פסק דין זה עוסק בהחלטת בית המשפט המחוזי בחיפה לדחות בקשת רשות ערעור בנושא פסילת חוות דעת של מומחה להערכת מסוכנות במסגרת סכסוך משפחתי. השופט אריה נאמן בחן האם קיימת עילה להתערבות בהחלטת הערכאה הדיונית שאישרה את המומחה וקבע כי לא נפל פגם בהליך המינוי או באובייקטיביות של חוות הדעת.
השתלשלות העניינים החלה כאשר בית המשפט לענייני משפחה הורה על ביצוע הערכת מסוכנות למבקש, אב לקטין כבן 3, וזאת בשל עברו הפלילי הכולל עבירות אלימות. לאחר שהצדדים לא הגיעו להסכמה על זהות המומחה, מינה בית המשפט את "מרכז תכלת", אשר בחר מטעמו בד"ר יואל שפרן לביצוע המשימה.
המבקש עתר לפסילת חוות הדעת בטענה כי המשיבה הציעה את שמו של ד"ר שפרן בעבר וכי קיימת ביניהם היכרות מוקדמת דרך התנדבות משותפת בפורום מיכל סלה. בית המשפט המחוזי הבהיר כי ד"ר שפרן מעולם לא נפסל באופן אישי על ידי בית המשפט, אלא רק לא מונה בתחילה בשל העדר הסכמה בין הצדדים. נקבע כי הבחירה בו על ידי "מרכז תכלת" הייתה עניינית ונובעת ממעמדו המקצועי הבכיר בתחום, ללא קשר להצעת המשיבה.
בפסק הדין הודגש כי טענות המבקש לניגוד עניינים נדחו, שכן המומחה הצהיר כי אין לו היכרות אישית עם המשיבה וכי חברות בפורום רחב של מתנדבים אינה מהווה זיקה פסולה. בית המשפט מצא כי חוות הדעת היא מקיפה, יסודית ומבוססת על מתודולוגיה מדעית מקובלת, והמלצותיה המאוזנות אינן מעידות על הטיה כלשהי.
נושאים אלו של הערכת מסוכנות וחוות דעת מקצועיות עולים לעיתים קרובות גם בהליכים מול ביטוח לאומי או רשויות רווחה, שם נדרשת הקפדה יתרה על אובייקטיביות המומחים. השופט נאמן סיכם כי החלטה על מינוי מומחה היא החלטה דיונית מובהקת שבה ערכאת הערעור תתערב רק במקרים חריגים שאינם מתקיימים כאן.
לסיכום, בית המשפט המחוזי אישר את החלטת בית משפט קמא והותיר את חוות הדעת על כנה, תוך קביעה כי לא הוכח כל חשש למשוא פנים. הובהר כי למבקש עומדת הזכות לשלוח שאלות הבהרה למומחה ככל שיש לו השגות על תוכן הממצאים.
