בפסק דין זה דנה השופטת כהן בבקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה שדחתה בקשה להעברת כונסת נכסים מתפקידה ומינוי באת כוח המבקש תחתיה.
עובדות המקרה:
המבקש והמשיבה השנייה הם בני זוג לשעבר שהיו נשואים למעלה משני עשורים והתגרשו לאחרונה. ביולי 2020 הגישה האישה הליך רכושי לפירוק שיתוף בנכסי המקרקעין שנצברו במהלך הנישואין. המשיבה הראשונה שימשה כבאת כוחו של המבקש מיוני 2021, והגישה עבורו כתב הגנה באוקטובר 2021.
מינוי כונסות הנכסים: ביולי 2023 הוסכם בישיבת קדם משפט שתמונה שמאית מקרקעין להערכת הנכסים, ושהמשיבה הראשונה ובאת כוח המשיבה השנייה ימונו ככונסות נכסים לפירוק השיתוף. בית המשפט נתן תוקף של החלטה להסכמתם ומינה אותן ככונסות נכסים תוך הבהרה שאין בכך הסכמה לטענות הצדדים בנוגע לזכויות הקנייניות בנכסים.
החלפת הייצוג והבקשה להעברה: בפברואר 2024 פנה המבקש להחלפת ייצוגו נוכח חילוקי דעות עם המשיבה הראשונה, ובית המשפט נעתר לבקשתו. לאחר מכן הגיש המבקש בקשה "דחופה ביותר" למינוי באת כוחו הנוכחי ככונס נכסים תחת המשיבה הראשונה, בטענה שקיים חוסר אמון מוחלט ביניהם ואין היגיון בהותרת מינויה ככונסת נכסים.
החלטת בית משפט קמא: בית המשפט קמא דחה את הבקשה וקבע שכונס הנכסים הוא שלוחו של בית המשפט וכל עוד זוכה הוא לאמונו אין מקום להחליפו. הוא לא מצא סיבה בה לא ימשיך האמון בכונסת הנכסים, וקבע שמידת הקרבה בין הנתבע לעורכת הדין כשלעצמה אינה עילה.
טענות המבקש: המבקש טען שמדובר במינוי בהסכמה ולא במינוי חיצוני מראש, ועם החלפת הייצוג מופר עיקרון השוויון וקיים חשש שהאינטרסים שלו לא יישמרו. הוא טען שיש חילוקי דעות מהותיים בינו לבין המשיבה הראשונה וחוסר אמון, וכי יש לשמור על מאזן כוחות בין בעלי הדין.
טענות המשיבות: המשיבה הראשונה טענה שהמבקש לא הצביע על נזק שייגרם לו, שהועלו טענות חדשות שלא הובאו בפני הערכאה הדיונית, ושהגשת הבקשה נגועה בחוסר תום לב. המשיבה השנייה טענה שהמבקש מנסה להכשיל ההליך ואינו משתף פעולה עם כונסות הנכסים.
עמדת בית המשפט המחוזי: השופטת כהן דחתה את הבקשה מכמה נימוקים מרכזיים:
מעמד כונס הנכסים: כונס הנכסים הוא פקיד בית המשפט ופועל בשמו. מחויבותו היא כלפי בית המשפט ולא כלפי מי מבעלי הדין, ואינו בבחינת שלוחו של בעל הדין שביקש למנותו. החלטה בעניין זהותם של כונסי הנכסים מסורה לשיקול דעתו של בית המשפט.
שני כובעים נפרדים: לבאת כוחו של בעל הדין הממונה ככונס נכסים יש שני כובעים שונים ונפרדים – האחד כשלוח בעל הדין המייצגו בהליך, והשני כשלוח בית המשפט. זהות בין חובשי הכובעים אינה הכרחית.
תנאים להעברה: הכלל הוא שלא בנקל יועבר בעל תפקיד מתפקידו. נדרשות אינדיקציות ברורות המצדיקות פסילה, כמו ניגוד עניינים או אובדן אמון בין בעל התפקיד ובית המשפט. המבקש לא הרים את הנטל להוכחת הבקשה.
טענות חדשות: בבקשת רשות הערעור הועלו טענות נוספות שלא הובאו בפני הערכאה הדיונית, כמו הפרת עקרון השוויון וחשש לפגיעה בזכויות. הכלל הוא שאין לאפשר העלאת טענות חדשות בשלב הערעור.
יתרון הערכאה הדיונית: לערכאה הדיונית יתרון ניכר בכל הנוגע להתנהלות בעלי הדין, למאזן הכוחות ביניהם ולמידת שיתוף הפעולה עם הליכי הכינוס. היא ערה להתנהלות הצדדים ומביאה בחשבון את ההשפעה שתהיה להחלפת כונס הנכסים.
מטרת הכינוס בגירושין: מטרת העל בכינוס נכסים אגב הליך גירושין היא לאפשר חלוקה מהירה ושוויונית של הנכסים כדי לקדם ביעילות פירוק הקשר הזוגי. כונסות הנכסים כפופות לדין ולהוראות בית המשפט ואינן פועלות כישויות עצמאיות.
פסק הדין: השופטת דחתה את בקשת רשות הערעור וחייבה את המבקש בהוצאות נוספות של 1,000 ש"ח לכל אחת מהמשיבות, נוסף על הסכום שחויב במסגרת הבקשה לעיכוב הביצוע.
משמעות המקרה: פסק הדין מבהיר את מעמדו העצמאי של כונס הנכסים כפקיד בית המשפט, ואת התנאים הקפדניים להעברתו מתפקידו. הוא מדגיש שמחלוקות אישיות או חוסר אמון בין בעל דין לכונס הנכסים אינם מהווים עילה מספקת להעברה, וכי יש לשמור על יציבות ההליך והאמון בבית המשפט. פסק הדין גם מחזק את העיקרון שכונס הנכסים אינו שלוח בעל הדין אלא שלוח בית המשפט.
