ערעור על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה שקבע את גובה מזונות שלושת הילדים הקטינים וכן את אופן חישובם לאחר הגיעם לגיל 6.
רקע עובדתי: הערעור הוגש על ידי המערער (האב) על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה (כב' השופט ארז שני בתלה"מ 53848-10-22) מיום 2.4.2024. פסק הדין ניתן בתביעת מזונות שהגישה המשיבה (האם) כנגד המערער למזונות שלושת ילדיהם הקטינים: א' (בת 5), מ' (בת 4) וע' (בן 2). בית משפט קמא קבע בפסק דינו כי הוא אינו נותן אמון בפירוט התובענה ובגובה המזונות שנדרש בה על ידי האם.
כתוצאה מכך, קבע בית המשפט את צורכי הקטינים על פי אומדנא. דמי המזונות שנפסקו על ידי בית משפט קמא עמדו על סך 6,040 ש"ח לחודש בתוספת מדור. קביעה זו התבססה על הנתונים הבאים:
- יחס ההכנסות: נקבע כי יחס ההכנסות של הצדדים עומד על 2/3 לטובת האב (כלומר, האב מרוויח פי שניים מהאם).
- צרכים הכרחיים: נקבע סכום של 1,750 ש"ח לחודש עבור צרכים הכרחיים של כל קטין.
- מדד "צורך קלוריות ממוצע": שיקולים אלו שימשו לקביעת סכום מזונות ממוצע לכל קטין. בנוסף, פסק הדין של בית משפט קמא כלל התייחסות לאופן חישוב המזונות העתידי כאשר כל אחד מהקטינים יגיע לגיל 6 (בהתאם לשינוי ההלכה הפסוקה בעניין חלוקת נטל המזונות לילדים בגיל זה).
- בית המשפט קבע במפורש את התחשיב שיש לבצע בהפחתת המזונות כאשר כל בת (א' ומ') תגיע לגיל 6, וכשהבן (ע') יגיע לגיל זה.
כך למשל, נקבע שכשהבת הבכורה תגיע לגיל 6, יופחתו המזונות ל-7,000 ש"ח לחודש עבור שני הקטינים הצעירים (מתחת לגיל 6) בתוספת 1,833 ש"ח עבור הבת הבכורה (שליש מ-5,500 ש"ח), ובסה"כ 8,833 ש"ח לחודש.
טענות המערער בערעור: המערער (האב) הגיש ערעור על פסק הדין של בית משפט קמא. עיקר טענותיו נגעו לגובה המזונות שנפסקו וכן לאופן חישוב המזונות העתידי:
- גובה מופרז של מזונות: המערער טען כי סכום המזונות שנקבע (6,040 ש"ח בתוספת מדור) הוא מופרז ואינו משקף את יכולותיו הכלכליות או את צרכי הילדים בפועל, במיוחד לאור קביעת בית משפט קמא עצמו כי לא נתן אמון בפירוט התובענה.
- טעות בחישוב מדור: המערער טען כי נפלה טעות בחישוב מרכיב המדור, וכי יש להפחית את חלקו בסכום זה.
- טעות בחישוב מזונות לאחר גיל 6: המערער חלק על התחשיב שנקבע למזונות הקטינים לאחר הגיעם לגיל 6, וטען כי החישוב שנקבע אינו עולה בקנה אחד עם ההלכה הפסוקה וכי הוא מחייב אותו בסכומים גבוהים יתר על המידה.
החלטת בית המשפט המחוזי (הרכב השופטים: שאול שוחט – אב"ד, עינת רביד, נפתלי שילה): בית המשפט המחוזי דחה את הערעור ואישר את פסק דינו של בית משפט קמא.
התערבות בהחלטות עובדתיות ושיקול דעת: השופט שאול שוחט (אב"ד) חזר על ההלכה הפסוקה לפיה ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בממצאים עובדתיים, ממצאי מהימנות או קביעות של בית משפט קמא הנוגעות לשיקול דעת, אלא במקרים חריגים ונדירים בהם נפלה טעות ברורה לעין, או כאשר ההחלטה אינה מבוססת על הראיות.
נזקקות הקטינים ויכולת ההורים: השופט הדגיש כי קביעת מזונות קטינים היא סוגיה מורכבת המצריכה איזון בין נזקקות הקטינים ליכולותיהם הכלכליות של ההורים. בית משפט קמא ערך איזון זה על בסיס הראיות שהוצגו בפניו, וקבע את גובה המזונות על פי אומדנא נוכח העדר אמון בנתונים שהוצגו בתובענה.
סכום המדור: בית המשפט המחוזי אישר את קביעת בית משפט קמא לגבי מרכיב המדור, וקבע כי הוא סביר ומבוסס.
חישוב המזונות לאחר גיל 6: השופט התייחס באופן ספציפי לטענת המערער בנוגע לחישוב המזונות לאחר הגעת הילדים לגיל 6.
הוא קבע כי בית משפט קמא פעל נכון כאשר פרט והסביר באופן ברור כיצד יחושבו המזונות בעתיד, ובכך מנע מחלוקות עתידיות מיותרות.
בית המשפט המחוזי אישר את התחשיב שנקבע על ידי בית משפט קמא, וקבע כי הוא עולה בקנה אחד עם ההלכה הפסוקה ואינו חורג ממתחם הסבירות.
תוצאה: הערעור נדחה במלואו. פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה אושר. המערער חויב בהוצאות המשיבה בסך 10,000 ש"ח.
