו. המשמורת עליו הועברה לאביו, והמפגשים עם האם נקבעו בפיקוח. בשנת 2019 נפטר האב. דודו של הקטין, אחיו של האב, ביקש מבית המשפט לענייני משפחה להתמנות לאפוטרופוס שלו לגוף ולרכוש. בהליך נפרד הוכרז הקטין קטין נזקק לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), והוצא ממשמורת אימו.
בית המשפט לענייני משפחה מינה את הדוד לאפוטרופוס בלעדי לגוף הקטין, ומינה גוף חיצוני לאפוטרופוס לרכושו. האם ערערה. בבית המשפט המחוזי נחלקו השופטים. דעת הרוב קבעה שסעיף 28 לחוק מאפשר גם מינוי בלעדי. דעת המיעוט סברה שהסעיף מאפשר רק אפוטרופוס נוסף, שפועל יחד עם ההורה.
האם ביקשה רשות לערער לבית המשפט העליון. היא לא התנגדה לכך שהדוד ימונה לאפוטרופוס נוסף. היא התנגדה לבלעדיות, שלטענתה שוללת ממנה את הסמכות להחליט בענייני בנה בלי שאפוטרופסותה נשללה כדין. היועץ המשפטי לממשלה והאפוטרופסית לדין של הקטין תמכו בתוצאה של בית המשפט המחוזי.
מה קבע בית המשפט ולמה?
את פסק הדין העיקרי כתב המשנה לנשיאה הנדל. בפתח פסק דינו כתב: "דווקא בשל מהות העניין, ההקפדה על המסלולים הפורמליים שמתווים סעיפי החוק חשובה מאוד". ואלה עיקרי הקביעות:
- מתי אפשר למנות אפוטרופוס נוסף. לפי סעיף 28, כשאחד ההורים נפטר, או באחד המצבים האחרים שבסעיף, למשל כשהורה אינו מסוגל למלא את חובותיו. אלה תנאים חלופיים, ולא מצטברים. בנוסף, לפי סעיף 30, נדרשת סיבה מיוחדת לטובת הקטין, ויש לתת להורה הזדמנות להשמיע את טענותיו.
- סעיף 28 לבדו אינו מקנה בלעדיות. אין בלשונו בסיס לגרוע מסמכויות ההורה. בעניין רגיש כזה, נקבע, יש לדקדק בשאלת הסמכות, ואין להרחיב את הסעיף בדרך של פרשנות.
- מסלול ראשון: חלוקת תפקידים לפי סעיף 45. בית המשפט יכול לחלק את תפקידי האפוטרופסות בין ההורה לאפוטרופוס הנוסף. החלוקה אינה חייבת להיות שווה, אבל היא חייבת להשאיר להורה סמכויות הכרעה ממשיות בחיי הקטין.
- מסלול שני: שלילה או הגבלה לפי סעיף 27. כשרוצים לגרוע מההורה את עיקר הסמכויות, זה המסלול. התנאים שלו מחמירים יותר: הקטין הוכרז נזקק והועמד בהשגחת עובד סוציאלי או הוצא ממשמורת האחראי עליו, או שהתמלאו התנאים לכך. הגבלה אינה שלילה, ואפשר להשאיר להורה חלק מזכויותיו.
במקרה הזה נשארו לאם הזכות לקבל מידע על הקטין, לשמור איתו על קשר ולהיות צד בהליכים בעניינו, אבל לא סמכות להכריע. לדעת הרוב, המשנה לנשיאה הנדל והשופטת וילנר, זו אינה חלוקה אלא הגבלה, ולכן המסלול הנכון הוא סעיף 27. התנאים שלו התקיימו, משום שהקטין הוצא ממשמורת האם בהליך נזקקות. הפגם בדרך שבה הלכו הערכאות הקודמות היה אפוא פורמלי ולא מהותי, והתוצאה נשארה.
השופט גרוסקופף, בדעת מיעוט בשאלת הדרך, הסכים לתוצאה אך סבר שאפשר לבסס אותה על סעיף 45. לדעתו לשון הסעיף אינה מגבילה את אופן החלוקה, ואין לכפות הגבלת אפוטרופסות שאף צד לא ביקש.
מה זה אומר עבורכם?
- מינוי אפוטרופוס נוסף אינו מבטל את ההורה. כברירת מחדל, השניים פועלים במשותף ובהסכמה, ובמחלוקת מכריע בית המשפט.
- סמכות בלעדית דורשת מסלול מוגדר. מי שמבקש שהאפוטרופוס הנוסף יחליט לבדו צריך לציין בבקשה על איזה סעיף הוא נשען, ולהראות שהתנאים שלו מתקיימים.
- היקף הבלעדיות קובע את המסלול. בלעדיות בעניינים מסוימים, כשלהורה נשארות סמכויות ממשיות, אפשרית בחלוקה לפי סעיף 45. בלעדיות שמרוקנת את סמכויות ההורה דורשת את התנאים של סעיף 27.
- להורים. יש לכם זכות להשמיע את טענותיכם לפני שממנים אפוטרופוס נוסף. בית המשפט גם ציין שהקביעה העובדתית במקרה הזה אינה סופית, ויכולה להשתנות בהליך מתאים אם ישתנו הנסיבות.
