בפסק דין זה דן השופט שרעבי בבקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה שדחתה בקשה למנות מומחה לחידוש קשר בין אב לבנו הקטין.
עובדות המקרה: הצדדים נישאו ב-1985 ונולדו להם שלושה בנים, כאשר הקטין נולד ב-2007. ב-2020 התגרשו הצדדים בהסכם שקבע משמורת אצל האם, זמני שהות עם האב פעמיים בשבוע וכל סוף שבוע שני, ומזונות של 1,750 ש"ח חודש. לאחר הפרידה הלכו זמני השהות והצטמצמו עד שהקשר בין האב לקטין התכווץ למפגש של דקות בודדות פעמיים בשבוע כשהאב מביא אוכל לקטין.
תסקיר העובדת הסוציאלית: בפברואר 2023 הוגש תסקיר עובדת סוציאלית שמצא כי הקטין מתנגד נחרצות לקיום קשר רציף עם אביו, כואב מפרידת הוריו, ומכיל כעס רב כלפי האב. התסקיר המליץ כי האב ימשיך להגיע למפגשים הקצרים, יעבור הדרכת הורים, והקטין יקבל טיפול רגשי. העובדת הסוציאלית הדגישה שלא ניתן לכפות על הקטין מפגשים עם אביו בשלב זה.
החלטות בית משפט קמא: במרץ 2023 דחה בית משפט קמא בקשה ראשונה למנות מומחה לניכור הורי, וקבע שהמבקש יעבור הדרכה הורית. בקשת רשות ערעור על החלטה זו נדחתה על ידי השופט שרעבי במרץ 2023. במרץ 2024 דחה בית משפט קמא שוב בקשה למנות מומחה לחידוש קשר, וקבע שהליכי חידוש קשר ללא שיתוף פעולה של הקטין בגילו (16) אינם יעילים. במקום זאת הורה על טיפול משפחתי למשפחה.
טענות האב: האב טען שהמצב מחמיר מעת לעת, הקטין לא מטופל ולא אובחן, וטובתו נרמסת. הוא הציע לממן את כל עלויות המומחה וטען שבית המשפט שגה בדחיית הבקשה. לטענתו, דווקא סרבנות הקטין מצדיקה מינוי מומחה לטיפול בבעיה זו.
טענות האם: האם התנגדה למונח "ניכור הורי" וטענה שמדובר בקטין שהתאכזב מהתנהלות אביו בפרידה. היא הדגישה שהיא עושה מאמצים לעודד קשר עם האב, אך הקטין מתנגד. האם טענה שהאב לא מעורב בחיי הקטין ומעדיף להשקיע במאבקים משפטיים במקום בפרנסת הבן.
עמדת השופט שרעבי: השופט קבע רשות ערעור ודן בבקשה כבערעור. הוא לא השתכנע מנימוקי בית משפט קמא ומצא שיש לנסות להניע הליך לחידוש הקשר. השופט הדגיש שלא מן הנמנע שמומחה יידע "לחרוש נתיבים לליבו של הקטין" ולהביאו יחד עם אביו ליחסי קשר הדוקים יותר.
הבחנה חשובה: השופט הדגיש שאין בפסק דינו "הכרזה" שעסקינן במשפחה עם ניכור הורי, ואין להתייחס אליה ככזו. הוא מצא שקיים רצון אמיתי לחידוש קשר מצד האב, גם האם שואפת לחידוש הקשר, והעובדת הסוציאלית תומכת באפשרות מינוי מומחה.
נימוק המינוי: השופט סבר שיש ליתן הזדמנות למומחה לבחון את הסיבות לקשיי הקשר של הקטין עם אביו ולהקנות לצדדים כלים להתמודד ולשקם את הקשר. הוא ציין שההצלחה תלויה בשיתוף הפעולה של הקטין, אך אין לוותר מראש על כל ניסיון.
פסק הדין: השופט קיבל את הערעור והחזיר את העניין לבית משפט קמא שימנה מומחה לחידוש הקשר בין האב לקטין, כאשר האב יישא בעלויות המומחה כפי שהציע. השופט בירך על שיתוף הפעולה של האם והבן הבכור שהגיעו לטיפול משפחתי ולא עשה צו הוצאות.
משמעות המקרה: פסק הדין מדגיש את החשיבות של מתן הזדמנות לחידוש קשר בין הורה לקטין גם במקרים מורכבים, תוך הבחנה זהירה בין קשיי קשר רגילים לניכור הורי ממשי. הוא מבהיר שגם כאשר סיכויי ההצלחה נמוכים, יש לנסות מינוי מומחה כדי לא לוותר מראש על אפשרות שיקום הקשר.
