רקע והליכים קודמים: המערער, ל.א., והמשיבה, ס.מ., היו נשואים ולהם שני ילדים קטינים. ביום 18.5.2024 ניתן פסק דין על ידי בית המשפט לענייני משפחה (כב' השופט ברינגר) שדן בסוגיות רכוש, זמני שהות ומזונות.
ביום 3.7.2024 הגישה המשיבה ערעור על חלק פסק הדין הנוגע למזונות הקטינים (עמ"ש 8704-07-24).הבקשה להארכת מועד והחלטת הרשם: ביום 11.9.2024 הגיש המערער בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק הדין.
הבקשה נסמכה בעיקר על שירות מילואים פעיל במלחמת חרבות ברזל, וכן על טענות נוספות לגבי סיכויי הערעור וקיומו של ערעור שהוגש על ידי המשיבה. המשיבה התנגדה לבקשה בטענה שהיא מנוגדת לדין ויש לדחותה. ביום 30.10.2024, כב' הרשם יחזקאל אליהו דחה את בקשת המערער.
הרשם קבע כי אף שיש להוקיר את המערער על שירות המילואים, הדבר אינו יכול לשמש "טעם מיוחד" בנסיבות התיק להארכת המועד המבוקשת. עוד קבע הרשם כי אין לקבל טענה הנסמכת על קיומו בעבר של מוסד "ערעור שכנגד". הבקשה נדחתה ללא צו להוצאות, כאשר שירות המילואים הובא כשיקול בעניין ההוצאות.הערעור לבית המשפט המחוזי: המערער הגיש ערעור על החלטת הרשם. כבוד השופטת תמר אברהמי דנה בערעור על יסוד החומר הכתוב.
טענות המערער בערעור: המערער טען כי שירות מילואים פעיל, במיוחד כחלק מיחידה קרבית ובצירוף תקופת "כוננות לחימה", מהווה טעם מיוחד להארכת מועד.
לטענתו, חלה שגיאה בספירת הימים, וכי בהינתן פגרת בתי המשפט ושירות המילואים, המועד הנכון להגשת הערעור היה 9.9.2024 (ולא 3.7.2024), כך שהאיחור היה יומיים בלבד.
המערער ביצע "ניכוי" של ימי שירות המילואים ושל ימי הפגרה בחישוב זה. בנוסף, נטען כי בא כוחו של המערער לא היה מעודכן לגבי ביטול מוסד הערעור שכנגד, וכי טעות זו צריכה להיחשב כ"טעם מיוחד בפני עצמו המצדיק את מתן הארכה".
עמדת המשיבה בערעור: המשיבה טענה כי הבקשה מנוגדת לדין ויש לדחותה. היא ביקשה להמעיט בחשיבות ימי ה"התארגנות" או ה"כוננות" הנטענים, וטענה כי שירות המילואים של המערער אינו רלוונטי ונעשה בו שימוש ציני.
הכרעת בית המשפט המחוזי: השופטת אברהמי קבעה כי:
שירות מילואים פעיל יכול להוות טעם מיוחד להארכת מועד, והחלטת הרשם לא התעלמה מכך אלא ביטאה הערכה והוקרה.
אין בסיס בדין לחישוב המערער לפיו ימי מילואים מנוכים ממניין הימים באופן שפגרת בתי המשפט מנוכה, אלא אם נקבע כך במפורש בתקנות.
טענת ה"כוננות" לא גובתה דיה ואינה שקולה לתקופת מילואים פעילה, ואין בה כדי למנוע הגשת בקשה להארכה בזמן.
הטענה בדבר טעות של עורך הדין בנוגע לביטול הערעור שכנגד הועלתה במתכונתה המלאה רק בשלב הערעור. בנוסף, ביטול מוסד הערעור שכנגד הובהר סופית על ידי בית המשפט העליון בפברואר 2024, למעלה מחודשיים לפני מתן פסק הדין.
טעות של עורך דין כשלעצמה אינה מהווה טעם מיוחד להארכת מועד להגשת הליך ערעורי, אם כי היא אינה מונעת זאת לחלוטין.
למרות האמור, ובהתחשב בכך שהמשיבה עצמה הגישה ערעור על פסק הדין ואינה "שמה את העניין מאחוריה", וכן בהיקף שירות המילואים של המערער והנסיבות המורכבות של התקופה (מלחמת חרבות ברזל), בית המשפט מצא לנכון לצעוד לקראת המערער.
בית המשפט החליט לאפשר למערער להגיש ערעור בכפוף לתנאים מצטברים:
הערעור יתייחס להסדרי השהות בלבד (סעיפים 8-21 לפסק הדין).
הערעור יוגש בתיק עמ"ש 31631-09-24 לא יאוחר מיום 5.1.2025 בשעה 14:00.
המערער ישלם למשיבה הוצאות בסך 5,000 ₪, עוד בטרם הגשת הערעור.
לערעור שיפורש, יצורף אישור על ביצוע התשלום.
תוצאה: הערעור התקבל באופן חלקי, והמערער רשאי להגיש ערעור על הסדרי השהות בלבד, בתנאים שצוינו לעיל. פסק הדין ניתן לפרסום ללא שמות בעלי הדין.
