ערעור על פסק דין בית משפט לענייני משפחה שחייב אם בתשלום הוצאות ופיצויים בגין הפרת הסדרי שהות, במסגרת הליך שנפתח כתביעה לביזיון בית משפט אך לא נוהל לפי הדרישות הנדרשות בפקודת בזיון בית משפט.
רקע עובדתי:
ב-13.11.22 הגיש האב תביעה נגד האם "להטלת קנס משמעותי ו/או מאסר לפי פקודת בזיון בית המשפט בגין הפרת החלטות שיפוטיות בעניין זמני השהות". בתביעה פורטו 17 הפרות של הסדרי שהות שנקבעו בפסק דין מיום 18.7.22.
לאחר הליך ארוך שכלל 38 בקשות ו-127 החלטות, חויבה האם בתשלום 24,500 ₪ לאב ו-3,500 ₪ לאוצר המדינה בגין 6 הפרות שנקבעו במועדים שונים בחודשים מרץ-אפריל 2023.
בית הדין הדגיש כי הליך לפי פקודת בזיון בית משפט הוא הליך מיוחד:
- "הליך היברידי" המצוי בתחום הדמדומים בין הליך אזרחי להליך פלילי
- עלול לכלול סנקציות לא מבוטלות עם היבטים עונשיים
- מחייב "משנה זהירות" בשימוש בו ובהקפדה על סדרי הדין
הפגמים החמורים שנמצאו בהליך:
1. חוסר הזמנה חתומה
סעיף 6(2) לפקודה: לא יינתן צו אלא אם הוזמן הממרה להופיע ונענה להזמנה או הובא בצו תפיסה להראות טעם. הפגם: לא הייתה כלל הזמנה בהליך.
2. חוסר דיון מהותי
הדרישה: קיום דיון בכל הפרה והפרה לגופה כדי לקבוע על סמך הראיות האם התקיימו ההפרות. הפגם: לא התקיים ולו שלב אחד מהדיון הנדרש – לא התקיים שום דיון בתובענה עצמה.
3. שינוי לא חוקי של אופי ההליך
לאחר הדיון הראשון ב-27.2.22:
- ההליך שינה מתכונת והפך להליך בענייני אפוטרופסות ומשמורת
- ניתנו החלטות רבות שאינן מתאימות להליך בזיון (מינוי מומחה, אפוטרופוס לדין, מסירת דרכון)
- הסנקציות הכספיות הוטלו ללא דיון כנדרש
4. הפרת כללי הסנקציות
הכלל: סנקציה כספית בהליך בזיון משולמת לאוצר המדינה ולא לבעל הדין שכלפיו הופרה ההחלטה. הפגם: רוב הסכומים (24,500 ₪) נקבעו לטובת האב ולא לאוצר המדינה.
השלבים הנדרשים בהליך בזיון
לפי עו"ד משה קשת ז"ל בספרו על בזיון בית משפט:
- שלב ראשון – וודא שהצו שהופר ברור ובר ביצוע
- שלב שני – ברר אם נתקיימה הפרה ואם טיבה מצדיק אכיפה בדרך של ביזיון אזרחי
- שלב שלישי – שקל אם הסנקציה ראויה
הפגם: לא התקיים ולו שלב אחד מאלה.
החלטת בית הדין העליון
בית הדין קיבל את הערעור בהסכמה וביטל את פסק הדין מהטעמים הבאים:
עקרונות מנחים:
- הליך מיוחד – הליך בזיון דורש הקפדה מיוחדת על סדרי הדין בשל אופיו החצי-פלילי
- זכות ההגנה – יש להבטיח לנטען יכולת לקבל את יומו ולהשמיע טענותיו
- שימוש כמוצא אחרון – יש לנהוג משנה זהירות בשימוש בפקודה
הפתרון שנקבע:
אין להפוך הליך בזיון להליך אחר – אם בית המשפט מביא להסכמות (דבר ראוי לשבח), המשמעות היא שאין עוד מקום להליך לפי הפקודה ויש להורות על מחיקתו.
אין להשאירו כ"חרב מתהפכת" – אסור להותיר הליך בזיון פתוח מעל ראשו של בעל דין.
הנחיות להמשך:
הצדדים יכולים להמשיך ההתנהלות בתיק קיים אחר (35190-04-23) העוסק בניכור הורי ושינוי זמני שהות.
חשיבות הפסק:
- הגנה על זכויות נטענים – הבטחת הליך הוגן בתביעות בזיון בית משפט
- הקפדה על סדרי דין – אי אפשר לעקוף דרישות חוקיות גם בהליכי משפחה
- מניעת ניצול לרעה – הליך בזיון אינו יכול לשמש כלי לחץ או עונש ללא הליך ראוי
- בהירות הליכית – הליכים שונים דורשים מתכונות שונות ואין לערבב ביניהם
הפסק מדגיש את החשיבות של שמירה על זכויות יסוד גם בהליכים המתנהלים בבתי המשפט לענייני משפחה, ואת הצורך בהליך הוגן כאשר מדובר בסנקציות בעלות אופי עונשי.
