הסוגיה הנדונה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בקריית גת מיום 11.8.2024, שאשררה צווים פורמליים (פסיקתאות) שהגישו המשיבים. פסיקתאות אלו הורו על גילוי רשומות רפואיות של המנוחה לתקופה של כשנתיים לפני חתימת צוואה שנויה במחלוקת ועד למועד פטירתה.
המחלוקת העיקרית נסבה סביב היקף חשיפת המידע הרפואי של המנוחה לצורך בחינת כשירותה לחתום על צוואה, תוך שמירה על זכותה לפרטיות.
פרטי המקרה במרכז התיק עומדת צוואה שנחתמה על ידי המנוחה בחודש נובמבר 2020. במסגרת ההתדיינות בבית המשפט לענייני משפחה בקריית גת, נדרש גילוי רשומות רפואיות של המנוחה כדי לבחון את כשירותה לחתום על הצוואה.
בית המשפט לענייני משפחה הורה על גילוי רשומות רפואיות מארבעה מוסדות רפואיים, וזאת לתקופה של כשנתיים לפני חתימת הצוואה ועד למועד פטירת המנוחה. ההחלטה התבססה על הצורך לבחון את מצבה הקוגניטיבי של המנוחה בתקופה הרלוונטית, במיוחד לאור העובדה שלא נתקבלו מסמכים רפואיים המפרטים את מצבה בסמוך למועד חתימת הצוואה.
בית המשפט קמא מינה מומחה רפואי (גריאטר) שיבחן את המסמכים הרפואיים ויחווה דעתו על מצבה הקוגניטיבי של המנוחה. הצווים לגילוי הרשומות הרפואיות ניתנו לצורך העברתם למומחה. המבקשת התנגדה להיקף הגילוי שנדרש, וטענה כי הוא רחב מדי ופוגע בפרטיות המנוחה, וכי יש להגביל את הגילוי רק למידע הרלוונטי והחיוני לבחינת כשירותה בעת חתימת הצוואה.
המבקשת הציעה לצמצם את תקופת הגילוי ולתת למומחה שיקול דעת להרחיב את הבדיקה במידת הצורך. לעומת זאת, המשיבים טענו כי היקף הגילוי נחוץ לצורך בחינה מקיפה של כשירות המנוחה, וכי ההתנגדות של המבקשת נובעת מניסיון לעכב את ההליכים.
טענות המבקשת המבקשת טענה כי ההחלטה לגילוי כלל הרשומות הרפואיות לשלוש וחצי השנים האחרונות לחייה של המנוחה הינה שגויה ומהווה פגיעה בלתי מידתית בזכותה לפרטיות. לטענתה, היקף הגילוי רחב מדי ואינו הכרחי לבחינת כשירותה הקוגניטיבית של המנוחה לחתום על הצוואה.
המבקשת הציעה לצמצם את היקף הגילוי רק למסמכים הרלוונטיים, ולהעמיד אותם לבחינת המומחה הרפואי, שיחליט האם יש צורך במידע נוסף. היא הדגישה את חשיבות ההגנה על פרטיות המנוחה, במיוחד לאור העובדה שההליכים בבית המשפט לענייני משפחה חסויים, וכי חשיפה גורפת של מידע רפואי רגיש עלולה לפגוע בזכות זו ללא הצדקה מספקת.
המבקשת טענה כי בית המשפט קמא לא איזן נכונה בין הצורך בגילוי המידע לבין ההגנה על זכות המנוחה לפרטיות.
דיון והכרעה בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כבוד השופטת פאני גילת כהן) קיבל את בקשת רשות הערעור, ובכך התערב בהחלטת בית המשפט לענייני משפחה. בית המשפט המחוזי קבע כי על אף העיקרון לפיו ערכאת ערעור אינה נוטה להתערב בהחלטות הנוגעות לסדרי דין או לגילוי מסמכים, הרי שבמקרה דנן, מדובר בפגיעה משמעותית בזכות לפרטיות של המנוחה, ולכן יש מקום להתערב.
השופטת גילת כהן הדגישה את חשיבות האיזון בין הצורך בגילוי מסמכים לצורך בירור האמת לבין זכותו של אדם לפרטיות, ובמיוחד כאשר מדובר במידע רפואי רגיש. היא ציינה כי על המומחה שמונה לבחון את המסמכים הרפואיים להחליט אילו מסמכים רלוונטיים לבדיקתו. עוד הוסיפה השופטת כי נטל הראיה לגילוי כלל המידע הרפואי מוטל על מי שמבקש זאת.
בית המשפט המחוזי קבע כי ראוי שהמומחה הרפואי יבחן תחילה את המסמכים הרפואיים הקיימים כבר בתיק, או את אלה שייאספו לתקופה סבירה ומוגבלת (כגון סמוך למועד חתימת הצוואה), ורק לאחר מכן, במידה ויימצא צורך נוסף, יורה על גילוי מידע רפואי נוסף. השופטת התייחסה לכך שההחלטה קמא חייבה גילוי גורף של כלל המידע הרפואי מארבעה מוסדות שונים, לתקופה רחבה, וזאת מבלי שהוכח הצורך בכך באופן ממוקד.
לסיכום, בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור, ביטל את הפסיקתאות שהורו על גילוי גורף של כלל הרשומות הרפואיות של המנוחה, והחזיר את הדיון לבית המשפט לענייני משפחה. נקבע כי בית המשפט קמא יורה על העברת המסמכים הרפואיים הרלוונטיים למומחה, ורק אם המומחה יחליט שיש צורך במידע נוסף, תתקבל החלטה נוספת בעניין היקף הגילוי. המשיבים חויבו בהוצאות המבקשת בסך 15,000 ש"ח.
