בפסק דין זה דן השופט שילה בבקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה שדחתה בקשה לצו גילוי מסמכים אודות הכנסות ורכוש המשיב בתביעת מזונות.
עובדות המקרה: הצדדים נישאו ב-2011 ונולדו להם חמישה ילדים (גילאי 2-11). עובר לנישואין חתמו על הסכם ממון הקובע הפרדת רכוש מוחלטת וכי המבקשת לא תהיה זכאית למזונות אישה. באוגוסט 2022 הגישה המבקשת תביעה למזונות אישה וילדים בסך מעל 61,000 ש"ח חודש, בטענה שהמשיב הוא איש עסקים אמיד ביותר.
מזונות זמניים והגנת המשיב: בית המשפט חייב את המשיב במזונות זמניים של 25,000 ש"ח חודש שהופחתו לאחר מכן ל-20,000 ש"ח. המשיב הגיש כתב הגנה וטען שהכנסתו כ-40,000 ש"ח נטו לחודש מחברה בבעלותו, ושהוא משלם מעל 67,000 ש"ח לחודש עבור הוצאות הקטינים.
בקשת גילוי המסמכים: ביולי 2023 הגישה המבקשת בקשה לצו גילוי מסמכים, בטענה שהמשיב הגיש הרצאת פרטים חסרה. היא ביקשה שבית המשפט יורה למשיב להגיש מסמכים אודות כל רכושו והכנסותיו, דפי חשבונות בנק, פרטים אודות חברותיו, דוחות כספיים וחוזי שכירות.
התנגדות המשיב: המשיב התנגד לבקשה בטענות מרכזיות: לאור הסכם הממון שקבע הפרדת רכוש מוחלטת, אין למבקשת זכות לקבל מידע אודות רכושו. הוא הצהיר שלא יטען לחוסר יכולת לשאת בתשלום מזונות ילדיו ולכן לגובה הכנסתו "אין רלוונטיות". רוב החברות הן בבעלותו החלקית עם שותפים ולכן המבקשת לא זכאית לקבל מידע אודותן.
החלטת בית משפט קמא: בית המשפט קמא דחה את הבקשה לגילוי מסמכים וקבע: "לאור הסכם הממון עליו חתמו הצדדים אשר קבע הפרדה רכושית מוחלטת והיות והנתבע לא טען בכתב טענותיו לחוסר יכולת לשאת בתשלום מזונות ילדיו, אין מקום בשלב זה להיעתר לבקשה לגילוי".
טענות המבקשת בערעור: המבקשת טענה שהליכי גילוי ועיון במסמכים חשובים וקריטיים לצורך ניהול תביעת המזונות. היא הדגישה שלצורך פסיקת מזונות יש לדעת את הכנסתו האמיתית וכושר השתכרותו של המשיב. המבקשת טענה שבית המשפט התעלם מכך שהמשיב לא עמד בחובת הגילוי המוטלת עליו בהתאם לתקנות.
טענות המשיב: המשיב טען שדין הבקשה להידחות לאור הצהרתו שלא יטען לחוסר יכולת לשאת בתשלום המזונות. המסמכים המבוקשים אינם רלוונטיים מאחר שמדובר בחברות בע"מ שהן צדדים שלישיים. המבקשת מנסה לקבל מידע אודות רכושו שאליו אינה זכאית בהתאם להסכם הממון.
עמדת השופט שילה: השופט קבע ארבעה פרמטרים עיקריים לפסיקת מזונות ילדים: צרכי הקטינים, היכולות הכלכליות של ההורים, קביעת היחס בין היכולות הכלכליות, וחלוקת זמני השהות בפועל. במקרה הנוכחי, לאור הצהרת המשיב שיישא ב-100% מהצרכים שייקבעו ולא ידרוש השתתפות מהמבקשת, אין צורך בגילוי המסמכים המבוקש.
נימוקי ההחלטה: השופט מצא שהמקרה ייחודי במובן שהעדר גילוי המסמכים לא ייפגע כלל בזכותה של המבקשת לקבל את מלוא הסעד שהיא עותרת לקבל. בירור צרכי הקטינים אינו תלוי בגובה הכנסותיו של המשיב או בהיקף נכסיו. גם לצורך קביעת היכולת הכלכלית והיחס בין יכולותיהם אין רלוונטיות למסמכים המבוקשים לאור הצהרת המשיב.
הסכם הממון והעקיפה: השופט הדגיש שהצדדים קבעו בהסכם הממון משטר של הפרדת רכוש מוחלטת ולא ניתן לאפשר למבקשת "לעקוף" את הוראות ההסכם ולנסות לקבל מידע שאין היא זכאית לקבל באמצעות תביעת המזונות, כאשר לצורך קביעת גובה המזונות אין כל צורך בקבלת נתונים אלו.
תקנות גילוי במשפט משפחה: השופט הכיר בחשיבות הגילוי הרחב בבית המשפט לענייני משפחה ובתקנות הקובעות שקיפות מוגברת. עם זאת, לצד הכלל הבסיסי של גילוי רחב, ישנם שיקולים העשויים לצמצמם את חובת הגילוי כמו הגנה על אינטרסים לגיטימיים ומניעת פגיעה בצדדים שלישיים.
פסק הדין: השופט דחה את בקשת רשות הערעור וחייב את המבקשת בהוצאות של 10,000 ש"ח. הוא קבע שכל מה שהמבקשת צריכה להוכיח הוא את צורכי הקטינים, והמשיב מתחייב לשלם אותם במלואם ללא השתתפות מצד המבקשת.
משמעות המקרה: פסק הדין מבהיר שבמקרים בהם נתבע מצהיר מראש שיישא במלוא המזונות ולא יטען לחוסר יכולת, אין הצדקה לחייבו בגילוי מסמכים נרחב אודות רכושו והכנסותיו. פסק הדין גם מדגיש שלא ניתן לנצל תביעת מזונות כדי לעקוף הסכמי ממון הקובעים הפרדת רכוש מוחלטת.
