רקע: לפני בית המשפט הוגשה בקשת רשות ערעור על חמש החלטות שונות של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה (כב' השופטת הילה גורביץ עובדיה) מועדים שונים בחודשים דצמבר 2024 וינואר 2025. ההחלטות ניתנו בתיק העוסק בעיזבון המנוחה, אמו של המבקש והמשיבים 1-2. המנוחה הלכה לעולמה בשנת 2022 והותירה אחריה צוואה משנת 1999. צו קיום צוואתה ניתן בשנת 2023.
המבקש והמשיבים 1-2 הם יורשי המנוחה. במהלך ניהול העיזבון, התגלעו מחלוקות רבות בין הצדדים, והמבקש הגיש בקשות שונות לבית המשפט קמא, שנדחו. המבקש ביקש לערער על דחיית בקשותיו.
ההחלטות נשוא הערעור:
- החלטה מיום 23.12.2024: דחיית בקשה לדחיית הדיון והארכת מועד להגשת תצהירים.
- החלטה מיום 24.12.2024: דחיית בקשה לפירוק שיתוף, מתן הוראות למומחה למקרקעין ומינוי מנהלי עיזבון.
- החלטה מיום 5.1.2025: קביעה שכתב הערובה שיפקידו מנהלי העיזבון לא יוגבל בסכום.
- החלטה מיום 15.1.2025: דחיית בקשה לזימון המשיבים לחקירה.
- החלטה מיום 20.1.2025: דחיית בקשה למינוי שמאי מקרקעין מטעם המבקש.
טענות המבקש בבקשת רשות הערעור (בסך הכל): המבקש טען כי בית משפט קמא שגה בכל אחת מההחלטות. הוא טען כי דחיית בקשותיו פוגעת בזכויותיו, מקפחת אותו, ואינה מאפשרת לו לנהל את התיק באופן ראוי. הוא התלונן על סחבת ועל כך שזכויותיו אינן נשמרות כראוי.
החלטת בית המשפט בערעור: בית המשפט המחוזי דחה את בקשת רשות הערעור על כל חמש ההחלטות. השופט חננאל שרעבי:
השופט חזר על ההלכה לפיה ערכאת הערעור תתערב בהחלטות דיוניות שניתנו על ידי בית משפט קמא רק במקרים חריגים ונדירים, כאשר נפלה טעות משפטית מהותית, או כאשר ההחלטה גורמת לעיוות דין. הוא בחן כל אחת מההחלטות בנפרד:
- החלטה מיום 23.12.2024 (דחיית בקשה לדחיית דיון והארכת מועד): נקבע כי מדובר בהחלטה דיונית מובהקת המצויה בסמכות בית המשפט קמא לנהל את הדיון, וכי אין הצדקה להתערב בה.
- החלטה מיום 24.12.2024 (דחיית בקשה לפירוק שיתוף, מתן הוראות למומחה ומינוי מנהלי עיזבון): השופט קבע כי החלטה זו מנומקת וכי היא נובעת מצורך לברר את חלוקת הזכויות בנכסים לפני פירוק השיתוף, וכי מדובר בהחלטה דיונית שאין להתערב בה.
- החלטה מיום 5.1.2025 (כתב ערובה לא מוגבל בסכום): השופט ציין כי סעיף 89 לחוק הירושה ותקנות הירושה מאפשרים לבית המשפט לדרוש ערובה ממנהל עיזבון, וכי אין מניעה שהערובה לא תוגבל בסכום. למעשה, קביעה זו באה "להיטיב" עם מנהלי העיזבון ולאפשר להם גמישות בניהול הנכסים, והיא נכונה עניינית.
- החלטה מיום 15.1.2025 (דחיית בקשה לזימון המשיבים לחקירה): נקבע כי אין הצדקה לזימון הצדדים לחקירה כללית בשלב זה. בית המשפט ציין כי מדובר בהחלטה דיונית מובהקת שאין להתערב בה, וכי אין בקבלת הבקשה כדי לקדם את הדיון באופן משמעותי.
- החלטה מיום 20.1.2025 (דחיית בקשה למינוי שמאי מקרקעין מטעם המבקש): השופט קבע כי מינוי שמאי מטעם בית המשפט (או מומחה) הוא הדרך המקובלת והיעילה לקבלת הערכת שווי אובייקטיבית. לא נמצאה הצדקה למנות שמאי נוסף מטעם אחד הצדדים, במיוחד לאור העובדה ששמאי מקרקעין כבר מונה (בהחלטה קמא מיום 24.12.24).
לסיכום: בקשת רשות הערעור נדחתה על כל חמש ההחלטות. בית המשפט לא מצא כל עילה להתערבותו בהחלטות הדיוניות של בית משפט קמא. המבקש חויב בהוצאות משפט בסך 3,000 ש"ח לכל אחד מהמשיבים 1 ו-2 (סך הכל 6,000 ש"ח).
