היום בו הילד חוגג שמונה עשרה או עולה על מדים מביא עמו פעמים רבות חוסר ודאות כלכלי חריף סביב שאלת המשך התשלומים עבורו. המצב הזה מייצר בלבול ומתח רגשי אצל שני ההורים אשר חוששים מפגיעה בהכנסתם הפנויה או מהסתבכות משפטית דווקא בתקופה של שינוי מבורך בחיי המשפחה. הבטחת יציבות פיננסית בשלבי המעבר של הילדים דורשת היכרות עמוקה עם האופן בו הפסיקה מחלקת את הנטל הכלכלי בכל קבוצת גיל בנפרד.
חיוב במזונות עד גיל 18
החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) קובע בסעיף 2:
אדם חייב במזונות בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה.
בכל הנוגע ליהודים, החוק מחלק את החובה במזונות בצורה הבאה:
מלידה ועד גיל שש
בשנים הראשונות לחיי הילד הדין מטיל את עיקר האחריות הכלכלית לקיומו הבסיסי על כתפי האב (חיוב מעיקר הדין) עד גיל 6, מדובר בחובת מזונות מוחלטת (ראו מזונות ילדים בכל זכות). מזונות קטינים בשלב זה מיועדים לספק מענה מדויק לצרכים קיומיים והכרחיים כמו מזון ביגוד בסיסי ותשלום עבור קורת גג וכדומה. מעבר לצרכים הבסיסיים הללו, הוצאות נוספות נחשבות להוצאות מדין צדקה והן מחולקות בין ההורים בהתאם ליכולות ההשתכרות האמיתיות שלהם.
מגיל שש ועד גיל חמש עשרה
קבוצת גיל זו עברה מהפכה של ממש בשנים האחרונות בעקבות הלכת 919/15. עד הלכת השוויון במזונות, אב היה חייב באופן בלעדי במזונות ילדיו עד גיל 15. לאחר הלכת השוויון במזונות, החובה השתנתה: עד גיל 6 מדובר בחיוב מעיקר הדין, ולאחר גיל 6, מדובר בדין צדקה. המשמעות היא שבעיקרון אב חייב במזונות ילדיו, אבל ניתן לשקלל אל החובה הזאת גם את גובה ההכנסות של כל הורה וזמני השהות. אם הילדים שוהים זמן שווה אצל שני ההורים וההכנסות של שני הצדדים דומות עשויה להיות הפחתה משמעותית עד כדי ביטול של התשלום החודשי השוטף המועבר מהורה אחד לשני.
מגיל חמש עשרה ועד שמונה עשרה
בגילאי הנעורים המתקדמים כל הצרכים של הילד גם ההכרחיים וגם הנוספים נחשבים בפני בית המשפט לצרכים מדין צדקה בלבד. המשמעות המעשית של הגדרה זו היא ששני ההורים נושאים בהוצאות יחד וזאת אך ורק בהתאם ליכולת הכלכלית הפנויה האמיתית של כל אחד מהם בנקודת הזמן הזו. למרות שהילד גדל וצרכיו החברתיים והלימודיים עשויים לזנק העיקרון המשפטי ממשיך לדרוש השתתפות פרופורציונלית המבוססת על שקיפות כלכלית מלאה. בתי המשפט בוחנים בשלב זה את צרכיו של המתבגר מול פוטנציאל ההשתכרות של בני הזוג לשעבר מתוך כוונה ברורה למנוע קריסה כלכלית של אחד מהצדדים.
חיוב במזונות מגיל 18
חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), המטיל חיוב במזונות מכוח הדין האישי, מטיל חיוב במזונות כאשר הילדים הם קטינים. לפי החוק, בגיר הוא מי שמלאו לו שמונה-עשרה שנה. לפיכך, על פניו מגיל 18 אמור להסתיים החיוב במזונות לפי הדין האישי. עם זאת, בית המשפט הכיר בפסיקה במצב שבו הילד הוא אמנם בגיר, אך אינו יכול לספק את צרכיו (כלומר, אינו יכול ללכת לעבוד בעצמו), וזאת בגין השירות הצבאי, או במסגרות מסוימות של עתודה לצבא.
בע”א 4480/93 קירשנר נ’ קירשנר נקבע כך:
"…אחד מאותם שיקולים שיש לקחת בחשבון במדינת ישראל היא עובדת שירותם הצבאי של צעירים במשך שנתיים או שלוש שנים… צעיר בגיל צבא אינו יכול לפרנס עצמו (ואף אסור לו לעשות כן, אלא בהיתר), והמשכורת הצבאית אין בה כדי לספק את כל צרכיו. גם שלטונות הצבא מניחים כי החיילים סמוכים על שולחן הוריהם, לפחות לעניין המדור בעת חופשותיהם או לגבי אלה המשרתים "קרוב לבית" ואין להם מגורים במחנה…. מן המפורסמות היא שעם הגיעם לבגרות, מתגייסים הבנים והבנות לצבא. בתקופת השירות הצבאי נמשכת תמיכת המשפחה בילדיה… ניתן ליצור הנחה עובדתית לפיה ילדים בישראל תלויים בהוריהם עד לסיום השירות הסדיר".
לפיכך, ההלכה המקובלת קובעת היום כי במהלך תקופת השירות הסדיר יופחת הסכום ששולם עבור הקטין עד כה ויעמוד על כשליש מהסכום המקורי שפסק בית המשפט בעבר. מדובר בהנחת מוצא משפטית שניתן לסטות ממנה אם הצרכים הכלכליים של החייל חריגים או אם מצבו הרפואי דורש תמיכה רחבה יותר.
סוגיה מרכזית נוספת שמעוררת מחלוקות היא תקופת הפער שבין סיום הלימודים התיכוניים לבין מועד הגיוס בפועל, וכן מצבים בהם הילד בוחר לדחות את הגיוס לטובת שנת שירות או מכינה קדם צבאית.
הפסיקה קובעת לרוב כי גם בחודשי ההמתנה לגיוס, וכן במהלך ההשתתפות במכינה או שנת שירות, תוחל ההפחתה לשליש מדמי התמיכה המקוריים, שכן הילד כבר סיים את חוק לימודיו. יחד עם זאת, הפסיקה בוחנת כל מקרה לגופו, ואם הילד עובד במשרה מלאה בחודשי ההמתנה, ייתכן ותהיה הצדקה לבקש הפחתה נוספת. במצבים אלו, עורך דין יפעל לבחון את תלושי השכר של הבגיר ואת נסיבות ההמתנה, ויגיש לבית המשפט בקשה מנומקת להתאמת התשלום למציאות הכלכלית החדשה.
כאשר מדברים על הפחתת התשלום לשליש, ההתייחסות המרכזית של הפסיקה היא לדמי הכלכלה השוטפים המיועדים לצרכיו האישיים של הילד. באשר לרכיב המדור והוצאות אחזקת הבית (כמו שכר דירה, ארנונה וחשמל), התמונה המשפטית מורכבת יותר. אם החייל מתגורר עם הורה וישנם אחים קטינים נוספים באותו הבית, בתי המשפט נוטים שלא להפחית את רכיב המדור לשליש, שכן הוצאות הבית השוטפות של ההורה נותרו כמעט זהות.
במקרים אלו, עורך דין יפעל לחישוב מחדש של אחוזי ההשתתפות במדור בהתאם למספר הילדים שנותרו קטינים, תוך הקפדה על דיוק מתמטי ומשפטי שימנע יצירת חובות בהוצאה לפועל.
עוד יש לציין כי הפסקת תשלומים או הפחתתם עם הגעת הילד לגיל שמונה עשרה מחייבת אסמכתא משפטית ברורה, ולא ניתן לבטל את הוראת הקבע בבנק על דעת עצמכם ללא גיבוי רשמי.
הדברים תלויים אך ורק בניסוח המדויק של פסק הדין המקורי או של ההסכם שקיבל תוקף שיפוטי בערכאות. חשוב להבין כי החישוב אינו מתבצע מתוך סכום הבסיס ההיסטורי שנפסק לפני שנים רבות, אלא מהסכום העדכני לאחר שקלול כל הפרשי ההצמדה למדד המחירים לצרכן שהצטברו לאורך השנים.
תכנון משפטי חכם למען עתיד הילדים
שאלת התמיכה בילדינו איננה מסתיימת בכיבוי הנרות של יום ההולדת השמונה עשרה אלא רק לובשת צורה משפטית מותאמת ואחרת. היערכות נכונה לתקופת השירות הצבאי של הילדים דורשת הבנה רוחבית של פסיקות בית המשפט העליון ובעיקר הימנעות גורפת מביצוע פעולות חד צדדיות הנוגדות את לשון ההסכם המקורי.
כאשר שני ההורים מכירים לעומק את המסגרת החוקית ניתן לעבור את שלב הגיוס בשלווה אמיתית ולהתמקד בצמיחתו של הילד במקום לבזבז אנרגיות על מריבות כלכליות. ייעוץ משפטי מסודר לפני שמקבלים החלטה על הפסקת תשלומים מהווה את הדרך הבטוחה ביותר להגן על האינטרסים שלכם ולמנוע סנקציות.
אנו ממליצים לכם ליצור עמנו קשר טלפוני לתיאום שיחת ייעוץ ראשונית שבה נבחן יחד כיצד להתאים את פסקי הדין שלכם לפרק החדש בחיי המשפחה.
