בקצרה: בבע"מ 1983/23 מאוגוסט 2023 קבע בית המשפט העליון, פה אחד, שנכס שנקבע שהוא משותף לבני זוג לפי הלכת השיתוף מתחלק ביניהם בחלקים שווים. בית המשפט המחוזי חילק דירת מגורים של ידועים בציבור רבע ושלושה רבעים, והעליון ביטל זאת והחזיר את החלוקה למחצה על מחצה. נקבע גם שאין להקיש לעניין זה מסעיף 8(2) לחוק יחסי ממון.
פרטי פסק הדין
- ערכאה: בית המשפט העליון
- הליך: בע"מ 1983/23, בקשת רשות ערעור שנדונה כערעור
- סוג ההכרעה: פסק דין, פה אחד. הערעור התקבל
- הרכב: השופטים י' עמית, ד' מינץ וי' וילנר. את פסק הדין כתבה השופטת וילנר
- תאריך: 10.8.2023
- הצדדים: בן הזוג (המערער) ובת הזוג (המשיבה), ידועים בציבור לשעבר
- נושא: חלוקת רכוש לפי הלכת השיתוף
מה היה הרקע?
בני זוג חיו יחד כידועים בציבור כ-15 שנים, בלי להינשא, ונולדו להם שני ילדים. דירת המגורים שבה גרו כ-12 שנים נרשמה על שם בת הזוג בלבד, והזכות לקבל אותה ניתנה לה בסמוך לתחילת הקשר. אחרי הפרידה תבעה בת הזוג לסלק את בן הזוג מהדירה, והוא תבע לפרק את השיתוף בה וטען שמחצית מהזכויות שלו.
בית המשפט לענייני משפחה קבע שחלה על בני הזוג הלכת השיתוף, ושהדירה משותפת להם בחלקים שווים. נקבע שהם התנהלו מתוך קופה משותפת, שבן הזוג הפקיד כספים להוצאות המשותפות וביצע חלק ניכר מהשיפוץ במו ידיו, ושבלי תרומתו לא הייתה בת הזוג יכולה לעמוד בתשלומים שנדרשו כדי לממש את הזכות בדירה.
בית המשפט המחוזי, ברוב דעות, הסכים שהדירה נכללת ברכוש המשותף, אך קבע שיש לבחון גם את "היקף השיתוף". הוא הכיר בשיתוף חלקי בלבד: רבע מהזכויות לבן הזוג ושלושה רבעים לבת הזוג, בין היתר משום שהזכות בדירה ניתנה לה מלכתחילה. שופט המיעוט סבר שהשיתוף שוויוני. בן הזוג ביקש רשות לערער לבית המשפט העליון.
מה קבע בית המשפט ולמה?
בית המשפט העליון נתן רשות ערעור, דן בבקשה כבערעור וקיבל אותו. הקביעה שבן הזוג זכאי לרבע בלבד בוטלה, והוחזרה על כנה קביעת בית המשפט לענייני משפחה שלפיה הוא בעל מחצית מהזכויות בדירה. השופטת וילנר, שהשופטים עמית ומינץ הסכימו עמה, ניסחה את הכלל כך: "נכסים משותפים לבני זוג לפי הלכת השיתוף יחולקו ביניהם בחלקים שווים". אלה הנימוקים:
- מהות הזכות. הלכת השיתוף יוצרת בין בני הזוג שותפות קניינית, שוויונית ומיידית, כבר במהלך החיים המשותפים. לכן קביעה בדיעבד, אחרי הפרידה, שהנכס יחולק בחלקים לא שווים פוגעת בקניינו של בן הזוג שחלקו נגרע. פגיעה כזו דורשת הוראה מפורשת בחוק, והוראה כזו אינה קיימת.
- הרעיון שביסוד ההלכה. בני זוג שפועלים במאמץ משותף תורמים באופן שווה לרווחת המשפחה, ואין למדוד את תרומתם בכסף. חלוקה לפי "תחושת צדק" בכל מקרה תוביל לחלוקה לפי התרומה הכספית, ועלולה לפגוע בבן הזוג שהשקיע בבית ובילדים.
