בקצרה: בקשה כללית בהוצאה לפועל היא בקשה בכתב שמוגשת בתיק הוצאה לפועל בעניין שאין לו בקשה ייעודית משלו. גם הזוכה וגם החייב רשאים להגיש אותה, בעצמם או באמצעות עורך דין. הבקשה מוגשת ללשכה שבה מתנהל התיק, עם מספר התיק, פרטי הצדדים והעניין המבוקש, ורשם ההוצאה לפועל מחליט בה, בדרך כלל אחרי שקיבל את תגובת הצד השני.
מה זה בקשה כללית בהוצאה לפועל?
בתיק הוצאה לפועל כמעט כל פעולה מתחילה בבקשה. התוספת הרביעית לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979, מונה את סוגי הבקשות שמוגשות במערכת הממוכנת: בקשות לפתיחת תיק, בקשות להליכים ולמידע, בקשות לניהול התיק, בקשות בענייני כינוס נכסים ובקשות הקשורות להתנגדות לחוב. בין הבקשות לניהול התיק מופיעה, לצד בקשות כמו סגירת תיק, הקטנת חוב או צו תשלומים, גם "בקשה כללית".
מכאן השימוש בה: כשאין ברשימה בקשה ייעודית שמתאימה לעניין שלכם, פונים לרשם בבקשה כללית ומסבירים בה מה מבוקש ומדוע.
למה משמשת בקשה כללית, ומתי עדיף טופס ייעודי?
בקשה כללית מתאימה לפנייה שאינה נכנסת לאחת המשבצות הקבועות. כשיש בקשה ייעודית, עדיף להשתמש בה, כי לכל סוג בקשה יש דרישות משלו. כמה דוגמאות לעניינים שיש להם בקשה ייעודית ברשימה שבתקנות:
- עיכוב, חידוש או ביטול הליכים.
- צו תשלומים או שינוי צו תשלומים.
- הקטנת חוב או סגירת תיק.
- טענת פרעתי והתנגדות לביצוע שטר.
- מינוי כונס נכסים, אישור מכר וצו מכר.
לענייני כינוס נכסים יש באתר טופס נפרד: טופס 232 – בקשה כללית: כינוס נכסים. לפי סעיף 53 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, הרשם רשאי למנות כונס נכסים לנכס מסוים של החייב אם ראה בכך צורך או תועלת לביצוע פסק הדין.
מי מגיש בקשה כללית – הזוכה או החייב?
שניהם. תקנה 14ד מדברת על בקשות שמוגשות בידי הזוכה, החייב או כונס נכסים, ותקנה 15א מתייחסת גם לבקשה של צד שלישי. הבקשה נחתמת בידי המבקש או בא כוחו (תקנה 15(א)).
אם תיקי החייב אוחדו, בקשות של זוכה או של חייב מוגשות במסגרת תיק האיחוד, למעט כמה עניינים שנשארים בתיק הפרטני, כמו טענת פרעתי (תקנה 33א).
איך ואיפה מגישים את הבקשה?
הכללים קבועים בתקנה 15. הבקשה מוגשת בכתב ללשכה שבה מתנהל התיק: במסירה, בדואר או בתקשורת בין מחשבים. בקשה שנשלחה בדואר נחשבת כבקשה שהתקבלה רק אם התקבלה בפועל. מי שמיוצג בידי עורך דין מגיש במערכת הממוכנת, ויחיד שאינו מיוצג רשאי להגיש גם שלא בצורה ממוכנת (תקנה 14ד). אפשר להגיש בקשות גם בבית משפט שלום שאין לידו לשכת הוצאה לפועל.
- כתבו בראש הבקשה את מספר תיק ההוצאה לפועל, ואת השמות, מספרי הזהות והמענים של הזוכה ושל החייב.
- נסחו בבירור מה אתם מבקשים, ואם יש בתיק כמה חייבים, לגבי מי מהם.
- אם אתם החייבים, הוסיפו כתובת למשלוח דואר, מען מדויק, מיקוד ומספר טלפון. בקשת חייב שחסרים בה פרטים אלה לא תתקבל (תקנה 15(ג)).
- צרפו תמצית של הבקשה, עד ארבע שורות, כדי שתוקלד למערכת (תקנה 15ב).
- הדפיסו את הבקשה על דפי A4, בצד אחד של הדף. עם זאת, התקנות קובעות שאין לעורר התנגדות טכנית בגלל פגם שבצורה.
- הגישו את הבקשה, ושמרו אצלכם עותק ואישור על ההגשה.
