בקצרה: עיכוב הליכים בהוצאה לפועל הוא עצירה זמנית של פעולות הגבייה בתיק, כמו עיקולים. הכלל שבחוק: ביצוע פסק דין לא יעוכב אלא לפי חוק ההוצאה לפועל או לפי צו של בית משפט. בפועל ההליכים נעצרים בכמה מצבים: החלטת רשם לבקשת החייב, צו עיכוב ביצוע של בית משפט, הכרה בחייב כחייב משלם, הסדר עם הזוכה, או פנייה להליכי חדלות פירעון.
מה זה עיכוב הליכים בהוצאה לפועל?
אחרי שנפתח תיק הוצאה לפועל, הזוכה רשאי לבקש הליכים לגביית החוב. עיכוב הליכים עוצר אותם, כולם או חלקם, לזמן מוגבל ובתנאים. נקודת המוצא היא סעיף 17(א) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967: ביצוע פסק הדין לא יעוכב אלא לפי הוראות החוק או לפי צו של בית משפט. לכן צריך לזהות קודם על איזה בסיס מבקשים את העיכוב. להלן המצבים שהחוק מכיר בהם.
מתי רשם ההוצאה לפועל משהה הליך לבקשת החייב?
לפי סעיף 16 לחוק, חייב רשאי לבקש להשהות הליך או להימנע ממנו, והרשם רשאי להורות כך בתנאי שהחייב המציא ערובה להנחת דעתו. הרשם רשאי לפטור מערובה אם ראה הצדקה לכך כדי למנוע עיוות דין. מנהל הלשכה אינו משהה הליך בלי החלטה של רשם.
הבקשה מוגשת בכתב, עם תצהיר שמאמת את העובדות ומציין את סוג הערובה המוצעת (תקנה 21 לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979).
מצב נוסף הוא טענת "פרעתי": חייב שטוען שכבר מילא אחר פסק הדין או שאינו חייב עוד למלא אחריו. עד להכרעה בטענה, הרשם רשאי לעכב את ביצוע פסק הדין מטעמים מיוחדים שיירשמו. אם החליט לעכב, הוא מצווה על הפקדת ערובה, אלא אם החליט אחרת בנסיבות העניין (סעיף 19).
מה קורה כשבית משפט מורה על עיכוב ביצוע?
אם בית משפט ציווה לעכב את ביצוע פסק הדין או חלק ממנו, לא יינקט שום הליך לביצועם (סעיף 17(ב)). כשצו העיכוב מתבטל ההליכים נמשכים, והליכים שננקטו לפני שהצו הומצא ללשכה נשארים בתוקף (סעיף 17(ג)).
ההחלטה אינה מגיעה לתיק מעצמה: מי שפנה לבית המשפט צריך להמציא לתיק ההוצאה לפועל העתק מהבקשה ומההחלטה (תקנה 28ד).
גם ערעור על החלטה של רשם ההוצאה לפועל אינו מעכב הליך באופן אוטומטי. הרשם או בית המשפט רשאים להורות על השהיה או עיכוב ולהתנות אותם בערובה (סעיף 80(ג)).
מה זה עיכוב הליכים בגין חייב משלם?
חייב שמשלם בפועל לפי צו תשלומים או הוראת תשלום רשאי לבקש שיכירו בו כ"חייב משלם" בתיק. התנאי: שלושה תשלומים רצופים במועד אם ניתן לו צו תשלומים, או תשלום אחד אם חלה עליו הוראת תשלום לפי הכללים, והמשך תשלום במועד עד להחלטה (סעיף 69ב3). הבקשה מוגשת למנהל הלשכה, עם מספר התיק ופרטי קשר, ובמקרים שהחוק מונה גם עם אסמכתה על התשלום לזוכה (סעיף 69ב4).
כשחייב מוכר כחייב משלם, ההליכים הבאים אינם ננקטים בתיק, ואם כבר החלו הם מעוכבים או מבוטלים (סעיף 69ב7):
- עיקול חשבון עובר ושב.
- עיקול משכורת.
- עיקול מיטלטלין, למעט רכב.
- מימוש רכב שעוקל ברישום במשרד הרישוי.
ההכרה נכנסת לתוקף שלושים ימים אחרי שנשלחה לזוכה הודעה עליה (סעיף 69ב9). הזוכה רשאי לבקש את ביטולה אם החייב לא שילם במועד מספר תשלומים שהחוק קובע (סעיף 69ב13), והרשם רשאי להתיר הליך למרות ההכרה אם שוכנע שבלעדיו תסוכל גביית החוב (סעיף 69ב11). לעניין זה ראו באתר את טופס 351 – בקשה לעיכוב הליכים בגין חייב משלם.
האם הסדר עם הזוכה מעכב את ההליכים?
כן. זוכה שהגיע עם החייב להסדר תשלומים שלא באמצעות הלשכה מודיע על כך ללשכה, וההליכים בתיק מעוכבים כל עוד הזוכה לא הודיע שההסדר הופר (סעיף 19ב(א)). כדי לחדש הליכים אחרי הפרה, על הזוכה לדווח על התקבולים, לשלוח לחייב הודעה בדואר רשום ולהגיש בקשה לחידוש הליכים אחרי שחלפו חמישה עשר ימים מההודעה (סעיף 19ב(ג)). בנוסף, הליך מופסק או מבוטל אם הזוכה מבקש זאת (סעיף 8(ג)).
