פסק הדין עוסק בבקשה לביטול פסק דין שניתן בערעור, כאשר פסק הדין המקורי בערעור אישר את פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה, וזאת לאחר שהמערער (אב) הסכים לחזור בו מהערעור. המערער טען בבקשתו לביטול פסק הדין כי הסכים לחזור בו מהערעור שלא בסמכות, ללא ידיעתו, וללא שיקבל את יומו בבית הדין. הוא טען כי בא כוחו, שייצג אותו בדיון בערעור, לא היה מוסמך לחזור מהערעור בשמו, וכי ההסכמה ניתנה "על דעת עצמו".
בית המשפט המחוזי, בהרכב השופטים חננאל שרעבי (אב"ד), אספרנצה אלון ואריה נאמן, דחה את בקשת המערער לביטול פסק הדין. ההחלטה התבססה על מספר נקודות מרכזיות:
ראשית, עקרון סופיות הדיון וחריגיו: בית המשפט הדגיש את עקרון סופיות הדיון, לפיו פסק דין חלוט, ובמיוחד פסק דין שניתן בהסכמה או בעקבות חזרה מערעור, לא יבוטל בנקל. ביטול כזה אפשרי רק במקרים חריגים של פגם מהותי בהליך, כגון תרמית, הטעיה, אי סמכות קיצונית, או פגם מהותי אחר הפוגע בעשיית צדק.
שנית, ייצוג על ידי עורך דין וההשלכות של הסכמתו: בית המשפט קבע כי המערער היה מיוצג כדין על ידי עורך דין מטעמו, אשר הופיע בדיון וטען את טענותיו. ייצוג זה כולל את הסמכות לייצג את הלקוח ולהגיע להסכמות, אלא אם הלקוח הודיע מפורשות אחרת.
בית המשפט ציין כי בפרוטוקול הדיון בערעור תועד במפורש כי בא כוח המערער שמע את הצעת בית המשפט והסכים לחזור מהערעור, תוך שהוא מציין כי הוא בר-סמכא לעשות כן. בית המשפט לא מצא כל אינדיקציה בפרוטוקול לכך שהייתה מחלוקת או חוסר הסכמה מצד המערער באותו מועד.
שלישית, הנטל להוכחת טענות בדבר העדר סמכות ייצוג: בית המשפט קבע כי הנטל להוכחת הטענה לפיה עורך הדין פעל ללא סמכות או בניגוד לרצון המערער, מוטל על המערער. במקרה זה, המערער לא צירף לבקשתו את עמדת עורך דינו שייצג אותו בדיון, חרף חשיבותה לביסוס טענותיו. בנוסף, המערער לא הראה כל פנייה מצדו לבא כוחו לאחר הדיון בערעור, בטענות לגבי ייצוגו או חזרה מהערעור. השופטים אף הביעו מורת רוח מטענת המערער הנוגעת לתוקף ייפוי הכוח של עורך הדין שייצג אותו, שכן זו טענה כנגד עו"ד שהיה חלק מהליך שיפוטי תקין.
לסיכום, בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה לביטול פסק הדין. ההחלטה מדגישה את החשיבות של כיבוד הסכמות הניתנות על ידי עורכי דין המייצגים צדדים בהליכים משפטיים, את עקרון סופיות הדיון, ואת הנטל הכבד המוטל על צד המבקש לבטל פסק דין חלוט בטענה לפגם בייצוג. ההחלטה מחזקת את היציבות והוודאות המשפטית, תוך שמירה על אמון הציבור במערכת המשפט.
