פסק הדין עוסק בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה אשר דחתה בקשה לגילוי מסמך במסגרת הליך בין הצדדים, מבלי שניתנה כל הנמקה להחלטה. המבקש טען כי יש לחייב את המשיבה לצרף טופס 161 הנוגע לסיום העסקתו, בעוד שהמשיבה התנגדה לכך. בית המשפט לענייני משפחה דחה את הבקשה בהחלטה קצרה ביותר, ללא פירוט טענות הצדדים וללא הסבר לנימוקים שהובילו להכרעה.
בית המשפט המחוזי קבע כי חובת ההנמקה היא עיקרון יסוד בעשייה השיפוטית, גם כאשר מדובר בהחלטות דיוניות קצרות. הנמקה מאפשרת לצדדים להבין את הבסיס להחלטה, מאפשרת לערכאת הערעור לבחון אותה באופן ראוי, ומונעת חשש לשרירות בהחלטות שיפוטיות. לפיכך נקבע כי גם כאשר הנימוק יכול להיות תמציתי וקצר, אין לוותר עליו לחלוטין.
במקרה זה נקבע כי ההחלטה שניתנה בבית המשפט לענייני משפחה לוקה בחוסר הנמקה מוחלט, ולכן לא ניתן לבחון את סבירותה או את הבסיס המשפטי לה. בשל כך התקבלה בקשת רשות הערעור, ההחלטה המקורית בוטלה, והדיון הוחזר לבית המשפט לענייני משפחה על מנת שידון מחדש בבקשה וייתן החלטה מנומקת ומפורטת.
לבסוף צוין כי למרות קבלת הערעור לא נפסקו הוצאות, בין היתר משום שהמבקש סירב להצעה מוקדמת שהייתה עשויה להביא לסיום ההליך במהירות רבה יותר.
