בקצרה: כשהורים גרושים חלוקים בשאלה אם הילד צריך טיפול פסיכולוגי, ההכרעה עוברת לבית המשפט. בבע"מ 5710/05 (פסק דין מיום 6.7.2006) קבע בית המשפט העליון את המתווה שלפיו בית המשפט צריך לפעול לפני שהוא מורה על טיפול כזה.
הבסיס בחוק
הבקשה מוגשת לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות: סעיף 25, שעוסק בהחלטות לגבי ילדים של הורים שחיים בנפרד, וסעיף 68, שמסמיך את בית המשפט לנקוט אמצעים לשמירת ענייני קטין. בית המשפט העליון קבע שאפשר להיעזר לשם כך בהסדרים שבחוק הנוער (טיפול והשגחה).
המתווה שנקבע
- שמיעת הילד וההורים: בית המשפט מכריע אחרי ששמע את הקטין ואת האחראים עליו, ואת פקיד הסעד כשיש מעורבות של גורמי הרווחה. חריג: כשהילד אינו מסוגל להבין את העניין, או כשהבאתו עלולה לפגוע בשלומו.
- חוות דעת של פסיכולוג מומחה שבדק את הילד. בית המשפט רשאי להורות על אבחון, אם שוכנע על סמך ראיות שקיימת אפשרות שהילד זקוק לטיפול. רצוי שהמטפל יהיה פסיכולוג אחר מזה שהמליץ.
- תסקיר סעד נוסף, לפי שיקול דעת בית המשפט בכל מקרה.
- הגדרה ברורה: הצו צריך לציין שמדובר בטיפול פסיכולוגי, להבדיל מטיפול פסיכיאטרי.
- לזמן סביר: בשים לב לגיל הילד, לעמדות ההורים ולחוות הדעת.
- צו זמני דחוף: רק כשיש צורך מיידי לשם הגנה על שלום הילד, ובמגבלות הזמן שבחוק הנוער.
למה שמיעת הילד חשובה כאן במיוחד
בית המשפט הדגיש שטיפול פסיכולוגי, יותר מטיפול רפואי, מחייב שיתוף פעולה של המטופל. לכן לעמדת הילד יש משקל במכלול השיקולים, בהתאם לגילו ולמידת הבנתו.
מה זה אומר להורים
הורה שמבקש טיפול צריך להביא ראיות לכך שהילד עשוי להזדקק לו. הורה שמתנגד יכול לטעון שהמתווה לא קוים, למשל כשלא נערכה בדיקה של פסיכולוג מומחה או שהילד לא נשמע.
נקודת המוצא: אוטונומיה של ההורים
בית המשפט העליון פתח בכך שלהורים יש זכות יסודית לגדל את ילדיהם בלי התערבות חיצונית. המדינה מתערבת בעיקר בשני מצבים: כשההורים אינם ממלאים את תפקידם, וכשיש ביניהם מחלוקת שדורשת הכרעה. מחלוקת בין הורים גרושים על טיפול פסיכולוגי היא מהסוג השני.
המתווה שקבע בית המשפט העליון
- שמיעה: בית המשפט מכריע אחרי ששמע את הקטין, את ההורים, ואת פקיד הסעד כשהוא מעורב. החריג לשמיעת הקטין הוא כשאינו מסוגל להבין את העניין, או כששמיעתו עלולה לסכן את שלומו.
- חוות דעת: ההחלטה צריכה להתבסס גם על חוות דעת של פסיכולוג מומחה שבדק את הקטין. בית המשפט יורה על בדיקה כזו רק אם שוכנע מהראיות שקיימת אפשרות שהילד זקוק לטיפול. אחרת, הוא רשאי לדחות את הבקשה גם בלי חוות דעת.
- מטפל אחר: רצוי שהפסיכולוג המטפל יהיה אחר מזה שהמליץ על הטיפול.
- תסקיר: בית המשפט קובע בכל מקרה אם נדרש, בנוסף, גם תסקיר של פקיד סעד.
- הצו עצמו: ההחלטה צריכה לציין במפורש שמדובר בטיפול פסיכולוגי, ולא פסיכיאטרי, ולהינתן לזמן סביר בהתחשב בגיל הילד. בית המשפט העיר שהעברה גורפת של הסמכות לפקיד הסעד או להורה אחד, עד הבגרות, אינה מצב רצוי.
למה חשוב לשמוע את הילד
בית המשפט הדגיש שטיפול פסיכולוגי, יותר מטיפול רפואי, דורש שיתוף פעולה של המטופל. לכן לדעת הילד יש משקל מיוחד, בכפוף לגילו ולמידת הבנתו.
מה עושים בפועל
- לנסות קודם להגיע להסכמה, למשל בעזרת המלצה של היועצת בבית הספר או של רופא הילדים.
- כשאין הסכמה, להגיש בקשה מנומקת לבית המשפט לענייני משפחה, עם ראיות לכך שהילד עשוי להזדקק לטיפול.
- לצפות שבית המשפט ימנה פסיכולוג מומחה לבדיקה, ולא יכריע רק לפי טענות ההורים.
קראו עוד: שמיעת הילד בבית המשפט | אמצעי שמירה לטובת קטין | שני ההורים אפוטרופסים
לקריאה נוספת: עורך דין לענייני משפחה ברחובות | עורך דין גירושין | זמני שהות שווים
לשיחה: 050-5076507, או בשאלון קצר.
מידע כללי בלבד, אינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני.
