בקצרה: מי שמבקש סעד זמני – למשל עיקול, צו מניעה או צו עיכוב יציאה מהארץ – נדרש בדרך כלל לצרף התחייבות עצמית לפצות את הצד השני אם הצו יתברר כמיותר, ולעיתים גם להפקיד ערובה. בתיקי משפחה יש כללים מיוחדים, במיוחד כשמדובר במזונות זמניים, זמני שהות ועיכוב יציאה של קטין.
הכלל: סעד זמני מותנה בהתחייבות עצמית ובערובה
תקנה 32(א) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020, מחילה על סעדים זמניים את תקנה 96 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. לפי תקנה 96:
- סעד זמני מותנה בהתחייבות עצמית של המבקש, וכן בערובה, לשם פיצוי על נזק שייגרם למי שהצו מופנה אליו, אם הצו יפקע או יצומצם (תקנה 96(א)).
- ההתחייבות העצמית מצורפת לבקשה, ערוכה לפי הנוסח שבטופס 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, ואינה מוגבלת בסכום, אלא אם בית המשפט הורה אחרת (תקנה 96(ב)).
- הערובה צריכה להיות מספקת להנחת דעתו של בית המשפט. בית המשפט רשאי, מטעמים מיוחדים, לפטור ממנה. הסעד נכנס לתוקף רק עם הפקדת כל הערובות שנקבעו, אלא אם בית המשפט הורה אחרת (תקנה 96(ג)).
החריג בתיקי משפחה: מזונות זמניים וענייני קטינים
תקנה 32(ב) לתקנות סדרי הדין במשפחה קובעת כלל שונה לשלושה סוגים של בקשות: מזונות זמניים לקטין, זמני שהות זמניים, וסעד זמני אחר בעניין קטין לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. בבקשות אלה בית המשפט רשאי להורות על התחייבות עצמית או ערובה, אם סבר שהדבר צודק וראוי בנסיבות. כלומר, במקום חובה אוטומטית – שיקול דעת.
ההיגיון עולה מתקנה 31: מטרת סעד זמני בענייני קטינים היא להבטיח את טובת הקטין, את צרכיו ואת מימוש האחריות ההורית בתקופה הזמנית. ערובה כספית כתנאי למזונות זמניים לילד הייתה עלולה לפגוע במטרה הזו.
צו עיכוב יציאה מהארץ: פטור מערובה בשני מקרים
לפי תקנה 32(ג), מבקש פטור מהפקדת ערובה, אלא אם בית המשפט הורה אחרת מטעמים שיירשמו, בשני מקרים:
- בקשה לצו עיכוב יציאה מהארץ במעמד צד אחד בתביעה למזונות.
- בקשה לצו עיכוב יציאה מהארץ נגד קטין לפי תקנה 35(ב).
שימו לב: הפטור הוא מהפקדת ערובה. התקנה אינה מזכירה פטור מהתחייבות עצמית.
מה שוקל בית המשפט בבקשה לסעד זמני
תקנה 95(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי מונה בין השיקולים את הנזק שעלול להיגרם למבקש אם הסעד לא יינתן, מול הנזק שעלול להיגרם למשיב אם יינתן; האם יש סעד שפוגע פחות ומשיג את אותה מטרה; ואת תום לבם של הצדדים. גובה הערובה שתידרש קשור בדרך כלל להיקף הנזק האפשרי למשיב.
סעד במעמד צד אחד
ככלל, בקשה לסעד זמני נדונה במעמד שני הצדדים. בית המשפט רשאי לתת סעד זמני ארעי במעמד צד אחד מטעמים מיוחדים, אם שוכנע שהעיכוב או יידוע המשיב יסכלו את מטרת הסעד או יגרמו נזק חמור (תקנה 97(א)). כשניתן צו כזה, יומצאו למשיב הצו, הבקשה והמסמכים, וגם כתב הערבות, ללא דיחוי ולא יאוחר משלושה ימים (תקנה 97(ד)), וייקבע דיון במעמד הצדדים לא יאוחר מ-14 ימים, למעט בצו עיקול או צו לתפיסת ראיות (תקנה 97(ה)).
שאלות נפוצות
מה ההבדל בין התחייבות עצמית לערובה?
התחייבות עצמית היא מסמך שהמבקש חותם עליו ומתחייב לפצות על נזק, בלי הגבלת סכום אלא אם נקבע אחרת. ערובה היא בטוחה שמופקדת בפועל, למשל פיקדון כספי או ערבות, להנחת דעת בית המשפט (תקנה 96).
האם בבקשה למזונות זמניים לילד חייבים להפקיד ערובה?
לא באופן אוטומטי. לפי תקנה 32(ב), בית המשפט רשאי להורות על כך רק אם סבר שהדבר צודק וראוי בנסיבות.
מה קורה אם הצו יתבטל בהמשך?
ההתחייבות והערובה נועדו בדיוק למצב הזה: פיצוי מי שהצו ניתן נגדו, על נזק שנגרם לו אם הצו פקע או צומצם (תקנה 96(א)).
לקריאה נוספת: טופס התחייבות וכתב ערבות להורדה | צו עיכוב יציאה מהארץ | סדרי הדין בבית המשפט לענייני משפחה
לשיחה: 050-5076507, או בשאלון קצר.
מידע כללי בלבד, אינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני.
