בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה באילת, שקבעה כי החלטות קודמות בהליך עומדות בעינן ומכוחן רשאית המשיבה לגבות בלשכת ההוצאה לפועל את חובו של המבקש בגין החזרי משכנתא.
רקע: הצדדים הם בני זוג לשעבר שהיו נשואים והביאו לעולם שלושה ילדים. בשנת 2014 חתמו על "הסכם שלום בית ולחלופין גירושין" שקיבל תוקף של פסק דין, ובשנת 2016 נחתם "נספח תיקון להסכם" שגם קיבל תוקף של פסק דין. הצדדים התגרשו בהמשך. הם היו רשומים כבעלים במשותף של דירה, ובהסכם נקבע כי בתקופת "שלום הבית" המבקש יישא בכל הוצאות הבית כולל משכנתא.
בדצמבר 2021 הגישה המשיבה תביעה לאכיפת ההסכם, במסגרתה ביקשה שבית המשפט יורה למבקש לשאת בתשלומי המשכנתא. בית המשפט הורה כמבוקש ביוני 2022 ודחה בקשת עיון מחדש של המבקש בספטמבר 2022, בקבעו כי המבקש צריך להמשיך לשאת במלוא החזרי המשכנתא.
לאחר שבקשת רשות ערעור נדחתה, התגלגלו העניינים כך שלא התקיימו דיוני הוכחות בתיק, ובמאי 2024 הושגה בין הצדדים הסכמה למחיקת התביעות ההדדיות ולמינוי מומחים. לאחר שהמשיבה פתחה בהליכי הוצאה לפועל לגביית החוב, פנתה לבית המשפט בבקשה לאשר את גביית חוב המשכנתא בהליכי הוצאה לפועל, ובית המשפט קבע כי ההחלטות הקודמות עומדות בעינן.
טענות המבקש:
- עם מחיקת התביעה התבטלו גם הסעדים הזמניים שניתנו במסגרתה
- האופן בו התנהל ההליך פגע בזכויותיו וגרם לו עוול ועינוי דין
- לא ניתן היה להגיש בקשה לפי סעיף 7 לחוק בית המשפט לענייני משפחה בהעדר פסק דין לאכיפה
טענות המשיבה:
- מאחר שהסכם הגירושין בתוקף, יש לקיימו במלואו
- פנייתה לבית המשפט נעשתה בלית ברירה נוכח החלטת ראש ההוצאה לפועל
- לביטול הסכם פשרה יש להציג טעמים כבדי משקל
החלטת בית המשפט המחוזי: השופטת פאני גילת כהן קיבלה את הערעור וביטלה את ההחלטה, בקובעה כי:
- ההחלטה מספטמבר 2022 הייתה החלטת ביניים ולא פסק דין סופי
- התיק נסגר ללא הכרעה במחלוקות, כשהנסיבות השתנו באופן מהותי (הצדדים התגרשו)
- בית המשפט קמא לא נימק את החלטתו כנדרש בחוק
- אין הצדקה לאכוף החלטת ביניים שניתנה בתיק שנסגר ללא הכרעה
המשיבה חויבה בהוצאות המבקש בסך 2,500 ₪.
