בית המשפט המחוזי קיבל ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון (כב' השופט א. רום פלאי) מיום 22.8.22, וקבע כי מנוח לא היה מנוע מלשנות צוואה הדדית שערך עם זוגתו המנוחה, גם לאחר שהיא הפכה לחסויה. בית המשפט אישר את הצוואה המאוחרת של המנוח.
רקע והליכים קודמים: המנוח י. ק. ז"ל (להלן: המנוח) וזוגתו נ. ק. ז"ל (להלן: המנוחה) ערכו ביום 2.11.2004 צוואות הדדיות. בצוואות אלו, הוריש כל אחד מהם את כל רכושו לבן הזוג השני, ולאחר פטירת שניהם, לשלושת ילדיהם בחלקים שווים. בשנת 2008 הפכה המנוחה לחסויה. ביום 23.9.2012, חתם המנוח בפני עו"ד על צוואה חדשה, בה שינה את הוראות הצוואה ההדדית כך שרק ילדיו, המערער ובן נוסף (שלא מופיע כצד בתיק), ירשו אותו בחלקים שווים, והדיר את ילדיה של המנוחה מהירושה.
המנוחה נפטרה ביום 15.3.2014, והמנוח נפטר ביום 12.1.2018. לאחר פטירת המנוח, ביקש המערער (אחד מילדיו) לקיים את צוואתו המאוחרת של המנוח. המשיבות (ילדיה של המנוחה) התנגדו וביקשו לקיים את הצוואה ההדדית משנת 2004. בית המשפט קמא קיבל את התנגדות המשיבות וקבע כי הצוואה המאוחרת בטלה, בטענה שהמנוח לא היה רשאי לשנות את הצוואה ההדדית לאחר שאשתו הפכה לחסויה.
טענות הצדדים בערעור: המערער טען כי המנוח היה רשאי לשנות את צוואתו, מכיוון שתיקון מס' 12 לחוק הירושה (שנכנס לתוקף באוגוסט 2005) אינו חל רטרואקטיבית על צוואות שנערכו לפניו, וכי גם על פי המצב המשפטי שקדם לתיקון, לא הייתה מניעה לשנות צוואה הדדית במקרה שאחד המצווים הפך לחסוי. המשיבות תמכו בפסק דינו של בית המשפט קמא וטענו כי מטרת הצוואה ההדדית הייתה למנוע שינויים על ידי מי מהצדדים.
הכרעת בית המשפט המחוזי: בית המשפט המחוזי, מפי השופט צבי ויצמן, קיבל את הערעור.
- תחולת תיקון מס' 12 לחוק הירושה: נקבע כי תיקון מס' 12 לחוק הירושה, הקובע מנגנונים לשינוי וביטול צוואות הדדיות, אינו חל על צוואות הדדיות שנערכו לפני כניסתו לתוקף (כמו הצוואה משנת 2004). על כן, שאלת תוקף שינוי הצוואה תיבחן על פי הדין שקדם לתיקון.
- הדין שקדם לתיקון 12: על פי הדין שקדם לתיקון, בני זוג שהתכוונו לכלול בצוואה הדדית "הוראת יורש אחר יורש", לא יכלו לשנות את הצוואה לאחר פטירת אחד מהם. אולם, כאשר שני המצווים עדיין בחיים, לא הייתה הגבלה על שינוי הצוואה.
- מעמד חסוי: בית המשפט דן בשאלה האם חסוי נחשב "כמי שהלך לעולמו" לעניין איסור שינוי צוואה הדדית. נקבע כי אין כל הוראה בחוק, בפסיקה או בספרות המלומדים, שקובעת כי חסוי נחשב כמת לעניין זה. ככלל, אדם שמונה לו אפוטרופוס עדיין נחשב בחיים ורשאי לערוך צוואה, אם כי באמצעות בית המשפט.
- העדר מניעות משינוי: היות שהמנוחה הייתה חסויה בעת שהמנוח ערך את צוואתו המאוחרת, ולא נפטרה, המנוח לא היה מנוע מלשנות את הצוואה ההדדית. לא הייתה לו מגבלה חוזית או חוקית.
- רצון המנוח: הצוואה המאוחרת של המנוח משקפת את רצונו המפורש, והיא תקפה.
תוצאה: הערעור התקבל. הצוואה המאוחרת של המנוח מיום 23.9.2012 אושרה לקיום.
