ביטול צוואה נשמע כמו הפעולה הפשוטה ביותר בדיני הירושה: כתבתי, התחרטתי, ביטלתי. בצוואה רגילה זה אכן כמעט כך. בצוואה הדדית זה לא. אחרי פטירת אחד מבני הזוג, בן הזוג שנותר אינו יכול פשוט לשנות את דעתו: החוק דורש ממנו לוותר על מה שקיבל, ואם העיזבון כבר חולק, להשיב אותו. רבים מגלים את המחיר הזה רק כשהם כבר יושבים אצל עורך דין עם צוואה חדשה ביד.
עיקרי הדברים
- שלוש דרכים לבטל צוואה רגילה – ביטול מפורש באחת מצורות הצוואה, השמדת המסמך, או צוואה חדשה סותרת.
- צוואה חדשה מבטלת רק במידת הסתירה – לפי סעיף 36(ב), ולכן היעדר סעיף ביטול מפורש יוצר שתי צוואות שחיות זו לצד זו.
- בצוואה הדדית בחיי שניהם – נדרשת הודעה בכתב לבן הזוג, והתוצאה היא ביטול שתי הצוואות.
- אחרי פטירה אחת המחיר כספי – הסתלקות מהמנה שהתקבלה, ואם העיזבון חולק – השבה של כל מה שנתקבל.
- סעיף 8א אינו רטרואקטיבי – הוא חל על צוואות הדדיות שנערכו לאחר התיקון מ-2005.
שלוש הדרכים לבטל צוואה רגילה
סעיף 36 לחוק הירושה מגדיר את כל האפשרויות, והן קצרות[1]. לפי סעיף 36(א), המצווה רשאי לבטל את צוואתו בשתי דרכים: ביטול מפורש באחת הצורות לעשיית צוואה, או השמדת הצוואה. לפי סעיף 36(ב), גם צוואה חדשה מבטלת את הקודמת, אך רק במידה מסוימת.
שתי נקודות מקדימות חשובות. ראשית, זכות הביטול היא זכותו האישית של המצווה בלבד. אף אחד אינו יכול לבטל צוואה בשמו, וגם לא מיופה כוח. שנית, הזכות הזאת מוגנת בחוק: סעיף 27 קובע שהתחייבות לעשות צוואה, לשנותה או לבטלה, או שלא לעשות אחת מאלה, אינה תופסת. גם הוראה בתוך הצוואה עצמה השוללת או מגבילה את זכות המצווה לשנותה אינה תקפה.
אי אפשר להבטיח לאדם שלא תשנו את הצוואה לטובתו, ואי אפשר לכתוב בצוואה שהיא בלתי ניתנת לשינוי. החוק פשוט לא מכיר בהתחייבויות כאלה.
ביטול מפורש: איך עושים את זה נכון
הדרך הבטוחה ביותר. ביטול מפורש נעשה "באחת הצורות לעשיית צוואה", כלומר במסמך שעומד באותן דרישות צורניות החלות על צוואה: בכתב יד, בעדים או בפני רשות.
המשמעות המעשית מפתיעה רבים. מכתב מודפס שבו נכתב "אני מבטל את צוואתי מיום פלוני", חתום אך בלי עדים, אינו ביטול תקף. אם רוצים לבטל בלי לערוך צוואה חדשה, יש לעשות זאת בכתב יד מלא ומתוארך וחתום, או במסמך שנחתם בפני שני עדים לפי אותם כללים של צוואה בעדים.
מכאן נובע הכלל המעשי הפשוט ביותר: במרבית המקרים עדיף לערוך צוואה חדשה הכוללת סעיף ביטול מפורש של כל צוואה קודמת, במקום לבטל בנפרד. כך מקבלים גם ביטול וגם הסדר חדש, במסמך אחד שעומד בדרישות הצורה.
השמדת הצוואה: חזקה שמסתירה סיכון
סעיף 36(א) מוסיף: "השמיד המצווה את הצוואה, חזקה עליו שהתכוון בכך לבטלה".
החזקה הזאת נוחה אך מסוכנת, משתי סיבות. הראשונה: היא חלה על השמדה בידי המצווה עצמו. צוואה שאבדה, נשרפה בשריפה או הושמדה בידי אדם אחר אינה נכנסת לגדר החזקה, ולעיתים ניתן יהיה לקיים אותה על בסיס העתק או ראיות אחרות.
השנייה, והמעשית יותר: אם קיימים עותקים נוספים, ובמיוחד אם הצוואה הופקדה אצל הרשם לענייני ירושה, השמדת העותק שבבית לא בהכרח מסיימת את הסיפור. העותק המופקד ימשיך להתקיים, ויהיה צורך להוכיח שהמצווה אכן התכוון לבטל.
השמדה היא דרך סבירה רק כשמדובר בעותק יחיד ידוע, וגם אז עדיף לתעד. ביטול מסודר במסמך עדיף תמיד על קריעה של נייר[2].
צוואה חדשה: הביטול החלקי שאיש לא התכוון אליו
כאן נמצאת אחת התקלות הנפוצות ביותר, והיא נובעת מניסוח מדויק של סעיף 36(ב): "צוואה חדשה, אף אם אין בה ביטול מפורש של צוואה קודמת, רואים אותה כמבטלת את הקודמת במידה שהוראות הצוואה החדשה סותרות את הוראות הצוואה הקודמת, זולת אם אין בצוואה החדשה אלא הוספה על האמור בצוואה הקודמת".
שימו לב למילים "במידה ש". הביטול אינו אוטומטי ואינו מלא. הוא חל רק על החלקים הסותרים.
התוצאה בשטח: אדם שערך צוואה ב-2010 וצוואה נוספת ב-2022 בלי סעיף ביטול, הותיר אחריו שתי צוואות תקפות שיש לקרוא יחד. היכן שהן סותרות, המאוחרת גוברת. היכן שהן משלימות, שתיהן חלות. היורשים מגלים את זה אחרי הפטירה, ומתחילים להתווכח על מה בדיוק סותר את מה.
עצור – סעיף ביטול מפורש הוא לא פורמליות
כל צוואה חדשה צריכה לכלול משפט מפורש המבטל כל צוואה קודמת, בין אם ידועה ובין אם לא. בנוסף, יש לאסוף ולהשמיד עותקים ישנים, ואם צוואה קודמת הופקדה אצל הרשם לענייני ירושה, לטפל גם בכך. היעדר סעיף הביטול הוא אחד הגורמים השכיחים להתנגדויות, והוא נמנע במשפט אחד.
צוואה הדדית: למה הכללים שונים לחלוטין
צוואה הדדית נערכת בין בני זוג המסתמכים זה על הוראותיו של זה. ההסתמכות ההדדית הזאת היא בדיוק מה שמצדיק הגבלה על חופש הביטול, שאחרת היה מאפשר לבן זוג ליהנות מהצוואה ההדדית ואז לשנות את שלו.
ההסדר קבוע בסעיף 8א לחוק הירושה, שנוסף בתיקון מספר 12 משנת 2005. נקודה שחשוב לברר לפני כל דבר אחר: הסעיף אינו חל רטרואקטיבית[4]. צוואות הדדיות שנערכו לפני התיקון כפופות לדין שקדם לו, ולכן התאריך שבו נערכה הצוואה הוא השאלה הראשונה שיש לשאול.
הסעיף פותח בהגדרה רחבה: צוואות הדדיות יכולות להיערך בשני מסמכים נפרדים שנערכו באותה עת, או במסמך אחד. ההסתמכות יכולה להיות על כך שבן הזוג יזכה, או על כך שגורם שלישי יזכה[3].
חשוב להבחין בין ביטול הצוואה לבין פסילתה. המסלולים שונים לגמרי, והם עומדים לרשות אנשים שונים ובמועדים שונים. דרישות הצורה עצמן, שחלות על כל עריכת צוואה, חלות גם על מסמך ביטול.
ביטול בחיי שני בני הזוג
כל עוד שניהם בחיים, המנגנון פשוט יחסית. לפי סעיף 8א(ב)(1), המצווה המבקש לבטל את צוואתו ימסור הודעה בכתב על ביטול הצוואה למצווה השני.
אבל יש לכך תוצאה שרבים אינם צופים: "נמסרה הודעה כאמור, בטלות הצוואות ההדדיות של שני המצווים". כלומר, הודעת ביטול של צד אחד מפילה את שתי הצוואות ולא רק את שלו.
בן הזוג השני נותר ללא צוואה כלל, גם אם לא ביקש דבר ולא עשה דבר. זו תוצאה הגיונית, שכן ההסתמכות ההדדית נשברה, אבל היא מחייבת את מי שמקבל הודעה כזאת לפעול מיד ולערוך צוואה חדשה משלו.