דוגמה להמחשה (מקרה בדוי)
נניח שאימו של נער נפטרה, ואביו גר בחו"ל וכמעט אינו מעורב בחייו. הסבתא, שמגדלת את הנער, מבקשת להתמנות לאפוטרופסית נוספת, ושתוכל להחליט לבדה בענייני הבריאות והחינוך שלו. לפי בע"מ 369/21, בית המשפט יכול למנות אותה לפי סעיף 28 אם יש סיבה מיוחדת לטובת הנער, ואחרי שהאב קיבל הזדמנות להשמיע את טענותיו. אבל המינוי עצמו אינו נותן לה בלעדיות. אם מבוקשת בלעדיות בתחומים מסוימים, כשלאב נשארות סמכויות ממשיות, אפשר לבקש חלוקת תפקידים לפי סעיף 45. אם מבוקש להשאיר את האב בלי סמכויות הכרעה, צריך להראות שמתקיימים התנאים של סעיף 27.
מה עושים עכשיו
- אם אתם מבקשים להתמנות לאפוטרופוס נוסף, הגדירו אילו סמכויות דרושות לכם ובאילו עניינים.
- אם אתם מבקשים סמכות בלעדית, ציינו בבקשה את הסעיפים שעליהם היא נשענת. בית המשפט העליון ציין שאפשר להגיש בקשה אחת שמבוססת על סעיף 27 ועל סעיף 28 או 29 יחד.
- אם אתם ההורה, בררו אם מבוקשת חלוקת תפקידים או הגבלה של האפוטרופסות שלכם, והציגו את עמדתכם ואת המעורבות שלכם בחיי הילד.
- במקרה הזה עמדו בפני בתי המשפט גם עמדת היועץ המשפטי לממשלה ותסקיר של עובד סוציאלי. ייתכן שגם בעניינכם יתבקשו עמדות כאלה.
אפוטרופסות של הורים ואפוטרופוס נוסף
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, קובע בסעיף 14 שההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים. לפי סעיף 15, אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצורכי הקטין, ובהם חינוכו ולימודיו, לשמור על נכסיו ולנהל אותם, להחזיק בו, לקבוע את מקום מגוריו ולייצג אותו.
סעיף 27 מאפשר לבית המשפט לשלול מהורה את אפוטרופסותו או להגביל אותה, כשננקטה כלפיו אחת הדרכים שבסעיף 3(3) או 3(4) לחוק הנוער (טיפול והשגחה), או כשהוכח שהתמלאו התנאים לכך. סעיף 28 מאפשר למנות אפוטרופוס בנוסף על הורה, באופן כללי או לעניינים שייקבעו, כשאחד ההורים מת או באחד המצבים האחרים שבסעיף. סעיף 29 מאפשר זאת כשאפוטרופסותו של אחד ההורים הוגבלה. סעיף 30 מתנה מינוי כזה בסיבה מיוחדת לטובת הקטין ובמתן הזדמנות להורה להשמיע את טענותיו, ומחיל עליו את סעיפים 45 ו-46.
לפי סעיף 45, כשמונו כמה אפוטרופסים, בית המשפט מחליט אם להטיל עליהם את התפקידים במשותף או לחלק אותם ביניהם. לפי סעיף 46, אפוטרופסים משותפים חייבים לפעול בהסכמה, ובעניין שהם חלוקים בו יפעלו כפי שיחליט בית המשפט.
גבולות פסק הדין
פסק הדין עוסק בקטין שאחד מהוריו נפטר, ובשאלה מאיזה סעיף בחוק נובעת הסמכות לתת לאפוטרופוס נוסף סמכויות בלעדיות. הוא התמקד באפוטרופסות לגוף, אם כי צוין שהדברים נכונים גם לאפוטרופסות לרכוש. הוא אינו קובע מתי ראוי להגביל אפוטרופסות של הורה. להפך: בית המשפט הזכיר שבתי המשפט נוהגים זהירות רבה בשלילה או בהגבלה של אפוטרופסות הורה. בשאלה אם אפשר להגיע לבלעדיות רחבה דרך סעיף 45 נחלקו השופטים, ודעת הרוב היא שקובעת.
כל בקשה בענייני אפוטרופסות נבחנת לפי טובת הקטין, וכל מקרה תלוי בעובדות שלו. כדאי לבדוק את המצב המשפטי העדכני ואת לשון החוק לפני שמגישים בקשה.
שאלות נפוצות
אפשר למנות אפוטרופוס נוסף לצד ההורה?
כן, לפי סעיף 28 או 29 לחוק, כשמתקיים אחד המצבים שבהם, יש סיבה מיוחדת לטובת הקטין, וההורה קיבל הזדמנות להשמיע את טענותיו.
איך מקנים לאפוטרופוס נוסף סמכות בלעדית?
לפי בע"מ 369/21, באחד משני מסלולים: חלוקת תפקידים לפי סעיף 45, או שלילה או הגבלה של אפוטרופסות ההורה לפי סעיף 27.
מה ההבדל בין שני המסלולים?
חלוקה משאירה להורה סמכויות הכרעה ממשיות. הגבלה או שלילה גורעות ממנו את עיקר הסמכויות, ולכן התנאים שלהן מחמירים יותר.
מה נשאר להורה שאפוטרופסותו הוגבלה?
הדבר תלוי בהחלטה. במקרה הזה נשארו לאם הזכות לקבל מידע, לשמור על קשר עם הקטין ולהיות צד בהליכים בעניינו.
האם השופטים הסכימו?
על התוצאה כן, על הדרך לא. המשנה לנשיאה הנדל והשופטת וילנר קבעו שהמסלול הוא סעיף 27, והשופט גרוסקופף סבר שאפשר להסתפק בסעיף 45.
קראו עוד: מינוי אפוטרופוס לילד בנוסף על ההורה | אפוטרופסים משותפים ובקשה להוראות | מינוי אפוטרופוס | עורך דין ייפוי כוח מתמשך ואפוטרופסות
לשיחה עם המשרד
לבחינת המצב שלכם אפשר להתקשר: 050-5076507, או למלא שאלון קצר ונחזור אליכם.
מידע כללי בלבד, אינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני.