פסק הדין עוסק בסכסוך משפחתי מתמשך בין בני זוג שהתגרשו בשנת 2020, ולהם שני קטינים ילידי 2012 ו-2016. מדובר בסכסוך בעצימות גבוהה, אשר מאז שנת 2019 מתנהלים בעניינו הליכים רבים הן בבית המשפט לענייני משפחה והן בבית המשפט לנוער. לאורך השנים עברו הקטינים בין מסגרות שונות, לרבות משמורת אצל האב, מרכז חירום, חזרה לבית האם, ובהמשך פתיחה חוזרת של הליכי נזקקות. אחד הקטינים פיתח ניכור הורי כלפי האם, ובהמשך הושם במסגרת חוץ-ביתית.
הגשת התובענה החדשה והחלטת בית המשפט לענייני משפחה
בדצמבר 2023 הגישה האם תובענה לבית המשפט לענייני משפחה, במסגרתה עתרה להעברת האחריות ההורית אליה, לקביעת זמני שהות, ולמינוי גורמי טיפול ומומחים. במקביל, התנהלו הליכי נזקקות פעילים בבית המשפט לנוער. בית המשפט לענייני משפחה הורה על עיכוב ההליכים בתובענה, בקובעו כי אין מקום לנהל הליך מקביל כאשר בית המשפט לנוער מצוי בעובי הקורה, וכי קיים חשש ממשי להכרעות סותרות. עם זאת, צוין כי בעתיד ניתן יהיה לשוב ולבחון את מעורבות בית המשפט לענייני משפחה.
העיון החוזר והגבלת היקף התביעה
לאחר שערכאת הערעור ציינה כי סוגיית הניכור ההורי ראויה להתברר בבית המשפט לענייני משפחה, הוגשה בקשה לעיון חוזר. בהחלטה שניתנה לאחר מכן הותר לאם לחדש את ההליך רק ביחס לסוגיה מצומצמת אחת – חידוש הקשר בינה לבין אחד הקטינים – תוך חיובה להגיש כתב תביעה מתוקן ומוגבל, ולא לנהל את התובענה במלואה כפי שהוגשה.
הכרעת בית המשפט המחוזי
בית המשפט המחוזי קיבל את בקשת רשות הערעור ודן בה כבערעור. נקבע כי צמצום היקף התובענה פוגע בזכות הגישה לערכאות של האם, בעניין שהוא בבחינת דיני נפשות ממש – מימוש ההורות כלפי ילדיה. הודגש כי האם אינה יוזמת הליכים בבית המשפט לנוער, שם היא משיבה בלבד, וכי הערכאה הטבעית והיחידה אליה היא יכולה לפנות בענייני אחריות הורית, זמני שהות וקשר עם הקטינים היא בית המשפט לענייני משפחה. בהתאם לכך נקבע כי אין לחייבה להגיש כתב תביעה מתוקן ומוגבל, ויש לאפשר לה לנהל את התביעה על מלוא רוחב היריעה.
העיקרון המנחה – ריכוז ההליכים וטובת הקטינים
בית המשפט הדגיש את העיקרון לפיו הליכים בעניינם של קטינים צריכים להתנהל תחת ערכאה אחת, על מנת לקבל תמונה משפחתית מלאה, למנוע הכרעות סותרות ולהבטיח קידום מיטבי של טובת הקטינים. הערעור התקבל, החלטת ההגבלה בוטלה, ונקבע כי בית המשפט לענייני משפחה ידון בתובענה כפי שהוגשה. לא נפסקו הוצאות.