- ודאות. חלוקה שנקבעת בדיעבד לפי שיקולי צדק תיצור חוסר ודאות, ותעודד בני זוג להתחשבן זה עם זה כבר במהלך החיים המשותפים.
- סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון. הסעיף מאפשר, בנסיבות מיוחדות, איזון שאינו מחצה על מחצה, אבל הוא חל רק על ההסדר שבחוק. הזכות לאיזון משאבים לפי החוק היא זכות כספית, והזכות לפי הלכת השיתוף היא קניינית. לכן אין להקיש מהאחת לשנייה.
- הדירה עצמה. בית המשפט אישר שהדירה נכללת ברכוש המשותף. דירת המגורים המשפחתית היא לפי הפסיקה "גולת הכותרת" של השיתוף, ולכן הרף הראייתי להכללתה ברכוש המשותף נמוך יחסית.
השופט מינץ הוסיף שמרגע שנקבע שחזקת השיתוף חלה על נכס מסוים, השיתוף בו מלא, בלי קשר לתרומה של כל אחד מבני הזוג להשגתו. בהערה שאינה נדרשת להכרעה כתבה השופטת וילנר שנראה שאותם טעמים יפים גם לנכס שחל עליו שיתוף ספציפי מכוח הדין הכללי, אך היא לא הכריעה בכך באופן ממצה.
מה זה אומר עבורכם?
- ידועים בציבור. אם נקבע שנכס משותף לפי הלכת השיתוף, אין מקום לחלוקה לפי מי שהשקיע יותר. החלוקה שווה.
- המחלוקת עוברת לשאלה אם יש שיתוף. חזקת השיתוף ניתנת לסתירה לגבי נכס מסוים. מי שטוען שהנכס אינו משותף צריך להוכיח זאת בראיות ברורות.
- דירת המגורים. הרף להוכחת שיתוף בה נמוך יחסית, גם כשהיא רשומה על שם אחד מבני הזוג, ואף אם הייתה שלו לפני הקשר.
- מי שרוצה הסדר אחר צריך להסכים עליו. פסק הדין מזכיר שהלכת השיתוף אינה מונעת מבני זוג לקבוע בהסכם את ההסדר הרכושי שיחול עליהם.
- זוגות שנישאו מ-1.1.1974. עליהם חל הסדר איזון המשאבים שבחוק יחסי ממון, ובו סעיף 8 מאפשר, בנסיבות מיוחדות, סטייה מחלוקה שווה.
דוגמה להמחשה (מקרה בדוי)
נניח שמאיה ודן, דמויות בדויות, חיו יחד שתים עשרה שנה בלי להינשא, בדירה שרשומה על שם מאיה בלבד. דן השתתף לאורך השנים בהוצאות הבית ושיפץ את הדירה, ושניהם ניהלו משק בית משותף. אחרי הפרידה דן טוען שהדירה משותפת, ומאיה טוענת שגם אם כך, מגיע לו חלק קטן בלבד, כי היא שילמה את רוב המחיר. לפי בע"מ 1983/23, אם ייקבע שהדירה משותפת לפי הלכת השיתוף, היא מתחלקת חצי-חצי, ובית המשפט אינו רשאי לקבוע יחס אחר לפי תחושת צדק או בהיקש מסעיף 8(2) לחוק יחסי ממון. הוויכוח האמיתי יהיה בשאלה אם הדירה בכלל משותפת. זו דוגמה בלבד, והתוצאה תלויה בראיות של כל מקרה.
מה עושים עכשיו
- בדקו איזה הסדר חל עליכם: הלכת השיתוף, הסדר איזון המשאבים שבחוק, או הסכם ביניכם.
- אם אתם ידועים בציבור, אספו ראיות על אופן ניהול החיים המשותפים, משק הבית והרכוש.
- אם אתם רוצים הסדר רכושי אחר, שקלו לעגן אותו בהסכם כתוב, ובדקו מה נדרש כדי שיהיה תקף.
- לפני פרידה, ערכו רשימה של הנכסים, ההתחייבויות ומועד רכישתם.
מה אומר החוק
חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973, חל לפי סעיף 19 שבו רק על מי שנישאו מיום 1.1.1974. לפי סעיף 4 לחוק, במהלך הנישואין נשמרת הפרדה בין נכסי בני הזוג. לפי סעיף 5(א), עם התרת הנישואין או פקיעתם זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט נכסים מסוימים, כמו נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה. סעיף 8 מאפשר לבית המשפט, כשהוא רואה נסיבות מיוחדות, לסטות מכך, ובין היתר לקבוע לפי סעיף 8(2) שהאיזון לא יהיה מחצה על מחצה אלא לפי יחס אחר. הלכת השיתוף, לעומת זאת, היא יצירת הפסיקה. היא חלה על בני זוג שהחוק אינו חל עליהם, ובהם ידועים בציבור, כשמתקיימים אורח חיים זוגי ומאמץ משותף. בע"מ 1983/23 קבע שהסמכות שבסעיף 8(2) שייכת להסדר שבחוק בלבד, ושלהלכת השיתוף אין סמכות מקבילה.
גבולות פסק הדין
פסק הדין עוסק בשאלה כיצד מחלקים נכס שכבר נקבע שהוא משותף לפי הלכת השיתוף. הוא אינו קובע מבחנים חדשים לשאלה מתי נכס הופך למשותף, ואינו עוסק באיזון משאבים בין בני זוג שחל עליהם חוק יחסי ממון. הדברים על נכס בשיתוף ספציפי נאמרו כהערה בלבד, ולא כהכרעה.
כל מקרה תלוי בעובדות: אורח החיים, הרישום, המימון וההסכמים בין בני הזוג. כדאי לבדוק את המצב המשפטי העדכני ואת הפסיקה שניתנה מאז, לפני שמסתמכים על פסק הדין.
שאלות נפוצות
ידועים בציבור מתחלקים ברכוש חצי-חצי?
אם נקבע שהנכס משותף לפי הלכת השיתוף, לפי בע"מ 1983/23 הוא מתחלק בחלקים שווים. השאלה הראשונה היא אם הנכס בכלל משותף.
אפשר לבקש חלוקה לא שווה לפי סעיף 8 לחוק יחסי ממון?
לא כשחלה הלכת השיתוף. בית המשפט העליון קבע שסעיף 8(2) חל רק על הסדר איזון המשאבים שבחוק, ושאין להקיש ממנו להלכת השיתוף.
על מי חלה הלכת השיתוף?
לפי פסק הדין, על בני זוג שחיים יחד ומקיימים משק בית משותף, גם כשהם ידועים בציבור. על מי שנישאו מיום 1.1.1974 חל הסדר איזון המשאבים שבחוק יחסי ממון.
ומה עם נכס שבו הוכח שיתוף ספציפי?
בהערת אגב נכתב שנראה שגם נכס כזה יש לחלק באופן שוויוני. השאלה לא התעוררה במקרה ולא הוכרעה באופן ממצה.
איך אפשר לקבוע חלוקה אחרת?
בהסכם בין בני הזוג. פסק הדין מציין שהלכת השיתוף אינה שוללת מבני זוג את האפשרות לקבוע בהסכם את ההסדר הרכושי שיחול עליהם. כדאי לבדוק אילו דרישות חלות על ההסכם במצבכם.
קראו עוד: ידועים בציבור | חלוקת רכוש בגירושין | איזון משאבים | עורך דין גירושין
לשיחה עם המשרד
לבחינת המצב שלכם אפשר להתקשר: 050-5076507, או למלא שאלון קצר ונחזור אליכם.
מידע כללי בלבד, אינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני.