מספר תיק: רמ"ש 10050-01-25 נושא: ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה שדחתה בקשה לגילוי מסמכים רלוונטיים בתביעה רכושית בין בני זוג.
רקע עובדתי: הערעור הוגש על ידי המבקשת (האישה) על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בחיפה (כב' השופט אפרים צ'יזיק) מיום 16.12.2024. בהחלטה זו, נדחתה על הסף בקשתה של המבקשת לגילוי מסמכים, אשר לטענתה היו רלוונטיים לבירור התובענה העיקרית שהוגשה על ידה. המבקשת והמשיב (האיש) נישאו זה לזו כדת הנצרות האורתודוקסית בשנת 2008. לשניהם היו אלו נישואים שניים, ולכל אחד מהם צאצאים מנישואיהם הקודמים. בנוסף, נולד להם בן קטין מנישואיהם הנוכחיים.
במועד נישואיהם, היו בבעלות המשיב שתי דירות סמוכות זו לזו, ועליהן רבצו משכנתאות. לטענת המשיב, חלקו בדירות אלו הועבר לאמו עוד לפני הנישואין, והוא עשה זאת, בין היתר, על מנת לממן את לימודי אחיו בחו"ל. במסגרת התובענה העיקרית, המבקשת עתרה למתן סעד הצהרתי לפיו היא בעלת מחצית הזכויות בדירות שנרכשו על ידי המשיב טרם נישואיהם, וזאת מכוח כוונת שיתוף ספציפי בנכסים אלו.
המבקשת טענה כי חרף רישום הדירות על שם המשיב ואמו, הרי שבפועל, הזכויות בדירות נועדו להיות משותפות. בתוך כך, טענה המבקשת כי היא שילמה את תשלומי המשכנתא במשך שנים ארוכות, והיא זכאית למחצית הזכויות בדירות. על מנת לבסס את טענותיה, הגישה המבקשת בקשה לגילוי מסמכים.
היא ביקשה לקבל מסמכים המעידים על הבעלות המלאה של המשיב בדירות, ועל תשלום חובות המשכנתא שרבצו עליהן. המבקשת טענה כי המסמכים הללו, הכוללים גם מסמכים הנוגעים להעברת הדירות לאמו של המשיב, חיוניים לבירור תביעתה.
החלטת בית משפט קמא: בית המשפט לענייני משפחה דחה את בקשת המבקשת לגילוי מסמכים על הסף. בית משפט קמא נימק את החלטתו בכך שהמסמכים המבוקשים אינם רלוונטיים לצורך הכרעה בשאלת כוונת השיתוף, וכי תביעתה של המבקשת צריכה להתבסס על יסודות אחרים. עוד צוין כי חלק מהמסמכים נוגעים לצד שלישי (אמו של המשיב).
טענות המבקשת בערעור: המבקשת ערערה על החלטת בית משפט קמא. טענותיה המרכזיות היו:
- רלוונטיות המסמכים: המבקשת טענה כי המסמכים המבוקשים רלוונטיים באופן ישיר ומהותי לבירור תביעתה. לטענתה, הוכחת הבעלות המלאה של המשיב בדירות, ואופן תשלום המשכנתאות על ידיה, הם יסוד מרכזי להוכחת כוונת שיתוף ספציפי.
- עקרון הגילוי המוגבר בתיקי משפחה: המבקשת הדגישה כי בתיקי משפחה קיימת חובת גילוי מוגברת, וכי כל מסמך שיש בו כדי לשפוך אור על הסוגיות הנתונות במחלוקת – יש לגלותו.
- החלטה שגויה על הסף: המבקשת טענה כי בית משפט קמא שגה בדחיית בקשתה על הסף, שכן הדבר פוגע בזכותה לברר את תביעתה באופן הוגן ומקיף.
החלטת בית המשפט המחוזי (כב' השופט חננאל שרעבי): בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור והורה על גילוי המסמכים המבוקשים. עקרונות גילוי המסמכים: השופט חננאל שרעבי ציין כי המבחן לגילוי מסמכים הוא רלוונטיות. כל מסמך שיש בו כדי לתמוך או לסתור טענות צד, או שנוגע במישרין לעניין השנוי במחלוקת, הינו בר גילוי.
חובת גילוי מוגברת בתיקי משפחה: השופט הדגיש כי בתיקים העוסקים בענייני משפחה, קיימת מדיניות שיפוטית של שקיפות רבה יותר וחובות גילוי מוגברות, בהתאם לאופי היחסים והחובות המיוחדות שבין בני זוג. יתרה מכך, סדרי הדין בבתי המשפט לענייני משפחה גמישים יותר, ומאפשרים גילוי רחב יותר של מידע.
רלוונטיות המסמכים וחשיבותם: השופט קבע כי המסמכים המבוקשים על ידי המבקשת, הנוגעים לבעלות המשיב בדירות, לעסקאות שבוצעו בהן (כולל העברת חלק לאמו) ולתשלומי המשכנתא – הינם רלוונטיים באופן מובהק לבירור טענת כוונת השיתוף הספציפי. הוכחת המקורות הכספיים לרכישת הדירות ולתשלום חובותיהן היא חיונית להבנת התמונה הרכושית הכוללת ולהכרעה בסוגיית השיתוף.
מסמכים הנוגעים לצד ג': השופט ציין כי גם אם חלק מהמסמכים נוגעים לצד שלישי (אמו של המשיב), אין בכך מניעה לגילוי, כל עוד הם רלוונטיים לעניין שבמחלוקת ונמצאים ברשותו או בשליטתו של אחד מהצדדים. המשך ניהול התיק: השופט הציע, על מנת לא לעכב את המשך ניהול התיק בבית משפט קמא, לאפשר הגשת תצהיר משלים לאחר גילוי המסמכים, במקום לאיין תצהירי עדות ראשית שכבר הוגשו.
תוצאה: הערעור התקבל. בית המשפט הורה על גילוי המסמכים המבוקשים על ידי המבקשת. לאור התוצאה, חויב המשיב בהוצאות המבקשת בסך 7,500 ש"ח.
