פסק הדין עוסק בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה מיום 13.11.2024, שדחתה בקשת המבקשת להמרת הערבויות שנקבעו בפסק דין מיום 9.11.2021 לצורך יציאת בתם הקטינה לחו"ל עם המבקשת. המקרה מדגים את המורכבות בקביעת סוג הערבויות הנדרשות ליציאת קטינים לחו"ל ואת שיקול הדעת הרחב הנתון לבתי המשפט בנושא זה.
הרקע העובדתי כולל הורים לקטינה ילידת 2012. המבקשת נשואה בשנית ומעוניינת לנסוע יחד עם בן זוגה, הקטינה ושתי חברות נוספות של הקטינה לטיול בת מצווה בארה"ב בין התאריכים 24.12.2024 ועד 3.1.2025. בפסק דין מיום 9.11.2021 נקבעו ערבויות והתנאים הנדרשים לצורך הסרת עיכוב היציאה מהארץ ויציאת הקטינה לחו"ל.
הערבויות שנקבעו כללו תנאים מצטברים: הפקדת כתב הסכמה לפיו אם לא תשוב הקטינה במועד הנקוב ייתם חיוב האב במזונות עד שלא תיכנס הקטינה לישראל, הודעה של המבקשת בהסכמת בא כוחה לשמש ככתובת למסירת כתבי בית דין, הפקדת ערובה בגובה 400,000 ש"ח מתוכם 50,000 ש"ח הפקדת מזומן לקופת בית המשפט, וסך 350,000 ש"ח בהפקדה נוספת או בהפקדת ערובה בנקאית.
לקראת הנסיעה המתוכננת פנתה המבקשת ביום 12.11.2024 לבית המשפט קמא בבקשה דחופה להמרת הערבויות. המבקשת עתרה שהערבויות יומרו להערת אזהרה על אחד מהנכסים שפירטה או ערבות עצמית או אישית מטעם בן הזוג או הערה על החברה שבבעלות בן הזוג, זאת מהטענה שאין בידה סך של 450,000 ש"ח להפקיד כערבות.
ביום 13.11.2024 ניתנה החלטת בית המשפט קמא שדחתה את הבקשה בקביעה: "נושא הערבויות הפך מכשלה אפילו ביחסי ההורות. לא יתכן ששוב ושוב אדרש לסוגייה ואסביר שהמרת ערבות בנכס בלתי נזיל אינה זהה לערבות שקבעתי. הבקשה נדחית. המבקשת תשא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 500 ש"ח".
המבקשת הגישה בקשת רשות ערעור בטענה שלאחרונה היא ובן זוגה רכשו מגרש לצורך בניית בית ולכן לא מתאפשר להם להפקיד את הסכומים הגבוהים שנקבעו ואין בידם כסף נזיל אלא נכסי נדל"ן בלבד. המבקשת פירטה את הנכסים שבבעלות בן הזוג וגובה המשכנתאות הרובצות עליהם: דירה ברחוב מסוים, דירה נוספת והמגרש שנרכש.
המבקשת טענה שהיא ובן הזוג מותירים ארבעה ילדים משותפים בארץ וכן מתלוות לקטינה שתי חברותיה – עובדות המלמדות שניתן להקל בתנאי הערבות. כמו כן טענה שבית המשפט קמא שגה בפסיקת הוצאות נגדה לטובת אוצר המדינה.
בית המשפט המחוזי דחה את בקשת רשות הערעור אף ללא קבלת תשובה מהנימוקים הבאים. ההחלטה היא מסוג ההחלטות בהן לבית המשפט קמא מסור שיקול דעת רחב וערכאת הערעור תמעט מלהתערב בהן אלא במקרים חריגים בהם ניכר שבית המשפט קמא חרג מגדר הסבירות או גרם לעיוות דין. מקרה זה לא נמנה עם אותם מקרים חריגים.
בית המשפט הבהיר את מטרת הערבויות שנקבעות כתנאי לביטול צו עיכוב יציאה מהארץ נגד קטינים – להבטיח את החזרתם ארצה ולהעמיד לטובת ההורה שנותר בארץ כספים נזילים לצורך נקיטת הליכים משפטיים ככל שידרש כדי להשיב את הקטינים מחו"ל.
בית המשפט הכיר שהטיעון לפיו המבקשת ובן זוגה משאירים בארץ ארבעה ילדים נוספים וכן הטענה שלקטינה מתלוות שתי חברותיה מפחיתה את החשש מאי החזרת הקטינה מחו"ל. יחד עם זאת, קביעת בית המשפט קמא לדחות את הבקשה הייתה החלטה סבירה שאין להתערב בה, במיוחד לאור אמידות המבקשת ובן זוגה.
בית המשפט הדגיש שמימוש הערות האזהרה על נכסי הנדל"ן במקרה הצורך יהיה מסובך ומסורבל הרבה יותר ממימוש כסף נזיל. אם חס ושלום הקטינה לא תחזור לישראל, יהיה צורך בנקיטת הליכים משפטיים בחו"ל באופן בהול ולצורך כך המשיב יהיה זקוק לכסף נזיל ומיידי והנזק מהמתנה למימוש הנכסים עלול להיות גדול מאוד.
בית המשפט מצא שמצבם הכלכלי הטוב של המבקשת ובן זוגה – שרכשו מגרש לבנייה בשווי של מעל שמונה מיליון ש"ח ויש להם שני נכסי נדל"ן בשווי של מעל שלושה מיליון ש"ח כל אחד (למרות המשכנתאות הרובצות עליהם) – יכול לאפשר להם להעמיד את הערובה שקבע בית המשפט קמא, גם אם הדבר ידרוש נטילת הלוואה נוספת או העלאת גובה ההלוואה המובטחת.
בית המשפט הפנה לפסיקה קודמת שקבעה שמתחם ההתערבות של ערכאת הערעור בהחלטות על הפקדת עירבון דומה למתחם ההתערבות בהחלטות על הוצאות בסיום הליך, שהוא צר. הטעם הוא ששיקול דעת שיפוטי כולל בחירה מתוך אפשרויות שכולן "נכונות" מבחינת הקהילייה המשפטית. התערבות מוגבלת למקרים של חריגה מסבירות ומקרים של פגם או טעות יסודיים.
בית המשפט ציין שבית המשפט קמא התייחס לשאלה זו גם בדיון מיום 31.10.2024 ושם החליט שבנסיבות בהן אירע הנתק על רקע דרישתה של הקטינה מהאב לבטל את הערובה בבחינת שליחה של אמה, ובנסיבות בהן כבר הכריע בדבר טיב הערובה, אינו רואה ראוי שהאם תבקש חדשות לבקרים להמיר את הערבויות. ההחלטה לא ניתנה בחלל ריק והיא באה לאחר שבית המשפט קמא כבר התייחס לבקשה דומה.
באשר לפסיקת ההוצאות, בית המשפט קבע שהלכה מושרשת היא שרק לעיתים רחוקות יתערב בית המשפט של הערעור בפסיקת הוצאות שקבע בית המשפט קמא. במקרה זה אין מקום להתערב בפסיקת ההוצאות שנקבעה לטובת אוצר המדינה, מאחר שבקשה דומה של המבקשת נדחתה מספר ימים קודם להגשת הבקשה.
הפסק דין מבהיר עקרונות חשובים בנושא ערבויות ליציאת קטינים לחו"ל. ערבויות אלה נועדו להבטיח החזרת הקטין ולאפשר לההורה שנותר בארץ לנקוט הליכים משפטיים במקרה הצורך. מהירות הפעולה קריטית במקרי חטיפת ילדים, ולכן נדרשים כספים נזילים ולא נכסים שמימושם מסובך וממושך.
בית המשפט מדגיש שהמצב הכלכלי של ההורים נלקח בחשבון בקביעת הערבויות. הורים אמידים יכולים להידרש לערבויות גבוהות יותר, והעובדה שהכסף קשור בנכסים לא מהווה הצדקה להמרת הערבויות אם קיימת יכולת לגייס כספים נזילים באמצעות הלוואות.
המקרה מלמד על החשיבות של עמידה בתנאים שנקבעו על ידי בית המשפט ועל הקושי לשנותם לאחר מעשה. כמו כן, הוא מדגים את האיזון הדרוש בין הזכות לתנועה חופשית של ההורה והקטין לבין ההגנה על זכויותיו של ההורה השני ועל עקרון החזרת הקטינים לישראל.
תוצאת הערעור: בקשת רשות הערעור נדחתה והערובה שהמבקשת הפקידה הוחזרה לה. הפסק דין מדגיש את חשיבות הכספים הנזילים בהקשר של ערבויות ליציאת קטינים לחו"ל ואת שיקול הדעת הרחב הנתון לבתי המשפט בקביעת תנאי הערבויות.