הדרישה הצורנית כאן היא הודעה בכתב ומסירתה. לכן כדאי לתעד את המסירה, ולא להסתפק בשיחה או בהודעה שנשלחה בלי אישור קבלה.
ביטול לאחר פטירת אחד מבני הזוג: כאן מתחיל המחיר
זהו החלק שהופך את הצוואה ההדדית לכלי כובל. סעיף 8א(ב)(2) מבחין בין שני מצבים.
כל עוד לא חולק העיזבון. בן הזוג שנותר בחיים ומבקש לבטל את צוואתו "יסתלק שלא לטובתו, לטובת ילדו או לטובת אחיו של המוריש, מכל מנה או מכל חלק בעיזבון שהוא אמור לקבל לפי הצוואה ההדדית של המצווה שמת".
שימו לב לניסוח המדויק: ההסתלקות היא "שלא לטובתו". כלומר אי אפשר להסתלק ולהישאר נהנה בדרך עקיפה. ההסתלקות מופנית לילדו של המוריש או לאחיו, בהתאם לכללי ההסתלקות.
לאחר שהעיזבון כבר חולק. כאן הדרישה כבדה יותר: בן הזוג שנותר בחיים ומבקש לבטל את צוואתו "ישיב את כל שירש לפי הצוואה ההדדית לעיזבון, ואם השבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה – ישיב את שווי המנה או החלק בעיזבון שירש".
במילים פשוטות: רוצה לשנות את הצוואה? החזר את מה שקיבלת. אם הדירה כבר נמכרה או שאי אפשר להשיב אותה בעין, החזר את שוויה.
זהו מחיר כניסה אמיתי, והוא הסיבה שצוואה הדדית מתאימה לזוגות שרוצים כבילה הדדית ולא לזוגות שרוצים רק נוחות של מסמך אחד.
מה אפשר להתנות מראש, ומה בטל
סעיף 8א(ג) מסדיר את גבולות ההתנאה, והוא קצר ומכריע: "הוראות סעיף קטן (ב) יחולו אם אין בצוואות ההדדיות הוראה אחרת, ואולם הוראה השוללת לחלוטין את הזכות לבטל את הצוואה בחיי שני בני הזוג – בטלה".
נפרק זאת לשניים. מצד אחד, בני הזוג רשאים לקבוע מנגנון ביטול שונה מברירת המחדל שבסעיף. אפשר להקל, אפשר להחמיר, ואפשר לעצב הסדר מותאם. זהו מרחב תכנון ממשי שרוב הזוגות אינם מנצלים.
מצד שני, יש גבול אחד מוחלט: הוראה השוללת לחלוטין את הזכות לבטל בחיי שני בני הזוג היא בטלה. זהו המשך ישיר של העיקרון שבסעיף 27, שלפיו אי אפשר לכבול את חופש הציווי באופן מלא.
מי ששוקל עריכת צוואה הדדית צריך להחליט מראש עד כמה הוא רוצה להיכבל, ולנסח את מנגנון הביטול בהתאם ולא להשאיר אותו לברירת המחדל.
חשוב לדעת: ידועים בציבור בכלל
סעיף 8א מדבר על "בני זוג", וההגדרה אינה מוגבלת לנשואים בלבד. גם בני זוג ידועים בציבור יכולים לערוך צוואות הדדיות ולהיות כפופים לאותם כללי ביטול. מכיוון שמעמדם של ידועים בציבור נקבע בנסיבות ולא ברישום, חשוב במיוחד לתעד את מערכת היחסים בעת עריכת הצוואה, כדי שלא תתעורר מחלוקת לגבי עצם תחולת הסעיף.
הטעויות שחוזרות על עצמן
לבטל במכתב רגיל. ביטול מפורש דורש את אחת מצורות הצוואה. מכתב מודפס וחתום בלי עדים אינו עומד בדרישה.
לערוך צוואה חדשה בלי סעיף ביטול. התוצאה היא שתי צוואות שיש לקרוא יחד, ומחלוקת מובנית על גבולות הסתירה.
להניח שגירושין מבטלים את הצוואה. שינוי במצב המשפחתי אינו מבטל צוואה אוטומטית. מי שהתגרש ולא עדכן, עלול להוריש לבן הזוג לשעבר.
בצוואה הדדית: להודיע בעל פה. החוק דורש הודעה בכתב. שיחה, גם אם התקיימה בפני עדים, אינה ממלאת את הדרישה.
לשכוח שהביטול מפיל את שתי הצוואות. מי שמקבל הודעת ביטול נותר בלי צוואה, וצריך לפעול מיד.
להתעלם מתאריך עריכת הצוואה ההדדית. צוואה שנערכה לפני אוגוסט 2005 אינה כפופה לסעיף 8א, והדין שחל עליה שונה. זו שאלה מקדמית שיש לברר לפני כל ייעוץ.
מי שנתקל בצוואה שלדעתו אינה משקפת את רצון המצווה, נמצא במסלול אחר לגמרי: לא ביטול בידי המצווה אלא התנגדות לצוואה, שמוגשת לאחר הפטירה ובעילות שונות לחלוטין.
שאלות נפוצות
האם גירושין מבטלים אוטומטית צוואה לטובת בן הזוג?
לא. צוואה נותרת בתוקפה עד שהיא מבוטלת באחת הדרכים שבסעיף 36. אדם שהתגרש ולא ערך צוואה חדשה עלול להוריש לגרוש או לגרושה. עדכון צוואה הוא אחד הדברים הראשונים שיש לעשות בסיום הליך גירושין, ולא אחרון.
האם אפשר לבטל רק סעיף אחד מהצוואה?
כן. ניתן לערוך תוספת לצוואה, המבטלת או משנה הוראה מסוימת, ובלבד שהיא נעשית באחת מצורות הצוואה ועומדת בכל דרישותיה. בפועל, כשיש יותר משינוי קטן אחד, עדיף לערוך צוואה חדשה ושלמה הכוללת ביטול מפורש, כדי לא ליצור פסיפס מסמכים.
בן זוגי נפטר ואני רוצה לשנות את הצוואה ההדדית. יש דרך בלי להחזיר?
ברירת המחדל שבחוק מחייבת הסתלקות או השבה, בהתאם לשאלה אם העיזבון כבר חולק. עם זאת, סעיף 8א(ג) מאפשר לבני הזוג לקבוע מראש בצוואות הדדיות הוראה אחרת. לכן השאלה הראשונה היא מה נכתב בצוואות עצמן. אם לא נקבע מנגנון חלופי, חלה ברירת המחדל על כל עלותה.
האם מיופה כוח או אפוטרופוס יכולים לבטל צוואה בשם המצווה?
לא. עריכת צוואה וביטולה הן פעולות אישיות במובהק. מיופה כוח בייפוי כוח מתמשך אינו מוסמך לערוך צוואה בשם הממנה, ובאופן דומה אין בידו לבטל צוואה קיימת. אם המצווה אינו כשיר עוד, הצוואה הקיימת היא זו שתקבע.
לסיכום
בצוואה רגילה, הביטול הוא זכות כמעט מוחלטת: שלוש דרכים, בלי צורך בהסכמת איש, ובלי אפשרות להתחייב מראש שלא לעשותו. הסיכון היחיד הוא טכני, ונובע ברובו מהיעדר סעיף ביטול מפורש.
בצוואה הדדית התמונה הפוכה. הביטול אפשרי, אך הוא כרוך בתנאים ובמחיר: הודעה בכתב שמפילה את שתי הצוואות בחיי שני בני הזוג, והסתלקות או השבה לאחר פטירת אחד מהם. זהו בדיוק הרעיון שמאחורי הכלי, ולכן מי שבוחר בו צריך לבחור אותו בעיניים פקוחות ולנסח את מנגנון הביטול מראש, ולא לגלות אותו בדיעבד.
מקורות שצוטטו במאמר (4)
- [1] חוק הירושה, תשכ"ה-1965, סעיפים 8א, 27 ו-36 – נבו
- [2] ביטול צוואה – דרכים ותנאים – כל-זכות
- [3] צוואה – סוגים, תוקף ושינוי – כל-זכות
- [4] סעיף 8א לחוק הירושה (צוואות הדדיות) – עיוני משפט – כתב העת עיוני משפט, אוניברסיטת תל אביב
מילון מושגים
המאמר עודכן לאחרונה: אוקטובר 2026 ומשקף את המצב המשפטי הנוכחי. המידע המובא אינו ייעוץ משפטי.
רוצים לבטל או לשנות צוואה?
בצוואה הדדית, הדרך שבה מבטלים קובעת גם כמה זה יעלה לכם. לשיחה: 050-5076507 | שאלון קצר ונחזור אליכם
מדריך מקיף: סעיפי חוק הירושה – מדריך מעשי
