פסק הדין עוסק בשאלה מרכזית האם זוכה בהתמחרות בהליכי כינוס נכסים רשאית להסתמך על זכייתה ולמנוע בכך קיום התמחרות נוספת. המקרה התרחש במסגרת הליך פירוק שיתוף במקרקעין בגדרו אישר בית המשפט קיום התמחרות חדשה בנוגע לנכס מקרקעין מסחרי בין מציעה חדשה לזוכה שהוכרזה בהתמחרות קודמת.
הרקע העובדתי כולל נכס מסחרי של כ-1600 מ"ר שנמכר בהליכי כינוס נכסים. ביום 10.03.2024 קיים כונס הנכסים התמחרות שבסופה הוכרזה המבקשת כזוכה בהצעה של 5,150,000 ש"ח. ביום 17.03.2024 הוגשה בקשה משותפת לקיום התמחרות נוספת בעקבות הצעה חדשה של 6,000,000 ש"ח. המבקשת התנגדה בטענה שההליך היה תקין והבקשה הוגשה בחוסר תום לב.
בית המשפט קמא אישר קיום התמחרות נוספת בהחלטה מיום 30.05.2024, בהתבססו על כך שהצדדים טרם חצו את שלב המשא ומתן החוזי, טיוטת ההסכם לא הושלמה, ולא הוצגה הרשאה מפורשת מהתאגיד הזוכה. בית המשפט ציין שהזוכה הייתה מודעת שהזכיה תתממש רק בכפוף לאישור בית המשפט. עוד נמצא שההצעה החדשה הוגשה תוך שבוע מההתמחרות, והמצב הביטחוני באזור מאז השבעה באוקטובר מסביר את החמצת המועד המקורי.
המבקשת הגישה בקשת רשות ערעור בטענה שנפלו שגיאות מהותיות בהחלטה, כולל אי מתן משקל ראוי להסתמכותה והאינטרס הציפייה שלה, אי בחינה מספקת של טענת השיהוי, ואי מתן אפשרות להשוות הצעתה במקום עריכת התמחרות מחודשת. לאחר דחיית הבקשה לעיכוב ביצוע, התקיימה התמחרות נוספת ביום 16.09.2024 שבה זכתה שוב המבקשת בהצעה של 7,500,000 ש"ח.
בית המשפט המחוזי דחה את בקשת רשות הערעור תוך הבהרת העקרונות הפסוקים בנושא. הפסיקה מכירה באפשרות לקבלת הצעה מאוחרת גבוהה יותר במקרים חריגים כאשר המכר טרם אושר, בהתאם לפסק הדין בע"א 509/00 לוי נ' ברכה. יש לאזן בין האינטרס של השאת תמורת המכר לבין עיקרון הסופיות של הליכי המכר והפגיעה האפשרית במציע הראשון. הפסיקה המאוחרת מציגה תפיסה גמישה יותר המעדיפה השאת התמורה, כפי שבא לביטוי ברע"א 8305/01 הסתדרות מדיצנית הדסה נ' שורר.
בית המשפט מצא שבית המשפט קמא צדק בהעדפת האינטרס של השאת התמורה על פני אינטרס ההסתמכות של המבקשת. הנסיבות המיוחדות שהצדיקו החלטה זו כוללות: ההצעה הזוכה טרם אושרה ולא נחתם הסכם מכר, מיקום הנכס באזור שהיה במצב ביטחוני מורכב, פרק זמן קצר של ימים ספורים בין ההתמחרות לבקשה החדשה, והפער המשמעותי של 850,000 ש"ח (16.5%) בין ההצעות.
בית המשפט קבע שלא הוצגה ראיה להסתמכות מוגברת או נזק כלכלי של המבקשת מעבר לאכזבת תקוותה. הודגש שלא היה בכך כדי למנוע מהמבקשת להשתתף בהתמחרות הנוספת ובכך נשמרו כללי התחרות החופשית. המבקשת זכתה בסופו של דבר בהתמחרות הנוספת במחיר גבוה יותר.
בית המשפט דחה גם טענות חדשות שהועלו לגבי תקינות ההתמחרות הנוספת, בהיותן טענות עובדתיות שלא הועלו בפני הערכאה הדיונית. הודגש שהכלל הנוהג בשיטתנו הוא אי אפשרות להעלות טענות חדשות בשלב הערעור. כמו כן, הובהר שערכאת הערעור אינה מתערבת בהחלטות הערכאה הדיונית בהליכי כינוס נכסים אלא במקרים חריגים, נוכח מומחיותה של הערכאה הדיונית.
הפסק דין מבהיר שבמכר בתנאי שוק חופשי קיימת חזקה שמציעים בהליך התמחרות בחנו כדאיות העסקה. טענות המבקשת לגבי גובה ההצעה שזכתה בסופו של דבר בהשוואה להערכת השמאי מטילות צל על התנהלותה ותום לבה, שכן היא יכלה לפרוש מההתמחרות אך לא עשתה כן.
בקשת רשות הערעור נדחתה והמבקשת חויבת בהוצאות של 3,500 ש"ח. בית המשפט קבע שלא יצאה שגגה תחת ידי בית המשפט קמא ואין מקום להתערב בהחלטתו. הפסק דין מבסס עקרון חשוב לפיו זכיה בהתמחרות אינה מקנה זכות סופית כאשר המכר טרם אושר, ויש להעדיף השאת התמורה במקרים מתאימים.
