פסק דין זה עוסק בדחיית בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל-אביב מהימים 7.6.2022 ו-14.6.2022, שדנו במינוי מנהל עיזבון זמני ובדחיית בקשה לעיכוב ביצוע.
העובדות המרכזיות: המבקשת הראשונה היא בת המנוחה י.ת., ויתר המבקשים הם ילדיה הקטינים, נכדי המנוחה הזוכים אף הם לפי צוואתה. המשיב הראשון הוא עו"ד אמיר זבולון שמונה למנהל עיזבון זמני, והמשיבה השנייה היא מטפלת זרה של המנוחה הזוכה ב-3/8 מהעיזבון. המבקשים אינם חולקים על הצורך במינוי מנהל זמני או על היקף הפעולות הנדרשות, אלא רק על זהות המנהל הזמני, וסבורים שהיה צריך למנות מנהל "ניטראלי".
הטיעון המשפטי המרכזי: השופט שאול שוחט קבע כי התערבות ערכאת הערעור בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית באשר לזהות מנהל העיזבון היא מצומצמת מלכתחילה. במקרה זה, שיקול הדעת מצומצם אף יותר משום שהמנוחה קבעה את המשיב בצוואתה כמנהל העיזבון המיועד.
השופט הפנה לסעיף 81 לחוק הירושה, הקובע כי כאשר המוריש קבע בצוואתו אדם שינהל את עזבונו, ימנה בית המשפט אותו אדם כמנהל עזבון, אלא אם כן אינו יכול או אינו מסכים לקבל את המינוי, או שיש טעמים מיוחדים שלא למנותו. החזקה היא שיש למלא את רצון המת גם לעניין זהות מנהל העיזבון, והיא קמה ועומדת גם בשלב שטרם נשמעה ההתנגדות לצוואה.
טענות המבקשים ודחייתן: טענות המבקשים כלפי מינוי המשיב נובעות מהתנגדותם לצוואת המנוחה וטענותיהם שהיא נוצרה בהיעדר כשירות, תחת לחץ והשפעה בלתי הוגנת של המשיבה בשיתוף המשיב. אולם בעת זו, בטרם התבררה התנגדותם, נהנית הצוואה מחזקת כשרות.
השופט קבע כי למבקשים אין היכרות קודמת עם המשיב, ומה שהם מכנים "מערכת יחסים בעייתית" נובע מכך שהוא עו"ד שערך את הצוואה לה הם מתנגדים. חוסר אמונם במשיב נובע מהטענה שהיה שותף לעריכת צוואה שלגישתם אינה מבטאת את רצונה האמיתי של המנוחה. אין בכך די להוות שיקול מכריע למינוי מנהל זמני אחר, במיוחד כאשר האמון של המנוחה במשיב התבטא גם במינויו כמיופה כוח בייפוי כוח מתמשך.
טענות נוספות שנדחו: המבקשים טענו שהמשיב אישר למשיבה להתגורר בדירת המנוחה חודש נוסף ללא תשלום, אך בית המשפט קמא ציין שלא הביאו ראשית ראייה לטענה זו. השופט הוסיף שגם אם יש תיעוד כזה, הוא אינו מעיד בהכרח שגרסת המשיב אינה אמת.
המבקשים הגישו "הודעות עדכון" לאחר הגשת הבקשה בניסיון להוסיף טעמים נוספים (כגון סירוב המשיב לקבל מסמכים בדואר אלקטרוני), אך השופט דחה אותן כיוון שאין זו דרך לתיקון בקשת רשות ערעור ולאור טיבן של הטענות.
דחיית טענה בדבר "אור ירוק": המבקשים טענו שבית המשפט קמא נתן "אור ירוק" למשיב להתמנות כמנהל קבוע, אך השופט הבהיר שהמסמך עליו הסתמכו הוא תצהיר תמיכה לבקשת קיום צוואה ולא בקשה להתמנות כמנהל קבוע. מינוי מנהל קבוע כלל אינו על הפרק טרם יתבררו טענות ההתנגדות לצוואה.
התוצאה: בקשת רשות הערעור נדחתה, אין צו להוצאות, והעירבון יושב למבקשים. השופט התיר פרסום ההחלטה בהיעדר שמות ופרטים מזהים. ההחלטה ניתנה ב-5 באוגוסט 2022.
