פסק דין זה עוסק בדחיית ערעור על החלטת השופט י' שקד (בסמכותו כרשם) מיום 16.7.2023 שדחתה בקשת המערער לפטור מהפקדת עירבון. פסק הדין ניתן על ידי השופטת תמר אברהמי.
הרקע המורכב: המערער והמשיבה היו בני זוג עם שני ילדים משותפים (ילידי 2005-2006). ב-31.8.2007 חתמו על הסכם גירושין הקובע תשלום מזונות של 1,000 ₪ לכל ילד. המערער הגיש מספר תביעות לביטול או הפחתת המזונות, כולל טענות שההסכם בוטל בעל פה, שינוי נסיבות כלכליות, שינוי זמני שהות ולידת בת נוספת.
ההליכים הקודמים: תביעה קודמת (תלה"מ 29516-07-22) לפסק דין הצהרתי שההסכם בטל נדחתה ב-11.12.2022 כיוון שהנושא נדון והוכרע בהחלטה מ-16.8.2022 בהליכי הוצל"פ. ערעור על החלטת רשם ההוצל"פ נדחה ב-18.12.2022.
התביעה הנוכחית: בתלה"מ 60562-01-23 עתר המערער שוב לביטול או הפחתת המזונות. במסגרת זו ביקש לעכב תשלומים בתיק הוצל"פ שפתחה המשיבה. החלטת אפריל (18.4.2023) דחתה את הבקשה בציינה שטענת ביטול ההסכם כבר נדונה, שינוי הנסיבות יחול מיום הגשת התביעה (25.1.2023) ולא קודם, וחוב ההוצל"פ של כ-100,000 ₪ לא נוצר בחודשיים האחרונים.
בקשת הפטור מעירבון: המערער ביקש פטור מהפקדת עירבון לרמ"ש על החלטת אפריל. הבקשה נדחתה ב-16.7.2023 בשל: העדר הנמקה לגבי סיכויי הערעור; אי צירוף תצהיר (למרות 256 נספחים); חיוב המערער בעשרות אלפי ₪ הוצאות שלא שולמו בהליכים קודמים.
טענות המערער בערעור: המערער טען שבהחלטה מ-27.3.2023 בעמ"ש 74443-01-23 הופחת עירבון מ-7,500 ₪ ל-4,000 ₪ בשל מצבו הכלכלי. החלטה זו אושררה בבית המשפט המחוזי בע"ר 33377-04-23 שמצא איזון נאות בין זכויות הצדדים. טען כי קביעה זו מהווה מעשה בית דין שהרשם לא פעל על פיו.
החלטת השופטת אברהמי: השופטת דחתה את הערעור מכח תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי ללא צורך בתשובה, מהנימוקים הבאים:
דחיית טענת מעשה בית דין: הכרעה בבקשת פטור מעירבון בתיק אחד אינה מחייבת הכרעה דומה בתיק אחר, אפילו באותם צדדים. כל תיק נבחן לפי נסיבותיו והראיות שהובאו. אפילו החלטת פטור מאגרה מהשנתיים האחרונות מהווה רק ראיה לכאורה לדלות ואינה פוטרת מחובת הוכחת חוסר יכולת כלכלית.
סתירה בטיעונים: המערער ביקש פטור מלא מהפקדת עירבון ולא הפחתה כפי שנקבע בתיקים האחרים. הטענה לאיזון זכויות דרך הפחתה הועלתה רק בשלב הערעור. בנוסף, ברמ"ש סכום העירבון עומד על 3,000 ₪ – נמוך מהסכום המופחת בתיקי העמ"ש (4,000 ₪).
ניתוח פסק הדין המחוזי: עיון בפסק הדין מ-22.5.2023 בע"ר 33377-04-23 מעלה שעיקר ההכרעה הייתה דחיית ערעור המערער על סירוב פטור מלא מעירבון. בית המשפט התייחס לריבוי ההליכים, אי תשלום הוצאות בעבר, והצורך לאזן בין זכות המערער ליומו לבין זכות המשיבה להבטחת הוצאותיה.
יכולת גבייה: טענת המערער ליכולת גבייה של המשיבה אינה רלוונטית, במיוחד כשאין מחלוקת שלא שילם הוצאות שנפסקו בהליכים קודמים. הטענה על התחלת תשלומים הועלתה ללא פרטים או אסמכתאות.
סיכויי הערעור: עיקר הטיעון בבקשת הפטור היה הפנייה כללית לכתב הערעור ואמירה שסיכויי ההצלחה גבוהים. זה אינו פירוט מספק כנדרש בבקשת פטור מעירבון.
חשיבות אי תשלום הוצאות: השופטת הפנתה לפסיקה הקובעת שלאי תשלום הוצאות יש "חשיבות רבה" ו"כשלעצמו יכול להוות נימוק לדחיית בקשה לפטור מעירבון". דגש מוגבר יש לתת במקרה של ריבוי הליכים.
סימני שאלה כלכליים: השופטת ציינה שמותבים שונים העלו סימני שאלה לגבי הצהרות המערער על יכולותיו הכספיות, כולל השכרת דירת 5 חדרים באיזורי חן דרך Airbnb, אחזקת רכב קאיה אופטימה 2018, עשרות נסיעות לחו"ל ועוד.
התוצאה והקלה: הערעור נדחה. השופטת לא מצאה לנכון להפחית את העירבון (שלא התבקש במקור). יחד עם זאת, "בצוק העתים" איפשרה למערער להפקיד את העירבון בשני תשלומים חודשיים של 1,500 ₪, כשהראשון עד 25.10.2023.
פסק הדין ניתן ב-15 באוקטובר 2023 והמזכירות הוזמנה להמציא אותו לצדדים ולסגור את התיק.
המקרה מדגים את חשיבות תשלום הוצאות משפט, את העקרון שכל תיק נבחן לפי נסיבותיו, ואת הצורך בהנמקה מפורטת בבקשות פטור מעירבון.
