ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בקריות (כב' השופט ניר זיתוני) מיום 11.01.2024, אשר דחה בקשה לצו קיום צוואת המנוחה מיום 06.05.2008 וקיבל את ההתנגדות לקיומה.
רקע עובדתי: המערער הגיש בקשה לקיום צוואת אימו המנוחה, הגב' ל.מ. ז"ל, מיום 06.05.2008. המשיבים, שהם אחיו של המערער, התנגדו לקיומה של הצוואה. בית המשפט לענייני משפחה קבע כי דין הבקשה לקיום הצוואה להידחות, וכי יש לקבל את ההתנגדות לקיומה. נימוקיו העיקריים של בית המשפט קמא היו כי למערער הייתה מעורבות קריטית וממשית בעריכת הצוואה, המגיעה עד כדי מעורבות פסולה, וכי עדותו של המערער הייתה רצופה באי דיוקים וסתירות, ולכן אינה מהימנה.
טענות המערער בערעור: המערער טען בערעורו כי שגה בית המשפט קמא בקביעותיו. לטענתו:
- אי קיום מעורבות פסולה: לא הייתה לו כל מעורבות פסולה בעריכת הצוואה, והמנוחה ערכה את צוואתה באופן עצמאי וחופשי.
- מהימנות עדותו: עדותו הייתה מהימנה ואין בה סתירות שיש בהן כדי לפגוע באמינותו.
- הכרעה שגויה: בית המשפט קמא התבסס על ממצאים שגויים והגיע למסקנות שגויות, אשר הובילו לדחיית בקשתו לקיום הצוואה.
החלטת בית המשפט המחוזי (הרכב השופטים: חננאל שרעבי – אב"ד, אספרנצה אלון, אריה נאמן): בית המשפט המחוזי דחה את הערעור ואישר את פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה:
- התערבות בממצאי עובדה ומהימנות: בית המשפט המחוזי שב והדגיש כי ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בממצאי עובדה ומהימנות שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית, אלא במקרים חריגים ויוצאי דופן. במקרה דנן, בית משפט קמא נימק באופן מפורט את מסקנותיו בנוגע למעורבות הפסולה של המערער בעריכת הצוואה ואת קביעתו בדבר אי מהימנות עדותו.
- מעורבות פסולה: בית המשפט המחוזי מצא כי בית משפט קמא נתן משקל נכון לכלל החומר שהונח בפניו, לרבות עדויות הצדדים והעדים, והגיע למסקנה מנומקת ומבוססת כי קיימת מעורבות פסולה של המערער בעריכת הצוואה.
- אי מהימנות העדות: בית המשפט המחוזי אימץ את קביעת בית משפט קמא בדבר אי מהימנות עדותו של המערער. סתירות ואי דיוקים בעדותו של בעל דין יכולים להצביע על מעורבותו בעריכת הצוואה, ובמקרה זה, עדותו של המערער אכן חיזקה את המסקנה בדבר מעורבות פסולה.
- הצטברות נתונים: בית המשפט המחוזי ציין כי הצטברותם של הנתונים העובדתיים, הפעולות והמחדלים מצד המערער, כפי שפורטו בפסק הדין קמא, היוו בסיס איתן למסקנה כי המערער לקח חלק בעריכת הצוואה באופן המצדיק את ביטולה.
תוצאה: הערעור נדחה. פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה המחוזי, אשר דחה את הבקשה לקיום הצוואה וקיבל את ההתנגדות לקיומה, אושר.
