המקרה עוסק בסכסוך עסקי בין שלושה צדדים – שני אחים ומכרם, כולם תושבי פריס ודוברי ערבית-תוניסאית. הסכסוך נבע מעסקת מקרקעין כושלת בצרפת ("פרויקט וישי") שהובילה למחלוקות והתחשבנויות כספיות מהעבר. הצדדים פנו לבית הדין לצדק באלעד וחתמו על "שטר בוררין" בפברואר 2020.
לאחר דיון יחיד שארך כשלוש שעות והגשת סיכומי טענות בכתב, ניתן ביוני 2021 פסק בורר בן עמוד אחד שחייב את המערער לשלם 1.1 מיליון אירו לאחיו ו-1.25 מיליון אירו למשיב השני. פסק הבורר לא כלל נימוקים, כפי שהוסכם בשטר הבוררות.
טענות המערער לביטול :המערער עתר לביטול פסק הבורר בטענות מרכזיות: פסק הבורר ניתן בפיגור של כשנה וארבעה חודשים, ההליך לא נוהל כראוי, לא ניתנה לו זכות טיעון הולמת, ולא הומצאו לו סיכומי המשיבים למרות שסיכומיו הועברו אליהם. המערער טען גם שלא הבין את שטר הבוררות ושהליך הבוררות נכפה עליו באיומים.
החלטת בית משפט קמא :בית משפט קמא דחה את הבקשה לביטול ואישר את פסק הבורר. בית המשפט קבע שההתערבות בפסק בורר היא מחמירה ושאמת המידה לביטול היא קפדנית. הוא מצא שהמערער הבין את שטר הבוררות, שהדיון נוהל כראוי עם תרגום לערבית-תוניסאית, ושלא נגרם עיוות דין מכיוון שהמערער הודה בחובו למשיבים.
החלטת בית המשפט העליון :בית המשפט העליון קיבל את הערעור ביטל את פסק הבורר. אמנם אומץ רוב הקביעות העובדתיות של בית משפט קמא, אך בית המשפט מצא פגיעה קריטית בכללי הצדק הטבעי.
ההכרעה והניתוח המשפטי :העילה המרכזית לביטול הייתה פגיעה בכללי הצדק הטבעי על פי סעיף 24(4) לחוק הבוררות. בית המשפט קבע שהמערער, שהיה למעשה הנתבע בהליך, נדרש להגיש סיכומיו קודם למשיבים, אך סיכומי המשיבים לא הועברו לעיונו כלל. זאת למרות שהמשיבים עיינו בסיכומיו של המערער לפני הגשת סיכומיהם.
בית המשפט הדגיש שמדובר בפגיעה ממשית בכלל הצדק הטבעי "audi alteram partem" (יישמע האידך גיסא). כאשר צד אחד רואה טענות וראיות של חברו ואילו חברו מנוע מכך, נוצרת פגיעה קריטית בהליך השיפוטי. חומרת הדבר מתחדדת כאשר המשיבים צירפו מסמכים חדשים לסיכומיהם שהמערער טוען שהם מזויפים, ולא הייתה לו הזדמנות להגיב עליהם.
הפטור מסדרי דין בשטר הבוררות לא יכול לאיין פגיעה קריטית כזו בכללי הצדק הטבעי, שכן לא הייתה הסכמה מפורשת לעניין זה. גם אם הייתה הסכמה כזו, עדיין הייתה חלה חובה ליידע את המתדיין על הדברים שנאמרו ולאפשר לו להגיב.
בית המשפט ציטט את הנשיא ברק שהדגיש שכללי הצדק הטבעי הם בלב ההליך השיפוטי ומאבני היסוד של השיטה המשפטית. החלטה שיפוטית צריכה להינתן לאחר שמיעת טענות שני הצדדים ללא משוא פנים.
התוצאה: פסק הבורר בוטל, וכן פסק דינו של בית משפט קמא. המשיבים חויבו בהוצאות המערער בסך 20,000 ש"ח.