התקנות קובעות גם שבקשות שמוגשות ללשכה בנייר נערכות על גבי טפסים שבתוספת הראשונה, עם קוד הסעד המבוקש (תקנה 15(א2)). באתר תמצאו טופס הגשת בקשה כללית להורדה. לפני ההגשה ודאו מול הלשכה שהנוסח שבידיכם מתאים לתיק הוצאה לפועל. טפסים נוספים מרוכזים בעמוד טפסים להורדה.
מה מצרפים לבקשה?
- צילום תעודת זהות – לבקשה של חייב, אלא אם כבר צורף לבקשה קודמת באותו תיק (תקנה 15(ד)).
- תצהיר או ערובה – כשהתקנות דורשות אותם לסוג הבקשה. בלעדיהם הבקשה לא תתקבל לרישום (תקנה 15(ה)).
- עותק לזוכה – חייב או צד שלישי מצרפים עותק נוסף לשם המצאה לזוכה. מי שמיוצג בידי עורך דין ממציא את העותק לזוכה בתוך שלושה ימים (תקנה 15א).
- מסמכים תומכים – כל מסמך שמבסס את העובדות שבבקשה.
- ייפוי כוח – כשעורך דין מתחיל לייצג אתכם בתיק, ייפוי הכוח שלו מופקד בתיק.
מה קורה אחרי ההגשה?
כשהבקשה הוגשה בידי חייב או צד שלישי, הרשם קובע מועד לתגובת הזוכה, אלא אם החליט לדחות את הבקשה. אם הזוכה לא הגיב במועד, הרשם מחליט בלי תגובתו. כשהשהיית הדיון עלולה לגרום נזק חמור או נזק שאין לו תקנה, הרשם רשאי להחליט עוד לפני התגובה, ומי שנפגע מההחלטה רשאי לבקש את ביטולה או שינויה בתוך שבעה ימים מיום שהומצאה לו (תקנה 15א).
הרשם רשאי גם להזמין את הצדדים ולשמוע את טענותיהם (תקנה 26). מי שנפגע מהחלטה שניתנה בלי שטען לפני הרשם רשאי לבקש לבטל או לשנות אותה בתוך שבעה ימים מיום שנודע לו עליה (תקנה 27).
על החלטות הרשם אפשר לערער, ברשות או בזכות לפי סוג ההחלטה, והערעור מוגש בתוך עשרים ימים (סעיף 80 לחוק ותקנה 120). בתיק שעניינו ביצוע פסק דין בענייני משפחה, למשל מזונות, הערעור הוא בזכות ומוגש לבית המשפט לענייני משפחה (סעיף 80(ב1)). הגשת ערעור אינה מעכבת את ההליכים מעצמה.
להסבר רחב על ניהול התיק ראו את המדריך להוצאה לפועל.
שאלות נפוצות
מה זה בקשה כללית בהוצאה לפועל?
בקשה בכתב שמוגשת בתיק הוצאה לפועל בעניין שאין לו בקשה ייעודית. "בקשה כללית" מופיעה ברשימת הבקשות לניהול תיק שבתוספת הרביעית לתקנות ההוצאה לפועל.
מי יכול להגיש בקשה כללית – זוכה או חייב?
שניהם. התקנות מתייחסות לבקשות של הזוכה, של החייב ושל כונס נכסים, וגם לבקשה של צד שלישי. הבקשה נחתמת בידי המבקש או בא כוחו.
איך מגישים בקשה כללית בהוצאה לפועל?
בכתב, ללשכה שבה מתנהל התיק: במסירה, בדואר או בתקשורת בין מחשבים. מי שמיוצג בידי עורך דין מגיש במערכת הממוכנת, ויחיד שאינו מיוצג רשאי להגיש גם בנייר.
מה חייבים לכתוב בבקשה?
את מספר התיק, את השמות, מספרי הזהות והמענים של הזוכה והחייב, ואת העניין המבוקש (תקנה 15(ב)). חייב מוסיף כתובת למשלוח דואר ומספר טלפון, ומצרף צילום תעודת זהות.
מה עושים אם רשם ההוצאה לפועל דחה את הבקשה?
אם ההחלטה ניתנה בלי שטענתם לפני הרשם, אפשר לבקש את ביטולה או שינויה בתוך שבעה ימים (תקנה 27). בנוסף אפשר לערער לפי סעיף 80 לחוק, בתוך עשרים ימים.
לשיחה עם המשרד
לבחינת המצב שלכם אפשר להתקשר: 050-5076507, או למלא שאלון קצר ונחזור אליכם.
מידע כללי בלבד, אינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני.