פסק הדין עוסק בבקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בחיפה מיום 7.6.2024, שפסקה מזונות זמניים בסך 1,000 ש"ח עבור הקטין יליד 2015, אך לא פסקה מזונות עבור אחותו הקטינה. המקרה מדגים את הדילמות הייחודיות בפסיקת מזונות כאשר מעורבות קצבאות נכות ומצב כלכלי קשה של שני ההורים.
הרקע העובדתי כולל בני זוג לשעבר נוצרים, כאשר לכל אחד מהם ילד מנישואין קודמים. הקטינים עברו שינויים מרחיקי לכת בעבר – תחילה הפנו עורף לאמם, אך בשלהי 2023 עברו למשמורתה הזמנית על רקע טענות לתקיפה, וזמני השהות עם האב מתקיימים במרכז קשר באופן מצומצם. הקטינה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כבעלת נכות וקיבלה קצבה חודשית של כ-3,300 ש"ח, בנוסף לסיוע בשכר של 1,170 ש"ח וגמלת הבטחת הכנסה של 2,708 ש"ח לאם.
בית משפט קמא בחן את יכולות ההורים ונתן דעתו להוראות הדין הדתי האישי. הוא התרשם מיכולות מצומצמות ביותר של שני ההורים וממצבם הקשה, וקבע כי הכנסות האם עולות על הכנסת האב. הכנסת האם חושבה כמורכבת מגמלת הבטחת הכנסה של 2,708 ש"ח, קצבת ילד נכה של 1,771 ש"ח, קצבת נכות עבור הקטינה של כ-3,300 ש"ח וסיוע בשכ"ד של 1,170 ש"ח, בסך הכל 8,900 ש"ח. המשיב מתקיים מקצבת הבטחת הכנסה ועבר לאחרונה ניתוח בגבו.
המבקשת הגישה בקשת רשות ערעור בטענה שבית משפט קמא שגה בפסיקת מזונות נמוכים עבור הקטין הנופלים מהסכום המינימלי לסיפוק צרכיו ההכרחיים, התעלם מדמי המדור, ועבור הקטינה לא פסק דבר. המבקשת טענה שקצבת הנכות של הקטינה הופחתה לאחרונה לכדי 1,700 ש"ח לחודש, והקצבה לא נועדה לספק צרכים הכרחיים אלא צרכים מיוחדים בעקבות הנכות.
המשיב התנגד לבקשה בטענה שלא נפלה שגגה בהחלטת בית משפט קמא, והדגיש את מצבו הבריאותי הקשה, העדר הכנסה וכי הוא מתקיים בדוחק עת מגדל את בנו הנוסף מנישואיו הקודמים. התקיים דיון שבמהלכו השלימו הצדדים את טיעוניהם.
בית המשפט המחוזי דחה את בקשת רשות הערעור תוך מתן הערות חשובות בנושא יחס בין קצבאות נכות למחויבות מזונות הורית. בית המשפט קבע שיש ממש בטענת המבקשת לפיה הקצבה החודשית של הקטינה הופחתה וכי זו לא נועדה להחליף את זכאותה למזונות מהוריה. כפי שקבע בית המשפט בעבר, קצבה מסוג זה נועדה בראש ובראשונה למימון הצרכים המיוחדים של הקטין בעקבות נכותו.
בית המשפט ציין שלמרות שבית משפט קמא היה ער לעובדה שגידול הילדים מוטל על האישה בלבד, נראה שהיה מקום לתת לכך ביטוי במסגרת פסיקת מזונות, גם אם מינימליים ומצומצמים ביותר עבור הקטינה. עוד נמצא שהמשיב מתגורר בבית הוריו המנוחים והוא היורש הבלעדי, כאשר בית זה מספק לו קורת גג ללא שהוא נושא בהוצאה כלשהי, להבדיל מהמבקשת המגדלת את הקטינים ומשלמת דמי שכירות.
בית המשפט קבע שיש לתת דעת במסגרת פסיקת מזונות גם לרכוש – בית רחב מימדים, למרות שהמשיב נמנע עד כה מלהוציא צו ירושה אחר הוריו. במסגרת הדיון הסכימו הצדדים שיינתן צו המופנה למוסד לביטוח לאומי לשם קבלת מידע מלא בדבר קצבאות המשולמות עבור הילדים וההורים, לרבות תביעות שהגישו לשם קבלת הטבות או קצבאות.
בית המשפט קבע שהנתונים המלאים מהמוסד לביטוח לאומי יונחו לפני בית משפט קמא כדי שפסיקת המזונות תיעשה לאחר קבלת מלוא המידע הרלוונטי. בכפוף לכך, ומשהיה משוכנע שבית משפט קמא היה עתיד ממילא לשוב ולהידרש לשאלת המזונות הזמניים במועד קרוב יחסית, ובשים לב לנתונים ומידע נוסף שיתקבלו בהמשך, לא שוכנע שקמה בשלב זה עילת התערבות של ערכאת הערעור בהחלטה קמא.
הפסק דין מבהיר עקרונות חשובים בדיני מזונות: קצבאות נכות אינן מהוות תחליף למחויבות מזונות הורית אלא נועדו למימון צרכים מיוחדים. גם במקרים של מצב כלכלי קשה יש לבחון את מלוא התמונה הכלכלית, לרבות רכוש ותנאי מגורים. פסיקת מזונות זמניים מחייבת מידע מלא ומדויק על מצבם הכלכלי של הצדדים, ויש לעדכן את הפסיקה כאשר מתקבל מידע נוסף.
בית המשפט מדגיש שההורים אינם יכולים להתנער ממחויבותם למזונות ילדיהם גם כאשר הילדים זוכים לקצבאות מהמדינה, והמחויבות קיימת גם כאשר המצב הכלכלי קשה. המקרה מלמד על החשיבות של איסוף מידע מלא לפני פסיקת מזונות ועל הצורך לעדכן פסיקות בהתאם להתפתחויות במצב הכלכלי של הצדדים.
