בפסק דין זה דן בית המשפט המחוזי בערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה שקיבל בקשה לסילוק תובענה על הסף מחוסר סמכות, הן מטעם "פורום לא נאות" והן מטעם היעדר סמכות עניינית לבית משפט לענייני משפחה.
עובדות המקרה: המערער, תושב חוץ לארץ, תבע את אחיו הישראלי ושני בני המשיב וחברה זרה בבעלותם. התביעה עסקה בהסכם נאמנות משנת 2003 שנכרת לטענתו בעל פה במדינה זרה בפני נוטריון זר, לפיו המערער הוא הבעלים האמיתי של החברה הזרה. המשיבים טענו שהחברה שימשה רק סניף לחברה ישראלית.
טענות המשיבים לסילוק: המשיבים ביקשו לסלק את התביעה על הסף משני טעמים: ראשית, חוסר סמכות של בית המשפט הישראלי כ"פורום לא נאות" – הפורום הנאות הוא בית המשפט במדינה הזרה. שנית, חוסר סמכות עניינית של בית משפט לענייני משפחה לפי הלכת חבס, מאחר שמדובר בסכסוך עסקי גרידא ולא בסכסוך משפחתי.
עמדת המערער: המערער טען שהפורום הנאות הוא בישראל, מאחר שמדובר בסעד הצהרתי בלבד, הצדדים הם בני משפחה, המשיבים הישראלים לא דוברים את השפה הזרה, והמשיב הוא קשיש בן 87. לענין הלכת חבס, טען שיחסי המשפחה הובילו להתנהגות עסקית לא סבירה (הסכם בלחיצת יד).
קביעת בית משפט קמא: בית משפט לענייני משפחה קיבל את הבקשה לסילוק על שני החלקים. בנושא "פורום לא נאות", קבע שמירב הזיקות מובילות לפורום הזר: הסכם הנאמנות נכרת במדינה הזרה, החברה פועלת שם, מרבית העדים והמסמכים נמצאים שם, וההליכים האחרים מתנהלים שם. בנושא הלכת חבס, קבע שמדובר בסכסוך עסקי גרידא וסכסוך משפחתי לא תרם תרומה משמעותית למחלוקת.
מבחני "פורום לא נאות": בית המשפט יישם את שלושת מבחני העזר: מבחן מרב הזיקות – רוב הזיקות מצביעות על המדינה הזרה. מבחן הציפיות הסבירות – הפעילות העסקית וההליכים המשפטיים מתקיימים במדינה הזרה. שיקולים ציבוריים – ניהול ההליך בישראל יהיה לא יעיל ויבזבז משאבים שיפוטיים.
עמדת בית המשפט המחוזי: בית המשפט המחוזי דחה פה אחד את הערעור. השופט שרעבי קבע שפסק הדין קמא יסודי ומנומק, ולא נפלה בו טעות. לערכאה הדיונית יש שיקול דעת רחב בבחינת נאותות הפורום, והמערער לא הצליח להראות טעות בהחלטה. גם בנושא הלכת חבס, הרושם הוא שמדובר בסכסוך עסקי גרידא שיחסי המשפחה לא תרמו לו תרומה משמעותית.
עקרונות משפטיים: פסק הדין מדגיש שערכאת הערעור אינה ערכאה דיונית ואינה בוחנת מחדש את העובדות. תפקידה לבחון אם הממצאים מעוגנים בראיות, המסקנות עומדות במבחן ההיגיון, והתוצאה מתחייבת מהוראות הדין. בענייני "פורום לא נאות" יש לבחון גורמים מגוונים הנוגעים לקשר התובענה לפורום, יעילות ניהול ההליך ואינטרסים של הפורומים.
תוצאת הדין: המערער חויב בהוצאות של 15,000 ש"ח מתוך הערבון שהפקיד. פסק הדין מבהיר שבמקרים דומים יש לבחון בזהירות את הזיקות למדינת הפורום ולהעדיף יעילות שיפוטית על פני נוחות של צד אחד.