מה קורה להליכים כשפונים לחדלות פירעון?
יש כאן שני שלבים. בשלב הראשון, לפי סעיף 77א לחוק ההוצאה לפועל, רשם שבירר את יכולת החייב ונוכח שאין תועלת בהליכי ההוצאה לפועל, ושפנייה להליכי חדלות פירעון עשויה להועיל, מוסר לחייב ולזוכה מידע על האפשרות הזו. הוא רשאי להשהות את ההליכים, כולם או חלקם, לתקופה סבירה שתאפשר את הפנייה. לעניין זה ראו באתר את טופס 705 – בקשה לעיכוב הליכים בכלל תיקי החייב.
בשלב השני, עם מתן צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, ההליכים נגד היחיד מוקפאים, והגבלות שהוטלו עליו במסגרת הליכי גבייה בטלות (סעיף 121(א)(3)). הקפאת הליכים משמעה, בין היתר, שלא ניתן לפתוח בהליכי גבייה של חובות עבר או להמשיך בהליכי גבייה שטרם הושלמו (סעיף 29, שחל על יחיד בשינויים המחויבים). לחוק יש סייגים והוראות נוספות שאינם נסקרים כאן.
גם באיחוד תיקים יש הוראה מיוחדת: הגשת בקשת איחוד אינה עוצרת את ההליכים, אך הרשם רשאי, מטעמים מיוחדים, להשהות אותם לתקופה של עד שישים יום (סעיף 74ג).
איך מגישים בקשה לעיכוב הליכים?
- זהו את הבסיס לבקשה: השהיה לפי סעיף 16, טענת פרעתי, צו של בית משפט, חייב משלם או פנייה לחדלות פירעון.
- ערכו בקשה בכתב, חתומה, עם מספר התיק, פרטי הזוכה והחייב והעניין המבוקש (תקנה 15). חייב מוסיף כתובת למשלוח דואר ומספר טלפון, ומצרף צילום תעודת זהות.
- לבקשה להשהיית הליך צרפו תצהיר שמאמת את העובדות, וציינו איזו ערובה אתם מציעים (תקנה 21). בקשה שחובה לצרף לה תצהיר או ערובה והם חסרים לא תתקבל לרישום (תקנה 15(ה)).
- הגישו את הבקשה ללשכה שבה מתנהל התיק. מי שמיוצג בידי עורך דין מגיש במערכת הממוכנת, ויחיד שאינו מיוצג רשאי להגיש גם שלא בצורה ממוכנת (תקנה 14ד).
- צרפו עותק לזוכה. הרשם קובע מועד לתגובת הזוכה, וכשיש חשש לנזק חמור הוא רשאי להחליט עוד לפני התגובה (תקנה 15א).
- אם קיבלתם צו עיכוב מבית משפט, המציאו אותו לתיק בלי דיחוי.
להסבר על שלבי התיק, העיקולים וההגבלות ראו את המדריך להוצאה לפועל.
שאלות נפוצות
מה זה עיכוב הליכים?
בהוצאה לפועל, עיכוב הליכים הוא עצירה זמנית של פעולות הגבייה בתיק. לפי סעיף 17 לחוק ההוצאה לפועל, ביצוע פסק דין מעוכב רק לפי הוראות החוק או לפי צו של בית משפט.
האם הגשת בקשה לעיכוב הליכים עוצרת את העיקולים מיד?
לא מעצם ההגשה. לפי סעיף 16 ההליך מושהה כשרשם ההוצאה לפועל מורה על כך, ומנהל הלשכה אינו משהה הליך בלי החלטת רשם. במקרים של חשש לנזק חמור הרשם רשאי להחליט עוד לפני תגובת הזוכה.
האם חייבים להפקיד ערובה כדי לקבל עיכוב הליכים?
בבקשה לפי סעיף 16 הכלל הוא שהחייב ממציא ערובה להנחת דעתו של הרשם. הרשם רשאי לפטור מערובה אם ראה הצדקה לכך כדי למנוע עיוות דין.
אילו הליכים נעצרים כשמוכרים כחייב משלם?
עיקול חשבון עובר ושב, עיקול משכורת, עיקול מיטלטלין למעט רכב, ומימוש רכב שעוקל ברישום (סעיף 69ב7). ההכרה נכנסת לתוקף שלושים ימים אחרי משלוח ההודעה לזוכה.
האם ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל מעכב את ההליכים?
לא באופן אוטומטי. לפי סעיף 80(ג), הגשת ערר, ערעור או בקשת רשות לערער אינה מעכבת הליך, אך הרשם או בית המשפט רשאים להורות על עיכוב ולהתנות אותו בערובה.
לשיחה עם המשרד
לבחינת המצב שלכם אפשר להתקשר: 050-5076507, או למלא שאלון קצר ונחזור אליכם.
מידע כללי בלבד, אינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני.