בקצרה: בבג"ץ 2272/21 מאפריל 2022 דחה בית המשפט העליון עתירה של אב נגד חיוב מזונות ילדים שקבעו בתי הדין הרבניים. נקבע שאין צורך להכריע אם וכיצד בית הדין הרבני מחויב להלכת בע"מ 919/15, משום שהמזונות נקבעו תוך התחשבות בנסיבות הצדדים. עוד הוער שבדיקת כל מקרה לגופו היא גישה ראויה, גם בבית המשפט האזרחי.
פרטי פסק הדין
- ערכאה: בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ
- הליך: בג"ץ 2272/21
- תאריך: 25.4.2022
- שופטים: פסק הדין נכתב על ידי המשנה לנשיאה נ' הנדל, בהסכמת השופטים ע' ברון וי' אלרון
- סוג ההכרעה: פסק דין
- תוצאה: העתירה נדחתה
- נושא: מזונות ילדים
מה היה הרקע?
הורים לשני ילדים הגיעו להסכם גירושין. ההסכם כלל הסדרי שהות, והסכמה זמנית שהאב ישלם מזונות ילדים בסך 4,000 שקלים בחודש. בהמשך, לבקשת האב ובהתאם להמלצת שירות הרווחה, הרחיב בית הדין הרבני האזורי את זמני השהות של הילדים אצלו, כך שילונו אצלו פעמיים באמצע השבוע ובכל סוף שבוע שני. בעקבות השינוי ביקש האב לעדכן גם את המזונות.
בית הדין האזורי קבע שחובת המזונות חלה על האב, אך ערך חישוב עדכני של הסכום. הוא התחשב בסידור המגורים, בשכר של שני ההורים ובהערכה שהאם מממנת חלק לא מבוטל מצורכי הילדים. החיוב הופחת ל-2,875 שקלים בחודש לשני הילדים כל עוד האם גרה בדירת הצדדים, ול-3,200 שקלים לאחר מכירת הדירה. האב ערער לבית הדין הרבני הגדול, והערעור נדחה. בית הדין הגדול ציין שזהו סכום מזונות מינימלי, ושההפחתה מגיעה לקרוב ל-30% מהסכום שהאב התחייב לו בהסכם הגירושין.
האב עתר לבג"ץ. לטענתו, בתי הדין סטו מהלכת בע"מ 919/15, שניתנה ביולי 2017, חרגו מסמכותם והתעלמו מנסיבות המקרה. לשיטתו, הסדרי השהות שוויוניים והשכר של שני ההורים זהה, ולכן יש לחלק באופן שוויוני את מזונות הילדים שמעל גיל 6. האם השיבה שהסדרי השהות אינם שוויוניים, ושבית הדין התחשב בהשתכרות של שניהם. היועץ המשפטי לשיפוט הרבני טען שמזונות נפסקים לפי הדין האישי, ושאין צורך לדון בשאלת הכפיפות של בית הדין להלכת 919/15, משום שקביעותיו ממילא מתחשבות במצב הכלכלי של ההורים ובהסדרי השהות.
מה קבע בית המשפט ולמה?
את פסק הדין כתב המשנה לנשיאה נ' הנדל, והשופטים ע' ברון וי' אלרון הסכימו איתו. העתירה נדחתה, והאב חויב בהוצאות. אלה הנימוקים:
- בתי הדין שקלו את הנסיבות. בית הדין האזורי ערך חישוב עדכני והפחית את המזונות, תוך התחשבות בהשתכרות של שני ההורים ובכך שהאם מממנת חלק מצורכי הילדים. מפסק הדין של בית הדין הגדול עלה שפערי השכר נוטים דווקא לטובת האב, ושהילדים לנים אצלו 6 לילות מתוך 14, כך שהחלוקה אינה שווה לגמרי.
- השאלה העקרונית נשארה פתוחה. מאחר שהמזונות נקבעו תוך התחשבות בנסיבות הצדדים, בג"ץ לא ראה צורך להכריע בשאלת סמכותו של בית הדין הרבני ובאופן שבו עליו ליישם את הלכת 919/15.
- הערה על הלכת 919/15. בית המשפט העיר שהלכת 919/15 עסקה במשמורת משותפת שבה להורים הכנסות דומות או שוות, ושמקרה שנסיבותיו שונות עשוי להוביל לתוצאה שונה. המשנה לנשיאה הנדל כתב: "הנסיבות של כל מקרה משפיעות על התוצאה". לדבריו, הגישה של בית הדין, שלפיה בודקים כל מקרה לגופו, ראויה גם לבית המשפט האזרחי.
- בג"ץ אינו ערכאת ערעור. התערבות בפסיקה של בתי הדין הרבניים שמורה לנסיבות חריגות, שבהן נפל פגם ממשי, כמו חריגה מסמכות או סטייה מהוראות החוק, או כשנדרש סעד מן הצדק. העתירה הזו עסקה בעניינם הפרטני של ההורים, ולא נכנסה לגדר המקרים האלה.
המשנה לנשיאה הוסיף הערה אישית: מאחר שטובת הילד היא עיקרון דינמי, הוא אינו שולל שבעתיד, כשיצטבר ניסיון בפסיקה, ייערכו התאמות נוספות במודלים של חלוקת המזונות. הוא הדגיש שאין זה השלב לכך, וההערה אינה חלק מההכרעה בעתירה.
מה זה אומר עבורכם?
- אין נוסחה אוטומטית. גם אחרי הלכת 919/15 התוצאה תלויה בנסיבות: ההכנסות של שני ההורים, זמני השהות בפועל וצורכי הילדים.
- חלוקה שוויונית צריכה להיות שוויונית בפועל. האב טען לחלוקה שווה, אבל הנתונים הראו 6 לילות מול 8 ופער שכר לטובתו. טענה שאינה מתיישבת עם הנתונים לא תחזיק מעמד.
- עתירה לבג"ץ אינה ערעור נוסף. במקרה הזה האב מיצה קודם ערעור לבית הדין הרבני הגדול, ורק אז עתר. גם כך, בג"ץ מתערב רק במקרים חריגים, ועתירה שנדחית עלולה להסתיים בחיוב בהוצאות.
- הפחתה אפשרית גם בבית הדין. בית הדין הרבני עצמו הפחית את המזונות לאחר שזמני השהות הורחבו, על בסיס חישוב עדכני.
דוגמה להמחשה (מקרה בדוי)
נניח שדנה ויואב, הורים לשני ילדים בני 8 ו-11, מתדיינים בבית הדין הרבני. הילדים שוהים אצל כל אחד מהם כמחצית מהזמן, אבל יואב משתכר פי שלושה מדנה. יואב טוען שבמשמורת משותפת אף הורה אינו צריך לשלם לשני. לפי ההערה בבג"ץ 2272/21, הטענה הזו אינה מכריעה מראש: הלכת 919/15 עסקה בהורים עם הכנסות דומות או שוות, ונסיבות שונות עשויות להוביל לתוצאה שונה. ההכרעה תלויה בנתונים שיוצגו על ההכנסות, על זמני השהות ועל צורכי הילדים. זהו מקרה בדוי, להמחשה בלבד.
מה עושים עכשיו
- אספו תלושי שכר, דוחות שנתיים ונתונים על הכנסות נוספות של שני ההורים.
- רשמו את זמני השהות בפועל לאורך כמה חודשים, ולא רק את מה שנקבע בהסכם.
- פרטו את ההוצאות של הילדים: מדור, חינוך, בריאות, חוגים וכלכלה שוטפת.
- בדקו באיזו ערכאה מתנהל התיק ומה דרך ההשגה הרגילה על החלטה בה, לפני שחושבים על עתירה.
- אם חל שינוי משמעותי מאז שנקבעו המזונות, למשל הרחבה של זמני השהות, שקלו בקשה לעדכון המזונות בערכאה שקבעה אותם.
איך פסק הדין משתלב בדין
החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959, קובע בסעיף 3(א) שאדם חייב במזונות ילדיו הקטינים לפי הוראות הדין האישי החל עליו. זו נקודת המוצא לטענה שנשמעה בהליך, שלפיה מזונות ילדים נפסקים לפי הדין האישי, גם בבית הדין הרבני. לפי הלכת בע"מ 919/15, כפי שהיא מתוארת בפסיקה, שני ההורים נושאים בהוצאות של ילד מעל גיל 6: באופן שווה כשהכנסותיהם שוות וזמני השהות שווים, ובמקרים אחרים בהתחשב ביחס ההכנסות, בזמני השהות ובצורכי הילד. בג"ץ 2272/21 אינו משנה את ההלכה הזו ואינו מכריע אם היא מחייבת את בית הדין הרבני. הוא מזכיר שההלכה אינה פועלת באופן אוטומטי, ושבודקים את הנסיבות של כל משפחה. מי שמנהל תיק מזונות, בכל ערכאה, יתקשה להסתמך על הכותרת של משמורת משותפת בלבד, בלי נתונים שתומכים בה.
גבולות פסק הדין
פסק הדין עסק בעתירה לבג"ץ, ולכן השאלה שנבחנה הייתה צרה: האם יש עילה להתערב בפסיקה של בתי הדין הרבניים במקרה מסוים. הוא לא הכריע בשאלת סמכותו של בית הדין הרבני ולא בשאלה אם וכיצד הוא מחויב להלכת 919/15, ולא קבע כיצד יש לחשב מזונות. ההערות על בדיקת כל מקרה לגופו ועל התאמות עתידיות הן הערות אגב, ולא כלל מחייב.
כל תיק מזונות תלוי בעובדות שלו: גיל הילדים, צורכיהם, הכנסות ההורים וזמני השהות. הפסיקה בתחום ממשיכה להתפתח, ולכן לפני שמסתמכים על פסק דין כלשהו כדאי לבדוק את המצב המשפטי העדכני.
שאלות נפוצות
מה קבע בג"ץ 2272/21?
העתירה של האב נדחתה. בג"ץ מצא שבתי הדין הרבניים קבעו את המזונות תוך התחשבות בנסיבות הצדדים, ולכן לא התערב ולא הכריע בשאלה העקרונית.
האם הלכת 919/15 חלה בבית הדין הרבני?
בג"ץ 2272/21 לא הכריע בכך. נקבע שאין צורך לדון בשאלה, משום שבמקרה שנדון המזונות ממילא נקבעו לפי נסיבות הצדדים.
האם במשמורת משותפת אף הורה לא משלם מזונות?
לא בהכרח. בית המשפט העיר שהלכת 919/15 עסקה בהורים עם הכנסות דומות או שוות, ושנסיבות שונות עשויות להוביל לתוצאה שונה.
אפשר לערער לבג"ץ על כל החלטת מזונות של בית הדין הרבני?
לא. לפי פסק הדין, בג"ץ אינו יושב כערכאת ערעור על בתי הדין הרבניים, והוא מתערב רק בנסיבות חריגות, כמו חריגה מסמכות, סטייה מהוראות החוק או צורך בסעד מן הצדק.
בכמה הופחתו המזונות במקרה הזה?
בית הדין הרבני האזורי הפחית את החיוב מ-4,000 שקלים בחודש, שנקבעו בהסכמה זמנית, ל-2,875 שקלים לשני הילדים, ול-3,200 שקלים לאחר מכירת הדירה. הסכומים נקבעו לפי נסיבות אותה משפחה, ואינם תעריף.
קראו עוד: מזונות במשמורת משותפת אחרי בע"מ 919/15 | בית הדין הרבני – סמכויות ומתי פונים | עורך דין מזונות
לשיחה עם המשרד
לבחינת המצב שלכם אפשר להתקשר: 050-5076507, או למלא שאלון קצר ונחזור אליכם.
מידע כללי בלבד, אינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני.