בקצרה: בבע"מ 1273/21 מאפריל 2021 דחה שופט יחיד בבית המשפט העליון בקשת רשות ערעור של אב, ולא התערב בפסק דין שהתיר לאם להגר עם הבת לאנגליה. ההיתר ניתן על בסיס חוות דעת של פסיכולוג שמינה בית המשפט ותסקיר של עובדת סוציאלית, ובכפוף לתנאים מפורטים ולערובה כספית שנועדו לשמור על הקשר בין הילדה לאב.
פרטי פסק הדין
- ערכאה: בית המשפט העליון
- הליך: בע"מ 1273/21
- תאריך: 7.4.2021
- שופטים: שופט יחיד (דן יחיד) בבקשת רשות ערעור
- סוג ההכרעה: החלטה של שופט יחיד בבקשת רשות ערעור
- תוצאה: הבקשה נדחתה ולא ניתנה רשות ערעור; ללא צו להוצאות
- נושא: משמורת וזמני שהות
מה היה הרקע?
הורים לבת אחת התגרשו. בפסק דין קודם נמסרה המשמורת לאם, ונקבעו זמני שהות עם האב. בשנת 2017 נסעה האם עם הבת לאנגליה. האב הגיש תביעה לפי האמנה בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים, ובית המשפט באנגליה הורה להשיב את הילדה לישראל. בהמשך, לאחר קבלת תסקיר, חזרה הילדה למשמורת האם ונקבעו זמני שהות עם האב.
באוקטובר 2017 פנתה האם לבית המשפט לענייני משפחה וביקשה להתיר לבת להגר איתה לאנגליה. האב התנגד, והגיש תביעה בעניין זמני השהות שלו. בית המשפט קיבל תסקירים של עובדת סוציאלית לסדרי דין, ומינה פסיכולוג קליני מטעמו לבחינת טובת הילדה. הפסיכולוג המליץ לאשר את ההגירה. העובדת הסוציאלית, שהתנגדה בתחילה, הצטרפה להמלצה בתסקיר מאוחר ונימקה את שינוי עמדתה.
במאי 2020 קיבל בית המשפט לענייני משפחה את תביעת האם, בתנאים. האב ערער, וביצוע פסק הדין עוכב בהסכמה. בדצמבר 2020 דחה בית המשפט המחוזי את הערעור, ובהסכמת האם הוסיף שבוע נוסף של שהות הילדה בישראל בכל שנה. האב ביקש רשות לערער לבית המשפט העליון. הוא טען, בין היתר, שלא ניתן משקל מספיק לנסיעה הקודמת, ושחוות הדעת אינה מבוססת דיה.
מה קבע בית המשפט ולמה?
השופט ע' פוגלמן, שדן בבקשה כדן יחיד, דחה אותה ולא נתן רשות ערעור. זו החלטה בבקשת רשות ערעור, ולא פסק דין של הרכב. אלה הנימוקים:
- רשות ערעור אינה אוטומטית. בבקשות רשות ערעור שעניינן יחסי הורים וילדים בית המשפט העליון נוטה להנמיך את הרף למתן רשות, אבל אין מדובר במסלול של ערעור שני בזכות.
- טובת הילד היא המבחן. תיקי הגירה הם מהקשים שבאים לפני בית המשפט, וההכרעה בהם נעשית לפי עיקרון טובת הילד. בית המשפט לענייני משפחה בחן, בין היתר, את מצבה של הילדה בארץ, את רצונה, את איכות הקשר שלה עם כל אחד מההורים ואת יכולתה להסתגל למעבר.
- תשתית מלאה ועדכנית. ההכרעה נשענה על חוות הדעת של הפסיכולוג ועל התסקיר. שני אנשי המקצוע עמדו על המורכבות הרבה של התיק, ובכל זאת המליצו לאשר. בין השיקולים: הקשר הקרוב בין האם לילדה, שבגללו טובת הילדה מושפעת מאוד מטובת האם; הקשר עם האב, שלא העמיק דיו עם הזמן; והחשיפה של הילדה לסכסוך בין ההורים, שמחריפה את קשייה הרגשיים.
- תנאים וערובות. ההיתר הותנה בשורה של תנאים: שבועיים בשנה אצל האב בישראל, בשני ביקורים שעלותם מתחלקת שווה בשווה בין ההורים, ושבוע נוסף שנקבע בערעור במחוזי; שיחות וידאו שלוש פעמים בשבוע; שיתוף האב בכל עניין משמעותי בחיי הילדה; והפקדת ערובה של 70,000 שקלים בקופת בית המשפט. עוד נקבע שאם בית המשפט בארץ יקבע שהאם מפרה את זכויות הקשר, יהיה עליה להחזיר את הילדה לגור בישראל.
טענות האב נגד חוות הדעת נבחנו כבר בשתי הערכאות הקודמות, והשופט פוגלמן לא מצא שהן מצדיקות לסטות מהמלצות גורמי המקצוע. הוא לא התעלם מהמחיר, וכתב על "הקושי האנושי הניכר שקיים בהכרעה בבקשות מעין אלו". ובכל זאת לא מצא עילה להתערב באיזון שערך בית המשפט לענייני משפחה. לא נפסקו הוצאות.
מה זה אומר עבורכם?
- הגירה עם ילד אפשרית, אבל לא פשוטה. כשההורה השני מתנגד נדרשת הכרעה של בית המשפט, לפי טובת הילד ולא לפי רצון ההורה בלבד.
- פעולה חד-צדדית אינה הדרך. נסיעה קודמת של האם עם הילדה הסתיימה בצו להשיב את הילדה לארץ. ההיתר ניתן רק בהליך מסודר, אחרי בדיקה מקצועית.
- להמלצות גורמי המקצוע משקל רב. הורה שמבקש להגר צריך להיערך לבדיקה מקצועית יסודית.
- תוכנית לשמירת הקשר. ההיתר לווה בביקורים, בשיחות וידאו, בחובת שיתוף ובערובה כספית. בקשה שמציעה מראש הסדרים מעשיים כאלה היא בקשה רצינית יותר.
- להורה שמתנגד. לפי התסקיר, הניסיונות לחזק את הקשר בין האב לילדה לא צלחו, בין היתר משום שלא כל ההמלצות שניתנו לו יושמו. מעורבות בפועל בחיי הילד היא חלק מהתמונה שבית המשפט רואה.
דוגמה להמחשה (מקרה בדוי)
נניח שענבל, אם לילדה בת 7, קיבלה הצעת עבודה בחו"ל, ובן זוגה לשעבר אורי מתנגד למעבר. ענבל אינה נוסעת על דעת עצמה. היא מגישה בקשה לבית המשפט לענייני משפחה ומצרפת תוכנית מפורטת: ביקורים של הילדה אצל אורי בישראל בחופשות, שיחות וידאו קבועות ונשיאה בחלק מעלות הטיסות. בית המשפט מבקש תסקיר וממנה פסיכולוג. לפי ההיגיון של בע"מ 1273/21, אם גורמי המקצוע ימליצו לאשר ובית המשפט יקבע תנאים שמבטיחים את הקשר עם אורי, ערכאת הערעור לא תמהר להתערב. זהו מקרה בדוי, להמחשה בלבד.
מה עושים עכשיו
- אל תעזבו את הארץ עם הילד לפני שיש הסכמה כתובה של ההורה השני או החלטה של בית המשפט.
- הכינו תוכנית מעשית לשמירת הקשר עם ההורה שנשאר: מועדי ביקורים, טיסות, חלוקת עלויות ותקשורת קבועה.
- היערכו לבדיקה מקצועית: פגישות עם עובדת סוציאלית לסדרי דין, ולעיתים עם פסיכולוג שבית המשפט ממנה.
- אם אתם ההורה שמתנגד, הציגו את הקשר שלכם עם הילד בפועל, ויישמו את ההמלצות שניתנות לכם לחיזוק הקשר.
