הרצאת פרטים בתביעת מזונות: איך ממלאים נכון ומה קורה אם משמיטים פרט

בקצרה: בתביעת מזונות שני הצדדים מגישים לבית המשפט לענייני משפחה הרצאת פרטים – טופס שבו כל צד מפרט את הכנסותיו, הוצאותיו ונכסיו. זה לא טופס טכני: תקנות סדרי הדין קובעות שפרט שלא נמסר, או מסמך שלא צורף, עלולים לפעול נגד מי שהשמיט אותם. ריכזנו כאן מה הדין קובע ואיך להתכונן.

מה זה הרצאת פרטים בתביעת מזונות

תקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020, קובעות שני סוגים של הרצאת פרטים: טופס 3 מצורף לתובענות בין בני זוג (למשל תביעה רכושית או אישור הסכם), וטופס 4 – הרצאת פרטים בתביעת מזונות. לפי תקנה 12(ב)(1), לכתב תביעה למזונות תצורף הרצאת פרטים לפי טופס 4, אם הדבר מתאים לעניין.

מי מגיש: התובע וגם הנתבע

• התובע מצרף את הרצאת הפרטים לכתב התביעה (תקנה 12(ב)(1)).
• הנתבע מצרף הרצאת פרטים לפי טופס 4 לכתב ההגנה (תקנה 13(ב)). כתב ההגנה מוגש בתוך 30 ימים מהמצאת כתב התביעה (תקנה 13(א)).
• בתביעת מזונות מצורף תצהיר גם להרצאת הפרטים עצמה (תקנה 16(ב)). כלומר, מה שנכתב בטופס ניתן בהצהרה מחייבת.

הורה שתובע מזונות לילד: מה צריך לצרף בנוסף

כשהורה מגיש תביעת מזונות לקטין, התקנות מחייבות אותו לצרף להרצאת הפרטים פירוט של הכנסותיו ב-12 החודשים שקדמו להגשת התביעה, וכן פירוט של השווי הכספי המשוער של נכסיו (תקנה 12(ב)(1)). הסיבה ברורה: חיוב המזונות נקבע לפי צורכי הילד ולפי יכולתם של שני ההורים, ולכן בית המשפט צריך תמונה מלאה גם על ההורה התובע.

מה קורה אם לא ממלאים פרט או לא מצרפים מסמך

כאן נמצא החלק החשוב ביותר, ומי שמזלזל בו עלול לשלם על כך:

• פרט שלא נמסר: בעל דין שלא מסר פרט שנמצא בתחום ידיעתו האישית, יראו אותו כמי שמודה בפרט שמסר הצד שכנגד באותו עניין, ולא די בהכחשה סתמית (תקנה 12(ב)(2)). למשל, מי שלא פירט את הכנסתו, עלול להיתקל בכך שבית המשפט יסתמך על הנתון שהצד השני ציין.
• מסמך שלא צורף: בעל דין שלא צירף מסמך שהיה עליו לצרף, יראו אותו כמי שלא מסר את הפרטים שבמסמך, והוא לא יורשה להביא ראיות לפרטים אלה, אלא אם בית המשפט התיר זאת מטעמים מיוחדים (תקנה 12(ב)(3)).
• פרטים שאינם בידיעה אישית: למשל, הכנסות הצד השני. עליהם מצהירים שהם נכונים לפי מיטב האמונה, תוך ציון היסוד לאמונה, ואם אי אפשר – מציינים את הסיבה (תקנה 12(ב)(4)).
• אי קיום ההוראות: בית המשפט רשאי למחוק את כתב הטענות של בעל דין שאינו מקיים את ההוראות, או להורות לו לקיים אותן בתוך זמן שיקבע (תקנה 12(ב)(5)).

איך להתכונן למילוי – רשימה מעשית

1. לאסוף תלושי שכר, או דוחות שנתיים למי שעובד כעצמאי, לתקופה של 12 החודשים האחרונים לפחות.
2. להכין דפי חשבון בנק ופירוט כרטיסי אשראי, שמשקפים את ההוצאות בפועל.
3. לרכז קבלות והוצאות של הילדים: גן או מסגרת, חוגים, טיפולים, ביגוד והוצאות רפואיות.
4. לפרט נכסים: דירה, רכב, חסכונות וקופות, ולהעריך את שוויים.
5. לגבי הצד השני: לרשום מה ידוע לכם ועל מה הידיעה מבוססת, בלי ניחושים.
6. לעבור על הטופס לפני החתימה על התצהיר. כל מספר בטופס צריך להיות מוכן להסבר בדיון.

הרצאת פרטים בתובענה שאינה מזונות

בתובענה בין בני זוג שאינה תביעת מזונות, לרבות בקשה לאישור הסכם ביניהם, מצרפים הרצאת פרטים לפי טופס 3. אין צורך לצרף טופס נוסף אם התובענה הוגשה יחד עם תובענה אחרת שכבר צורף לה טופס כזה (תקנה 12(א)).

שאלות נפוצות

האם הנתבע בתביעת מזונות חייב להגיש הרצאת פרטים?
כן. לפי תקנה 13(ב), לכתב ההגנה בתביעת מזונות תצורף הרצאת פרטים לפי טופס 4.

אפשר להשלים מסמך אחרי ההגשה?
ככלל, מי שלא צירף מסמך שהיה עליו לצרף לא יורשה להביא ראיות לפרטים שבו, אלא אם בית המשפט התיר זאת מטעמים מיוחדים. לכן עדיף לצרף הכל מההתחלה.

מה כותבים על הכנסות הצד השני כשלא יודעים אותן בדיוק?
מצהירים לפי מיטב האמונה ומציינים על מה האמונה מבוססת, או מציינים למה אין אפשרות לעשות זאת (תקנה 12(ב)(4)).

לשיחה: 050-5076507, או בשאלון קצר.

מידע כללי בלבד, אינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני.