בקצרה: מזונות ילדים עד גיל 6 ("קטני קטנים") נחשבים לפי הדין העברי חיוב מלא של האב, ולא חיוב "מדין צדקה" שמתחלק בין שני ההורים. הלכת בע"מ 919/15 שינתה את התמונה בעיקר מגיל 6 ומעלה. עם זאת, יש דיון הלכתי ומשפטי ער בשאלה אם במצבים מסוימים גם האם צריכה לשאת במזונות ילדים קטנים.
מה הכלל עד גיל 6?
החיוב במזונות ילדים בישראל נקבע לפי הדין האישי של ההורים. לגבי יהודים, הדין העברי מבחין בין ילדים עד גיל 6 לבין ילדים מגיל 6 ומעלה. הרמב"ם (הלכות אישות פרק יב, הלכה יד) פוסק שכשם שאדם חייב במזונות אשתו, כך הוא חייב במזונות ילדיו הקטנים עד שיהיו בני שש. מגיל שש ומעלה החיוב נשען על תקנות חכמים ועל דיני צדקה.
המשמעות המעשית: עד גיל 6, בתי המשפט ובתי הדין מטילים בדרך כלל על האב את הצרכים ההכרחיים של הילד, גם כשהאם משתכרת יותר ממנו.
מה שינתה הלכת 919/15?
בע"מ 919/15 קבע בית המשפט העליון שמגיל 6, כשהחיוב הוא מדין צדקה, שני ההורים נושאים במזונות לפי היכולת הכלכלית היחסית שלהם ובהתחשב בחלוקת זמני השהות. ההלכה לא שינתה באופן דומה את הכלל לגבי ילדים מתחת לגיל 6. לפירוט על החישוב מגיל 6, ראו את המדריך למזונות במשמורת משותפת.
מה קבע בית הדין הרבני הגדול?
בתיק 1462227/2 (הרב מימון נהרי, הרב מרדכי רלב"ג והרב אברהם מאיר שלוש, 3.4.2025) דן בית הדין הרבני הגדול במזונות של ילד בן 3. האם השתכרה הרבה יותר מהאב, וזמני השהות היו קרובים לשוויוניים. בית הדין קבע שחיוב האב במזונות קטני קטנים הוא מן התורה לדעת רבים מהפוסקים, ושהאם אינה חייבת במזונות של ילד בגיל זה, כי אין זה חיוב מדין צדקה. האב חויב בסכום חודשי כולל מדור עד הגיע הילד לגיל 6, ונקבע שסמוך לגיל 6 יש לבקש מבית הדין האזורי לדון מחדש בגובה המזונות.
הדעה שמצדדת בחיוב האם
מנגד, במאמר של הרב אוריאל אליהו, דיין בבית הדין הרבני בנתניה, נטען שלשיטת פוסקים רבים, כשהאב אינו חייב עוד במזונות האם (למשל אחרי גירושין), גם חיובו במזונות ילדים מתחת לגיל 6 הוא מדין צדקה. עוד נטען שלאור השינויים בפסיקה ובמבנה הכלכלי של המשפחה, יש מקום לחייב את האם כשם שמחייבים את האב. זו עמדה שמופיעה בספרות ובחלק מפסקי הדין, אבל אינה הכלל המקובל.
מה זה אומר בפועל?
- עד גיל 6, צפוי שהאב יחויב בצרכים ההכרחיים של הילד גם כשהאם מרוויחה יותר וגם כשזמני השהות רחבים.
- היקף זמני השהות והפער בהכנסות יכולים להשפיע על גובה הסכום, אבל פחות מאשר מגיל 6.
- כדאי לתכנן מראש את המעבר לגיל 6: הסכמים רבים קובעים מנגנון לעדכון המזונות בגיל זה.
- הערכאה (בית משפט לענייני משפחה או בית דין רבני) והגישה של השופט או הדיין יכולות להשפיע על התוצאה, ולכן כדאי לבדוק את העניין לפני שמגישים תביעה.
לקריאה נוספת: מזונות במשמורת משותפת | חזקת הגיל הרך | הגדלת מזונות
לשיחה עם המשרד: 050-5076507, או שאלון פנייה קצר.
מידע כללי בלבד, אינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני.
