המבקשים הגישו בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לעניני משפחה תל-אביב שסירב להתיר הצגת תמליל והקלטה של שיחה בין המשיבה לנכדתה הקטינה (בת 17) במסגרת חקירתה הנגדית.
רקע עובדתי: סכסוך משפחתי בין המבקשים (הורי הקטינה) לבין המשיבה (סבת הקטינה) בנוגע לנכס בחולון. המשיבה תובעת פינוי ודמי שכירות, המבקשים תובעים אכיפת הסכם מכר. בהליך הגישו המבקשים תצהיר של הקטינה הכולל הקלטת שיחה עם המשיבה מ-24.12.20.
החלטות בית המשפט קמא:
- 11.3.24: הוצאת תצהיר הקטינה בשל גילה (מתחת ל-18)
- 29.3.24: דחיית בקשת השבת התצהיר
- 5.6.24: דחיית בקשה להגיש התמליל והקלטה באמצעות הקטינה
- 18.6.24: סירוב להציג התמליל והקלטה למשיבה בחקירתה הנגדית
בית המשפט קמא נימק החלטתו ב"מושכלות ראשונים" ובאיסור לערב קטינים.
עמדת המבקשים: ההחלטה פוגעת בזכויותיהם באופן מכריע כיוון שמדובר בראיה מרכזית' אין בסיס בדין לאסור הצגת דברים שנאמרו לקטין במסגרת חקירה נגדית; הקטינה לא נדרשת להעיד ולא תיחשף לדיון.
עמדת המשיבה: הבקשה מאוחרת; שימוש לרעה בהליכי המשפט; שימוש אסור בקטינים' האיסור מוצדק לשמירה על טובת הקטינה' השיחה אינה מהווה ראיה מכרעת.
קביעות השופט: השופט קבע כי יש להבחין בין החלטות קודמות האוסרות עדות הקטינה לבין ההחלטה הנוכחית האוסרת הצגת התמליל למשיבה בחקירתה. אין בסיס בדין לאיסור הצגת דברים שנאמרו לקטין במסגרת חקירה נגדית. המטרה של שמירה על הקטינה כבר הושגה באי-העדתה, ואין נזק נוסף בהצגת החומר למשיבה וחקירתה עליו.
השופט דחה את טענת המשיבה כי מדובר ב"שיחת חולין" בציינו שהשיחה עוסקת בנושא הסכסוך ולכן רלוונטית להליך. טענות המשיבה לגבי אופי השיחה נוגעות למשקל הראיה ולא לקבילותה.
תוצאה: הערעור התקבל. המבקשים רשאים להציג למשיבה את ההקלטה והתמליל ולחקור אותה על תוכן השיחה. לעניין הגשת ההקלטה כראיה – המבקשים יכולים להסתפק בכל צד לשיחה (המשיבה) להוכחת קיומה.
המשיבה תישא בהוצאות המבקשים בסך 3,500 ₪.
משמעות: הפסיקה מבהירה כי אין איסור עקרוני על הצגת ראיות הכוללות דברים שנאמרו לקטין, כאשר הקטין עצמו אינו נדרש להעיד או להיחשף לדיון.
