בפסק הדין נדונה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בקריות, אשר אימץ את המלצות תסקיר עו״ס לסדרי דין והורה על חידוש קשר בין אב לבתו הקטינה, המאובחנת עם אפילפסיה ובעלת צרכים מיוחדים, במסגרת מרכז קשר.
המבקשת – האם – טענה כי החלטת בית משפט קמא ניתנה ללא התייחסותה, תוך התעלמות מהמלצות רפואיות שנמסרו על ידי רופאת הילדים המטפלת בקטינה, אשר סברה כי יש להימנע מהמפגשים בשל מצבה הרפואי והנפשי. האב, מנגד, טען לניכור הורי ולהעדר שיתוף פעולה מצד האם בנוגע לכל הנוגע למצבה של הקטינה.
בית המשפט המחוזי (כב' השופט סארי ג'יוסי) דחה את הבקשה לרשות ערעור, בקובעו כי אין המדובר במקרה חריג המצדיק התערבות ערכאת ערעור בהחלטת ביניים. נקבע כי לתסקיר עו״ס לסדרי דין, אף שאינו חוות דעת מומחה, ניתן משקל דומה, ובפרט כאשר הוא מבוסס על התרשמות רציפה וכוללת לאורך תקופה ארוכה.
השופט קבע כי המלצת העו״ס ניתנה לאחר שקילת טובת הקטינה על רקע מאבק מתמשך בין ההורים וחוסר התקדמות ממשי בשיקום הקשר מאז פתיחת ההליך בשנת 2021. גם אם אכן לא ניתנה למבקשת אפשרות מוקדמת להגיב לתסקיר, לא נמצא בכך פגם מהותי הפוגע בהליך או מצדיק ביטול ההחלטה. השופט ציין כי טענות האם לא הפריכו את ממצאי התסקיר, והחלטת בית משפט קמא לא סטתה מהשיקול המרכזי – טובת הקטינה.
הערעור נדחה, לא נפסקו הוצאות.
