ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה מיום 9.8.2023 (כב' השופטת ר. מקייס), אשר דחה תביעה שהגיש המערער להצהיר עליו כבעל הזכויות במשק חקלאי, וזאת בנימוק שהמערער זנח את המתנה שניתנה לו.
רקע עובדתי: ההורים המנוחים של המערער והמשיב 1 היו בעלי משק חקלאי (משק מספר 3 במושב עזריאל). המנוחים ערכו בחייהם מספר מסמכים, בהם תצהירי מתנה, לפיהם הם מעניקים את זכויותיהם במשק למערער. נגד המנוחים הוגשו תביעות שונות, וניתן פסק דין בשנת 2007 שקבע כי תצהירי המתנה תקפים. למרות פסק הדין משנת 2007, המשק לא נרשם על שם המערער. המערער, שהיה מעורב בהליכים שונים מול רשויות המס ומוסדות המושב בקשר למשק, הגיש בסופו של דבר תביעה לבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה בבקשה להצהיר עליו כבעל הזכויות במשק. בית המשפט לענייני משפחה דחה את תביעת המערער, וזאת בעיקר מהטעם שהמערער זנח את המתנה שניתנה לו, בכך שלא פעל באופן נמרץ וחד משמעי לרישום הזכויות על שמו במשך שנים ארוכות.
טענות המערער בערעור: המערער טען בערעורו לבית המשפט המחוזי כי:
- זניחת מתנה: בית משפט קמא שגה בקביעתו כי זנח את המתנה שניתנה לו. לטענתו, הוא פעל באופן עקבי לאורך השנים לשמירה על זכויותיו, אף אם ההליכים המשפטיים והבירוקרטיים התמשכו. הוא הצביע על פעולותיו מול רשויות המס וגורמים אחרים, וכן על העובדה כי פסק הדין משנת 2007 אישר את תוקף המתנה.
- נסיבות חיצוניות: העיכוב ברישום הזכויות נבע מנסיבות שונות שאינן תלויות בו, כולל הליכים משפטיים ובירוקרטיים מורכבים.
- התערבות בפסק דין הצהרתי: בנסיבות העניין, שגה בית משפט קמא כשלא נתן תוקף הצהרתי לזכויותיו במשק.
החלטת בית המשפט המחוזי (הרכב השופטים: ורדה פלאוט – אב"ד, צבי ויצמן, א. ברנד): בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור, ביטל את פסק דינו של בית משפט קמא, והחזיר את הדיון לבית המשפט לענייני משפחה על מנת שיבחן את יתר טענות הצדדים:
- אי הוכחת זניחת מתנה: בית המשפט המחוזי קבע כי בית משפט קמא שגה בקביעתו כי המערער זנח את המתנה. נטל ההוכחה לזניחת מתנה הוא נטל כבד, ונדרשת לכך הוכחה ברורה וחד משמעית. במקרה זה, המערער עשה פעולות רבות, גם אם איטיות או לא אופטימליות, בכדי לשמור על זכויותיו במשק. הוא פעל מול רשויות המס, רשם הערת אזהרה לטובתו, הגיש תביעות שונות ועוד.
- "התנהגות הססנית אינה זניחה": השופטת פלאוט (אב"ד) קבעה כי גם אם פעולותיו של המערער היו הססניות ולא נמרצות, וגם אם יכול היה לפעול באופן יעיל יותר, אין ללמוד מהתנהלותו זו על זניחה או ויתור על זכויותיו. העובדה שהגיש את התביעה הנוכחית רק לאחר שהמשיב 1 ביקש לרשום את הזכויות על שמו, אינה מעידה על זניחה, אלא על כוונה להגן על זכויותיו.
- החזרת התיק לדיון בטענות נוספות: מאחר שבית משפט קמא דחה את התביעה אך ורק על בסיס טענת זניחת המתנה, ולא דן בטענות נוספות שהעלו הצדדים (כגון תקפות תצהירי המתנה, האם בוטלו כדין, וכיוצ"ב), הוחזר התיק לבית משפט קמא על מנת שידון בסוגיות אלו לגופן.
תוצאה: הערעור התקבל. פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בוטל, והתיק הוחזר לבית המשפט לענייני משפחה על מנת שידון בשאר טענות הצדדים בנוגע לזכויות במשק. לא נפסקו הוצאות בערעור.