איך פסק הדין משתלב בדין
לפי סעיף 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, שני ההורים חייבים לפעול בהסכמה בכל עניין שנתון לאפוטרופסותם. כשהורים שחיים בנפרד אינם מגיעים להסכם בשאלה אצל מי יהיה הילד ומה יהיה הקשר שלו עם ההורה השני, סעיף 25 לחוק מסמיך את בית המשפט לקבוע זאת כפי שייראה לו לטובת הקטין. ההחלטה בבע"מ 1273/21 מפנה לסעיף 25 כמקור לעיקרון טובת הילד, שלפיו מכריעים בבקשות הגירה.
הגירה של ילד לחו"ל היא החלטה קשה, משום שכמעט תמיד יש בה מחיר לקשר עם ההורה שנשאר. לכן בית המשפט אינו מסתפק ברצון של ההורה שמבקש לעבור או בהתנגדות של ההורה השני. הוא נעזר בגורמי מקצוע, כמו עובדת סוציאלית לסדרי דין ופסיכולוג שהוא ממנה, ובוחן איזה הסדר מעשי ישמור על הקשר. ההחלטה מראה את המשקל של התשתית הזו: כשההכרעה נשענת על בדיקה מקצועית מלאה ועדכנית ועל תנאים מפורטים, ערכאות הערעור אינן ממהרות להתערב.
גבולות פסק הדין
זו החלטה של שופט יחיד בבקשת רשות ערעור. היא לא קבעה כלל חדש, ואינה פסק דין של הרכב. היא קבעה שלא נמצאה עילה להתערב באיזון שערך בית המשפט לענייני משפחה במקרה מסוים, על בסיס חוות דעת ותסקיר שהמליצו לאשר, ותנאים וערובות שנקבעו. במקרה אחר, עם המלצות אחרות או קשר מסוג אחר בין הילד להורה שנשאר, התוצאה יכולה להיות שונה.
כל בקשת הגירה תלויה בעובדות של הילד והמשפחה, ובהן גיל הילד, רצונו, הקשר עם כל הורה והאפשרות המעשית לשמור על קשר מרחוק. כדאי לבדוק את המצב המשפטי העדכני לפני שמחליטים על צעד.
שאלות נפוצות
אפשר להגר עם ילד בלי הסכמת ההורה השני?
לא על דעת עצמכם. ההורים חייבים לפעול בהסכמה בענייני הילד, ובאין הסכמה מכריע בית המשפט לפי טובת הילד. במקרה הזה, נסיעה קודמת של האם עם הילדה הסתיימה בצו להשיב אותה לארץ.
מה בית המשפט בודק בבקשת הגירה?
את טובת הילד. במקרה הזה נבחנו מצבה של הילדה בארץ, רצונה, איכות הקשר שלה עם כל הורה ויכולתה להסתגל למעבר, על בסיס חוות דעת של פסיכולוג ותסקיר של עובדת סוציאלית.
אילו תנאים נקבעו לשמירת הקשר עם האב?
ביקורים של הילדה בישראל מדי שנה, שיחות וידאו שלוש פעמים בשבוע, שיתוף האב בעניינים משמעותיים, וערובה של 70,000 שקלים. הפרה של התנאים עלולה לחייב את האם להחזיר את הילדה לגור בארץ.
אפשר לערער לעליון על היתר הגירה?
אפשר לבקש רשות ערעור. לפי ההחלטה, בענייני הורים וילדים בית המשפט העליון נוטה להנמיך את הרף למתן רשות, אבל היא אינה ניתנת אוטומטית. כאן הבקשה נדחתה.
כמה זמן נמשך ההליך במקרה הזה?
התביעה הוגשה באוקטובר 2017. בית המשפט לענייני משפחה פסק במאי 2020, המחוזי דחה את הערעור בדצמבר 2020, והעליון דחה את בקשת רשות הערעור באפריל 2021. משך ההליך משתנה ממקרה למקרה.
קראו עוד: מעבר דירה עם הילדים אחרי גירושין | משמורת משותפת – יתרונות וחסרונות | עורך דין משמורת וזמני שהות
לשיחה עם המשרד
לבחינת המצב שלכם אפשר להתקשר: 050-5076507, או למלא שאלון קצר ונחזור אליכם.
מידע כללי בלבד, אינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני.